המפתחות בפנים: על ארבעה סוגי נהגים רוחניים עומד היקום
על הכביש המהיר נוסעים ארבעה סוגי מחפשים רוחניים: זו שזוחלת, זה שנתקע באלונית, נהג ניידת השירות וזה שהגיע. אז איך אתם אוחזים בהגה הרוחני שלכם?
בוקר טוב לכל המאזינים, אתם על גלגל"צ ואנחנו פותחים עוד שעה של "נהגי רוח" - מוזיקה טובה ועדכוני תנועה מכביש 6, הלוא הוא הכביש המהיר עליו נוסעים כל המחפשים הרוחניים.
ננסה להנעים לכם את השעה הקרובה, נהגים יקרים – בין אם
והנה מגיע אלינו דיווח מאזור מחלף שורק שבדרום, שם נוצר עומס תנועה כבד בגלל נהגת רוחניקית, שנוסעת בכביש המהיר ביותר במדינה במהירות של 4 קמ"ש בלבד. ג'יוואן בודהאג'י, שתקוע מאחוריה, תזמן עבורנו את הגעתה המשוערת למחלף הבא בכעשרים שנה לפחות. תודה בודהאג'י. כדי שלא תתעצבנו סתם, נספר לכם מעט על זו שזוחלת.
זו שזוחלת מגדירה את עצמה כנהגת רוחנית. אפילו כנהגת רוחנית רצינית. כבר עשר שנים לפחות היא נוסעת לה על אותו קילומטר של כביש, שנראה לה כמו עולם ומלואו. ההתקדמות שלה אינה מהירה במיוחד, אבל היא חווה שיפור זוחל, כמעט בלתי מורגש ואולי דמיוני, בהרגשתה הפנימית ובאיכות חייה, ולה זה יותר ממספיק.
צעדים דרסטיים במהירות, בצורת הנהיגה או בחיים בכלל הם לא בשבילה. זה פשוט לא באופי שלה, היא אומרת בחיוך, ולמה בכלל צריך למהר?
אם תשאלו אותה על סוף הדרך, היעד, היא תוכל להסביר היטב מהו, ובאותה נשימה לומר שזה יותר משהו שמעניין אותה ממשהו שהיא מתכננת באמת להגיע אליו. אז אתם, הנהגים שתקועים מאחורי זו שזוחלת, היאזרו בהרבה סבלנות, וזכרו לא לעשות את הטעות הגדולה: אל תציעו לה חלילה להעביר להילוך שני. אם תעשו זאת היא תרפה מהגז לגמרי, תעצור באמצע הכביש, תעצום עיניים ותשקע לה אל המדיטציה האהובה עליה, כנראה לנצח.
והודעה לנהגים החולפים במהירות באזור מחלף עירון: הנהג הרוחניק אלון התקשר אלינו זה עתה, והודיע לנו שהוא תקוע ב"אלונית" שבצד הדרך, ומכיוון שהוא אוהב את כולכם מאוד, הוא מבקש שתנופפו לו לשלום.
אלון הוא מאזין נלהב שלנו, ומדי פעם הוא מתקשר לעדכן אותנו בנעשה באזור האלונית שעל הכביש המהיר. לאלה מכם שתוהים מה הוא עושה שם נגלה סוד קטן: אלון לא באמת תקוע באלונית. הוא שם מבחירה.
לראשונה התקשר אלינו אלון לפני שנתיים, ואמר שהוא נהג רוחני שעלה על הכביש המהיר מתוך רצון עז להגיע לסופו. שם, אמרו לו, "הכביש נפתח לרווחה אל מישור עצום ומוחלט". באזור מחלף ניצני עוז, הוא סיפר, תקף אותו רעב קל והוא החליט לעצור באלונית הקרובה להתרעננות. אך אז קרה לאלון מה שקורא לנהגים רוחניים רבים אחרים.
עובדי אולפן השידור שלנו זוכרים עדיין את זעקות החדווה שעלו משפופרת הטלפון באותו יום. "הכל מלא אוכל ומלא תענוגות", הוא זעק בחדווה, "הכל ממוזג, ויש כאן חבר'ה מגניבים ובחורות מזה שוות, והעיקר – אני לא לבד! כולם כאן ממש כמוני - נהגים בכביש המהיר".
באלונית התקיים אז, כך מתברר, "פסטיבל אושו ה-37", ומחפשים רבים הצטופפו במתחם הקטן כשהם צוהלים, חוגגים, וקוראים יחדיו: "לא נזוז מכאן", ו"אלונית מאז ולתמיד".
אלון, שהיה עד אותו יום סתם עוד נהג בודד, החליט בו במקום לעבור לגור בחנות הנוחות המפנקת, הקים בה אוהל סיירים, ומאז הוא, כאמור, שותה, אוכל, חוגג, מזיין לקוחה מזדמנת מדי פעם, ובעיקר – לא מפסיק לדבר על הדרך המהירה ועל סופה.
אנו ממשיכים בתכניתנו "נהגי רוח", ומזכירים לכם שבכביש המהיר מומלץ לנהוג בזהירות, אך גם במהירות. זחילה בכביש זה היא מסוכנת, והיתקעות לכל החיים באלונית היא מטומטמת. וכעת נשמע תשדיר שירות.
"לכל נהג וכל נהגת דרוש חילוץ מהיר
לכן אני, רוחניק-שירות, תמיד דופק מחיר
נהג הייתי, וגם חיפשתי, תשובה, אמת ואור
אבל במקום להתעורר, מקצוע העדפתי לבחור
כיום אני כבר לא סתם רוחניק אלא מקצוען
תרפיסט, מדריך מדיטציה, או גורו קצת תחמן
אז אם תראו אותי בדרך, בניידת השירות
זיכרו – לא בָּאֶמֶת אני משקיע אלא בהישרדות.
אנו מתקרבים כבר אל החדשות, ומקווים שאתם, נהגי הרוח, נהניתם מתכניתנו וגם השכלתם. וכעת, לקראת סיום, נמצא אתנו כאן באולפן אורח מיוחד – זוכה פרס הנהג הרוחני המצטיין לשנת 2011, הלוא הוא יו-נתן גז. צהריים טובים, יונתן.
"לא יונתן. השם הוא יו. נתן גז זה שם המשפחה".
- סליחה, ובכן מר נתן-גז, אתה הוא הזוכה הגדול של פרס הנהג המצטיין של השנה, איך אתה מרגיש?
"העיקר שהגעתי".
- הגעת לאן?
"לאן שרציתי".
- אתה לא מדבר הרבה, מה?
"זה חלק מהסוד של הנהג המצטיין. כשהייתי על הכביש המהיר, נהגתי, לא דיברתי".
- אתה יכול לשתף אותנו בעוד כמה סודות כאלה?
"ודאי. הדבר החשוב מבחינתי היה לזכור לאן אני רוצה להגיע. לזכור שבסוף הכביש יש את הירידה האחרונה, ושאני רוצה להגיע לשם עוד לפני שירד הלילה. לזכור שאני רוצה להגיע לשם מהר ככל האפשר".
- נשמע יפה, אבל כביש 6 אינו קצר. הוא חוצה את כל הארץ לאורכה. האם לא היית צריך לעצור מדי פעם באלונית כדי לנוח, לתדלק או לאכול?
"כן. כאשר הרגשתי שאני חייב לעצור כדי לנוח מעט, לאגור כוחות להמשך, או לבדוק במפה אם אני בכיוון הנכון, עצרתי באלונית, אבל רק לפרק הזמן הקצר שהיה דרוש לשם כך. מיד כשמיציתי את מה שהייתי זקוק לו להמשך הנהיגה, עליתי שוב על הכביש המהיר, והמשכתי אל היעד".
- בשם כל אנשי התחנה וכל הנהגים אנו מברכים אותך על הזכייה. אגב, מה היה הפרס?
"האמת שלא קיבלתי שום דבר מיוחד. הפרס הוא פשוט שהגעתי לסוף הדרך, ושאני חופשי מלהיות נהג. הפרס הוא שאני לא זוחל יותר, שאני לא תקוע באיזו אלונית, וגם לא מסתובב כל החיים על הכביש כמו ההוא שנוהג בניידת השירות".
- ומה אתה עושה עכשיו?
"עכשיו אני גר ביקנעם, על הגבעה. אתמול הדלקתי שם מדורה. רציתי לסמן לכל הנהגים בכביש 6 היכן היעד. רציתי לומר להם ששמתי מים לכוס תה, וכדאי להגיע".
- נו, והגיעו הרבה אורחים?
"לא. כנראה שהאש נראתה להם רחוקה מדי. אז החלטתי לבוא לכאן, לאולפן. חשבתי שאולי בזכות התוכנית שלכם לפחות נהג אחד, או נהגת אחת, יחליטו להגיע אלינו, לבית משפחת נתן-גז".
- תודה רבה רבה מקרב לב.
"כן, זה בדיוק הרעיון".
מפגש סטסנג ראשון עם קאביו יתקיים ברמת גן ביום חמישי הקרוב, 14 ביולי. פרטים באתר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם