אמת או פשרה: במקרה של אזעקת אמת
כל מחפש רוחני יודע עד כמה האמת חשובה. בלעדיה אין לאדם כלום. הוא הולך ומטעה את עצמו, הולך ומסתבך בסבך של שקרים קטנים ולבנים
הצדיקים מגלים לנו ש"בראשית ברא אלוקים" זה סופי תיבות (בחילוף סדר) של אמת. המילה אמת מורכבת משלוש אותיות – א': שהיא האות הראשונה, ת' – שהיא האות האחרונה וביניהן האות מ' שממוקמת באזור מרכז האלף בית. זה נקרא "ראש דברך אמת", כבר בתחילת התורה מוזכרת ברמז האמת והיא עוברת כחוט השני דרך כל מה שרוצה להתחבר לטוב.
הרעיון הוא שאם אתה רוצה להתחבר לטוב האמיתי שלך, אתה חייב את האמת. עם כל הכאב של ההיאחזות בשקר אתה חייב את האמת. עד כדי כך שבכל מדרגה, לא משנה עד כמה נפלת – אם תיזכר באמת, אם תדבק באמת שבאותה המדרגה – כבר יצאת אל הטוב שלך.
אבל מהי אותה האמת? איך אדם מוצא את האמת ומיישם את התובנות הנגזרות ממנה בתוך החיים שלו? האם האמת היא אמת מנותקת מהחיים ומהעולם, איזו אמת נשגבת שלא יכולה להתקיים בתוך העולם הזה, או האם מדובר באמת שאפשר להתחבר אליה גם כאן?
מסופר במדרש שכאשר הקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם הוא התייעץ עם המלאכים או הכוחות הרוחניים שברא והכוח הרוחני שמכונה אמת אמר שעדיף שהאדם לא ייברא.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? השליך את האמת אל הארץ. צעד מאוד מוזר או תמוה לכאורה – סוף סוף, כאשר אתה מתייעץ עם מישהו, נניח מנכ"ל מתייעץ עם סמנכ"ל הכספים שלו לגבי פרויקט מסוים ואותו סמנכ"ל נותן עצה שהיא האמת, האם סביר לפטר אותו באותו הרגע? או להעביר אותו להיות המנקה של החברה?
ההסבר הוא שיש אמת ויש אמת לאמיתה. בתפיסה הרגילה שלנו אנחנו מאמינים שיש אמת ויש אמת לאמיתה – זאת אומרת אמת עוד יותר נשגבת. רבי נתן מגלה שהאמת היא מצד הדין, והאמת לאמיתה היא מצד רחמים שהם גבוהים יותר מהדין. זאת אומרת שיכול להיות שמצד האמת אתה באמת חייב ותצא אשם, אבל מצד האמת לאמיתה תהיה זכאי, תרוחם משמיים.
נסביר את זה מעט יותר. נניח שיש למישהו ילד שמתקשה בחשבון. האמת היא שהוא לא יודע חשבון. אם האדם רוצה להגיד את האמת הוא יכול להגיד לילד, "אתה לא יודע חשבון. כמעט כלום. ממש ברמה נמוכה יחסית לשאר הילדים בכתה". זה כמובן דבר מזעזע להגיד שיכול להרוס את הילד. אבל מה לעשות? "זאת האמת", תוכל להגיד ולהצטדק בדבריך.
אלא שיש אמת גבוהה יותר שהיא האמת לאמיתה. לפי האמת לאמיתה תוכל להגיד לילד "אני רואה שאתה משתדל. אני רואה שאתה מאוד רוצה ללמוד". זה לא סותר את זה שהוא עדיין גרוע בחשבון, אבל השאלה על מה אנחנו שמים את הדגש. לפי האמת – אנחנו שמים דגש דיני, מכאני, מה העובדות שלפני? ולפי האמת לאמיתה אנחנו נכנסים לממד אחר, מימד של קשר עמוק. "אני אוהב אותך ילד מתוק שלי ואני רוצה שיהיה לך רק טוב בעולם ואני איתך עכשיו ביחד – ואני רואה כמה שקשה לך וכמה שאתה מנסה וזה מה שחשוב לי". זאת האמת לאמיתה.
ואותו הדבר הקדוש ברוך הוא אתנו ובאותו האופן אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו. בעיניים מלאות בחמלה. עיניים מלאות באהבה עצמית ולא בביקורת עצמית. לא בשיפוטיות מיותר, מסובכת ומסבכת.
אנחנו כל כך מותנים בתרבות המערב ההישגית שאנחנו חושבים שהאמת היא שהילד קורא גרוע ולמה שרבינו קורא לו אמת לאמיתה – אנחנו היינו קוראים אולי "אמת מתייפייפת".
זאת אומרת, אני לא יכול להגיד לילד את ה"אמת" כי הוא לא יהיה מסוגל לתפוש את זה, הוא יכול להתמוטט. אז אני ארכך לו את זה ואגיד שלא נורא, שהעיקר שהוא מתאמץ. כאילו שהאמת לאמיתה זה גלולת הרגעה. אבל זה ממש לא נכון.
רבי נחמן מלמד אותנו להביט בעולם עם משקפי חשיבה חדשים. זאת לא טעות. החיים הם לא טעות. האמת לאמיתה – האמת של הקשר, של החיבור, של האהבה, של קשר כמו של אב ובן ולא רק כמו של עבד ומלך – זה העניין. המימד העיקרי, מסבירים לנו הצדיקים, הוא לא מימד ההישגים אלא מימד הקשר. החיבור. זהו מימד של אהבה וחמלה אינסופית. זה השער של הרחמים. הקשר האמיתי של כל יהודי עם בורא העולם. מעבר להישגים או לכישלונות ואפילו – מעבר למצוות ועבירות.
אפשר לדמיין משפט חמור ורציני מאוד שיש בו סנגורים וקטגורים ושופט שיושב על כס מוגבה ורב חשיבות. המשפט מתקדם ונראה שלנאשם כבר אין סיכוי. השופט מרים את הפטיש כדי להכות בו ולפסוק את הדין ואז ברגע האחרון הנאשם אומר – "נו, אבא.." והשופט חמור הסבר מחייך ומסלק את כולם מבית המשפט ויורד ומתיישב ליד הנאשם ומדבר איתו.
האמת היתה שהנאשם באמת אשם. אבל האמת לאמיתה היא שהשופט הוא האבא שלו ושהוא אוהב אותו ללא גבולות. זה לא אומר שאין חס ושלום דין ודיין בעולם. זה לא אומר שאין משפט. זה לא אומר שאין הנהגות שונות בבריאה – זה רק אומר שבעומק בעומק, מעבר לכל, יש אמת עמוקה יותר של טוב ואהבה אינסופית.
עצם הידיעה הזאת פותחת לנו שערים אינסופים לאהבה וחמלה עצמית. אם הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותי, אם השם יתברך כל כך סולח לי, למה שלא אוהב את עצמי? למה שלא אסלח לעצמי? מעבר לכל הנפילות, מעבר לכל הבלבולים, מעבר לכל הטעויות – יש טוב עצמי ומהותי שלא משתנה ולא מתפעל מכל השינויים והתמורות של העולם. והטוב הזה הוא אתה. זאת האמת לאמיתה.
שיעור חדש עם רן ובר בגבעתיים יתקיים ביום רביעי הקרוב בשעה 20:30.לדף האירוע בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם