מחפשת בעל על ארבע: המדור של אודטה
על שידוכים מוצלחים בין כלבים לאנשים, ולמה חשוב לעשות את מה שאוהבים. לגזור ולשמור
את הרעיון החדשני הזה היא הגתה במטרה להציל כמה שיותר כלבים מהרדמה, ו. . . זה פועל. הבחורה עוזרת בחינם לאנשים למצוא את כלב חלומותיהם בסבך העמותות והכלביות, ואת הפעילות ההתנדבותית הזו היא עושה בשעות הבוקר, כשילדיה במסגרות החינוך.
הפעילות היא בעיקר אינטרנטית, כשהיא חושפת בכך את קצוות הארץ למאמצי המרכז, כי בצפון ובדרום מאמצים מעט מאוד.
אנשים יוצרים איתה קשר דרך האתר ומספרים לה באיזה כלב חשקה נפשם ומה הם מחפשים: גודל, גיל, אופי מיוחד, גזע מועדף, האם יש ילדים במשפחה שהכלב צריך להסתדר איתם, האם יש חתולים וכך הלאה. לפעמים זה הכלב הראשון של המשפחה ואז היא מייעצת לאיזה כיוון ללכת. לפעמים אנשים רוצים משהו שלא מתאים להם וגם אז היא עושה כמיטב יכולתה להנחות ולכוון להתאמה מושלמת. כי אם לא תהיה כימיה, התאמה ואהבה - זה לא ילך. בדיוק כמו עם אנשים וזוגיות. רק שבמקרה של הכלבים - הכלב יוחזר, ולפעמים זו ממש סכנת חיים בעבורו.
אחרי שהושגה הבנה איזה כלב מחפשים, היא מוציאה במייל "בקשת אימוץ" לרשימת תפוצה ענקית הכוללת מספר עצום של עמותות, כלביות, הסגרים עירוניים, ובתי אומנה מכל הארץ. היא מחפשת גם בפייסבוק, בלוחות המודעות ובכל מקום אפשרי, כדי למצוא את הכלב המתאים. ה"לקוח" מקבל לתיבת האי-מייל שלו תמונות ופרטים של הכלבים המתאימים לתיאור שנתן, ובוחר בכלב שהכי נראה לו. השלב הבא הוא לנסוע כדי לראות פיזית את הכלב הנבחר, ולבדוק אם יש קליק. אם יש - הכלב מאומץ, ואם לא, היא ממשיכה לחפש.
רוב בקשות האימוץ פשוטות, אבל יש גם מורכבות - לגזעים נדירים ומיוחדים, שברגיל קונים אותם בהרבה מאוד כסף. בדרך כלל היא מוצאת לאנשים הכל, גם אם זה לוקח זמן. מתברר שאנשים נוטשים גם
כלבים גזעיים ויקרים מאוד. יורדים מהארץ או יולדים ילד חדש? משאירים את הכלב. מתגרשים, או קנו לילד כלב ואחרי חודש הוא הפסיק לטפל בו? זורקים את הכלב. לא עיקרו את הכלבה ועכשיו יש עשרה גורים? שמים בארגז ונוטשים אותם בפרדס. הכלב הזדקן? נזרוק אותו ונביא חדש.
יש אינספור נטישות של כלבים טובים ובריאים שאם יגיעו להסגר העירוני, הם יורדמו מחוסר מקום. "כל כלב שנמסר לאימוץ - בשבילי הוא כמו'משכורת' של מיליון דולר", אומרת שרון, העושה, כאמור, את הכל בהתנדבות ובלי תרומות מאף גורם. איזה רעיון גדול.
מחר, (שבת, 18/6), היא מארגנת יום אימוץ מרוכז שאליו יגיעו כלבים נהדרים מכל הארץ כדי לקבל חשיפה למאמצים מהמרכז. האירוע יערך בחוות הסוסים "טוקסנה" שברמת השרון (דרך הטניס, צמוד למגרשי הטניס). במתחם פועל בית קפה/מסעדה כפרי, ומלבד הכלבים יהיו שם דוכני אמנים, רכיבה על פוני ועוד פעילויות לילדים, כך שלכולם יהיו תעסוקה וכיף.
כבר בתור ילדה קטנה, כשראיתי איך כל המבוגרים סביבי נאנקים תחת עול הפרנסה ורק מחכים לשבת כדי "לחיות קצת", הבטחתי לעצמי שלא אחיה ככה. שאצלי זה יהיה אחרת. כי אם העבודה תופסת חלק כל כך גדול מהחיים - וזמן הוא החומר שממנו עשויים חיינו - חייבים להתחכם לשיטה. חשבתי שאם אעבוד במשהו שאוהב, לא ארגיש עבד. אמרתי, ועשיתי.
"כן", אומרים לי אנשים, "קל לך להגיד את זה מהמקום שבו את נמצאת". הם רק לא לוקחים בחשבון שלא נולדתי ישר למקום הזה. בניסוי וטעייה הייתי גם במקומות אחרים, אבל הייתי מתפלקת משם די מהר (" מה יהיה איתך? את אף פעם לא מסיימת את מה שאת מתחילה"). וכשהגעתי לתחום אהבתי, שהוא הכתיבה והתקשורת לסוגיה, הסכמתי בהתחלה להרוויח מעט מאוד כסף, ובלבד שאוכל לעסוק במה שאני אוהבת. וזה מחיר ששילמתי, כי לכל בחירה יש מחיר, והשאלה היא רק מהו המחיר היותר נוח.
והפלא ופלא - למרות שהתחלתי עם שני פיאסטר וחצי לחודש, הבחירה הזו שלי הביאה לי בהמשך הדרך את הגמול הכלכלי הכי גדול.
נזכרתי בכל זה בגלל ספרו המבריק של קן רובינסון "המקום הנכון" (בהוצאת כתר). ספר עיון פופולרי וחכם, המסביר למה חיוני לעשות בחיים את מה שאוהבים. זהו ספר המראה קלאסי עם הרבה סיפורי מקרה של אנשים נודעים מאוד בתחומם (מפול מקרטני ועד איינשטיין), המוכיחים איך דווקא מערכת החינוך עשויה לדכא יצירתיות. ה"מקום הנכון" הוא המקום שבו נפגשים הכישרון והלהט, ואז הכל הולך בקלות ולרוב גם מצליח. ולכל בנאדם יש "מקום נכון" שכזה. איי רסט מיי קייס.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס (03-5682892) או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם