מנה של רוח: נתינה אמיתית
אם תפגשו נמייה שחצי מגופה עשוי זהב, בקשו ממנה שתספר לכם על נתינה שאין בה שום גאווה ואין מאחוריה אף מטרה נסתרת
המהאבהרטה היא אפוס גדול נרחב הכתוב במקור בשפת הסנסקריט והוא מפורסם מאד בהודו, אולי הידוע ביותר. היא שזורה בתרבות ההודית והשפעתה ניכרת בכל. יצירה זו הושוותה בחשיבותה ובעומקה לגדולים שבכתבים הידועים לנו במערב.
הסיפור המרכזי מגולל את קורותיהם של 5 אחים, בני פנדו או הפנדווס ומלחמתם בבני דודם, בני קורו או הקאורווס. בשיא היצירה מתרחש קרב כולל בין שני המחנות של קרובי המשפחה, ובפתחו של הקרב ניתנת הבהגווד גיטה – שירת האל מפי קרישנה לתלמידו ארג'ונה. על הגיטה דובר וסופר רבות ואין תלמיד יוגה שלא מכיר אותה, אך במהאבהרטה סיפורים רבים ויפים, חלקם קשורים במזון ובסמליות הניתנת לאוכל.
אחד מהסיפורים האלה מלמד את האח הגדול יודהישטהירה לקח בנתינה ובמשמעות העומדת מאחורי הטקסים והוראות הכתובים. בזמנים הטובים, כשהעוינות והקנאה בין הפנדווס לקאורווס עוד לא היתה גלויה לכל, חיו הפנדווס בממלכתם אינדרהפרהשטה ברווחה ובשגשוג גדול.
גדולתם והצלחתם גרמו ליודהישטהירה המלך והאח הבכור מבין הפנדווס לרצות לקיים את טכס הרג'סויה, הטקס המכתיר את המשלים אותו לקיסר העליון של בהארטהורשה, הארץ החופפת בשטחה פחות או יותר לאזור שנקרא הודו היום.
מלך שרצה לקיים את הטקס הכמעט בלתי אפשרי נדרש לשני תנאים. הכנעת כל המלכים העוינים אותו ומסוגלים לקרוא עליו תיגר, וקיום הטקס כהלכתו: עריכת סדר התפילות והמנחות כהלכתן והזמנה ואירוח של כל המלכים והנסיכים, כאשר חלק חשוב מכך הוא חלוקת רכוש ונתינת צדקה לכולם.
בימים ההם נמדדו עושרו ועוצמתו של מנהיג ביכולתו לארח, לחלק מרכושו ובנדיבותו כלפי הברהמינים – כוהני הדת והפרושים השונים שעסקו בעבודת האל. יודהישטהירה הצליח לעמוד בכל התנאים, ובטקס אכן חולקו מזון ובגדים רבים לכל העניים והנזקקים. בתים נבנו לברהמינים ותשומת לב רבה הוקדשה לכך שלא יישאר ולו אדם אחד שלא בא על סיפוקו וצרכיו נותרו ללא מענה.
יודהישטהירה הוכתר לקיסר העליון ולאחר הטקס יצא עם קרישנה ידידו ומורו לסייר ברחבי העיר ולראות האם כולם מרוצים ומסופקים. בעודם מטיילים הבחינו השניים במראה לא רגיל. נמייה קטנה שחצי מגופה עשוי זהב וחציו השני פרווה רגילה התקרבה אל עלי הבננה ששימשו כצלחות להגשת האוכל בטקס והחלה מתגלגלת ומתפלשת בעלים ובשאריות המזון עד שלבסוף נפלה בתשישות. סקרנותו של יודהישטהירה גברה והוא התקרב ובחן מקרוב את המחזה.
לפתע החלה הנמייה לדבר ולהסביר את מעשיה: אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה פשר מעשי ומדוע חצי מגופי מצופה זהב. ובכן, בכפר הרחוק בממלכת קוסאלה בו חייתי שרר רעב כבד. בקרבת מקום חיו משפחה של ברהמינים ולהם שני ילדים שהתקימו מנדבות ותרומות.
בעקבות המצב הקשה נפסקו התרומות והמשפחה נותרה ללא מקור הכנסה, מה שגרם להם לרעוב למשך חמישה ימים. בעמל רב יצא האב לקבץ נדבות ובערב חזר עם מעט אורז שלא הספיק כדי להשביע את בני המשפחה. למרות זאת חילקו מהאורז בשווה לכל אחד מבני המשפחה.
בדיוק כשעמדו לאכול נשמעה נקישה בדלת וכשפתחו ראו אדם זקן שהתחנן למזון לאחר שלא אכל דבר כבר עשרה ימים והוא גווע ברעב.
לאחר שסיים ולא שבע ביקש הקשיש עוד, ואכל גם את המנה של האם, כדי לקצר אמרה הנמייה, בני המשפחה נתנו את מזונם האחרון לאיש, והם נותרו רעבים. באותו לילה הלכו לעולמם ונעלמו לתמיד.
מאחר וגם אני הייתי רעבה, נכנסתי אל הבקתה והתחלתי לפשפש בעלי הבננה ובשאריות המזון. אחד העלים נדבק אל צד גופי והפך אותו למוזהב. מאז ועד היום אני נודדת ברחבי הארץ ומחפשת מקומות בהם מתקיימים קורבנות וניתנות מנחות בתקווה להפוך גם את הצד השני של גופי למוזהב. נראה שגם הפעם לא הצלחתי.
יודהישטהירה הקיסר העליון הסמיק מבושה בנוכחות קרישנה. קרישנה מייצג את נוכחות האל, השתתפותו בסיפור נותנת משמעות מיוחדת לאירוע. יודהישטהירה הבין מיד שהמשפחה הצליחה לבצע מעשה שיש בו נתינה אמיתית שאין בה שום גאווה ואין מאחוריה אף מטרה נסתרת.
בעוד שיודהישטהירה הוא הקיסר והאדם הדגול ביותר, בני המשפחה התעלו עליו וביצעו מעשה אלוהי, הם נתנו בפשטות, כשנדרשו לכך, ובכך הפכו דומים יותר לאל מאשר שליט העולם.
איתי אפרת הוא מורה ליוגה ושף, הוא מלמד סדנאות בישול צמחוני ב Spicy Nature
לדף הפייסבוק שלו, הקליקו כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם