במקום דיונה: כך תוכנן הקניון החדש בנתניה

האדריכל עמי מור מסביר איך תכנן את קניון "עיר ימים" בנתניה כך שלא יהפוך ל"קופסה מטומטמת שאינה מדברת עם הסביבה", כמו הקניון הישראלי המצוי

יונתן קנטי | 9/11/2011 15:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם שואלים את האדריכל עמי מור מה דעתו על קניונים ישראליים הוא יורה בנחרצות שהם "קופסאות מטומטמות שלא מדברות עם הסביבה. זו תרבות וולגרית של עיצוב עירוני לא טוב". כשאני שואל אותו מה הסיבה לכך, הוא מסביר בפשטות: "קניונים הם יצורים אינטרוברטיים לחלוטין, הם פונים לתוך עצמם ורובם כמעט לא מתקשרים עם הסביבה שלהם".

לא מובן מאליו לשמוע אמירה כזאת מפיו של שותף בכיר במשרד אדריכלות מהגדולים בארץ, מור-יסקי-סיון; משרד שבין הפרויקטים שתכנן נמצאים קניונים רבים, בהם קניון עזריאלי, קניון השרון, קניון קריית אונו וסינמה סיטי בראשון לציון. העובדה שהדברים נאמרים במהלך סיור בקניון החדש עיר ימים, שתכנן מור בפאתי נתניה, כבר הופכת את הדובר לאופוזיציה נושמת. קניון עיר ימים, שאמור להיפתח בעוד כחודש, "מנסה לשבור את האופי האוטיסטי של הקניונים הנפוצים בארץ", הוא טוען.

הכניסה הראשית לעיר ימים מדגימה באופן יפה את השאיפה לקשר בין פנים וחוץ. היא ממוקמת בקצה המזרחי של הקניון, על פינת הרחובות בן גוריון ושזר, צומת מרכזי בעיר, ובעוד שבמרבית הקניונים קצוות הבניינים שמורות לחנויות הגדולות - "העוגנים המסחריים", כפי שמור מכנה אותם - בעיר ימים בחרו לייחד אותה לכניסה מרשימה ושטופת אור שמש טבעי. חזית הבניין, האטומה ברובה, מתקפלת לתוך הבניין והופכת לקיר זכוכית ענקי, ומאחוריו מתגלה אטריום שגובהו שתי קומות המחבר בין הקומות המסחריות לחניון.

מדובר בחלל כניסה מזמין למדי שסביר להניח שירחש פעילות אנושית כשייפתח הקניון. "ברוב הקניונים הכניסות אפלות ולא מזמינות", מסביר מור. "אתה רוצה שאנשים ייכנסו לקניון אבל לא רוצה לפתות אותם לצאת ממנו. בגלל הכבוד לעיר ולצומת שבה נמצא הקניון החלטנו שהכניסה תהיה דווקא קרובה לצומת מרכזי ומתוך חלל מואר ורחב ידיים".
שי אדם
קניון עיר ימים בנתניה. ''מנסה לשבור את האופי האוטיסטי של קניונים בארץ'' שי אדם

ניכר כי הרצון ליצור חלל מסחרי נעים ומזמין ליווה את האדריכלים לאורך כל הדרך. שתי הקומות העיקריות של מרכז הקניות החדש מתוכננות בהתאם לסטנדרט המוכר: שדרת קניות ארוכה ומעליה קומת גלריה. הרוחב הצנוע של השדרה התחתונה, תשעה מטרים בין חנות לחנות, יוצר קנה מידה מרווח אך אינטימי יחסית. את העמודים בקומה השנייה אי אפשר לראות מהשדרה התחתונה, מה שמקנה לחלל פתיחות מזמינה. אם זה לא מספיק, לאורך כל תקרת הקניון פזורים חלונות עגולים וגדולים שמממלאים את החלל באור טבעי נעים.

מתחת לשתי הקומות האלו ישנה קומה נוספת בעלת אופי שונה למדי. בשל הבדלים גדולים במפלסי הקרקע באתר, חצי מהקומה קבורה מתחת לאדמה ובאזור זה מוקם החניון. החצי השני, שבו מוקמו רחבת המזון המהיר והסופרמרקט, פתוח לשכונת עיר ימים מצד אחד ולמדשאה עצומה מהעבר האחר. כשתושבי השכונה ייכנסו לקניון הם ימצאו עצמם ברחבת המזון כשמולם חלון ענקי

הפונה לפארק הירוק. יצירת החיבור בין הקניון, השכונה והפארק היתה חלק מדרישות העירייה מהפרויקט.

"קשר חזק כל כך בין הפנים לחוץ הוא דבר נדיר בקניונים", מסביר מור. "וניצלנו את ההזדמנות הזאת כדי להפוך את הקומה התחתונה לקומה קהילתית יותר. יש בה חנויות לייף סטייל, סופרמרקט ואזור הסעדה - למעשה הפונקציות היומיומיות של תושבי השכונה. הילדים שיסיימו יום לימודים בבית הספר הסמוך יעברו דרך הפארק ויבואו לאכול בקניון".

נקודה זו שמעלה מור לא היתה בשליטת האדריכל. לפי תכנון העירייה, הקניון הוא נדבך במתחם גדול המכיל כבר עכשיו ספורטק ומגרשי טניס, וכן בית ספר יסודי שבנייתו תתחיל בקרוב. נוסף על אלה יש במתחם גם עתודת קרקע לבית ספר על-יסודי. מסמיכות כזאת עולה חשש שהוא בבחינת פרצה קוראת לגנב: ילדים שיבלו את שעות הפנאי, שלא לומר ייצרו לעצמם שעות פנאי, בשיטוט חסר מעש בקניון ובאכילת פאסט פוד.

שי אדם
החלונות העגולים בתקרת הקניון. ממלאים את החלל באור טבעי נעים שי אדם

פול ויטל, מהנדס העיר נתניה, לא מסכים עם הטענה. "אנחנו חושבים שהחיים הם גיוון אחד גדול של פעילויות. כל המתחם אמור להפוך לקריית חינוך גדולה. יש שם מתקני ספורט, פארק גדול ובתי ספר. בימינו הקניון הפך למקום של מפגש חברתי ואי אפשר להתחמק מזה. העובדה שהקניון הזה יהיה מוקף במוקדי משיכה עירוניים תתרום גם לקניון וגם לפונקציות שסביבו, וכולם ייהנו מתנועה גדולה של תושבים. אני לא רואה בעיה בזה שאחרי הלימודים ילדים ילכו לקניון לאכול גלידה".

הקניון ניצב בפינה המזרחית ביותר של שכונת עיר ימים הצעירה יחסית (הבנייה בה החלה בראשית שנות האלפיים). השכונה , הנמצאת בדרום נתניה, מעט אחרי הכניסה לעיר דרך מחלף פולג, היא למעשה החוליה המקשרת בין שכונת רמת פולג היוקרתית לבין חלקי העיר האחרים והים. היא מאכלסת כמה מגדלים בני 30 קומות בממוצע, ובחלקה המערבי, הקרוב לים, שורת מלונות נמוכים יותר. נכון להיום כ-40 אחוז משטח השכונה כבר בנוי, ובעוד כחמש עד שש שנים, לפי הערכות העירייה, יהיו בה קרוב ל-60 מגדלי מגורים.

העירייה אינה מתנערת מהאופי האליטיסטי של השכונה החדשה והיא יצאה בתוכנית מיתוג בשם הבינלאומי BGA - ראשי תיבות למילים Green ,Blue ו-Art. שלוש המילים מסמלות בעיני הוגיהן שלושה מוטיבים שניסתה העירייה לשלב בשכונה. הציר הכחול הוא הציר של שדרות בן גוריון המובילות עד הים; הציר הירוק הוא רצועה ירוקה שמתחילה בפארק שסמוך לקניון, עוברת דרך השכונה ומסתיימת בשמורת נחל פולג ושמורת האירוסים בדרום מערב השכונה. שני הצירים ייפגשו במרכז השכונה בכיכר עגולה, ושם אמורים להיבנות מוסדות אמנות, דוגמת בתי ספר למחול. בנוסף לכך, רחובות השכונה נקראו על שם אמנים ישראלים כמו עפרה חזה ואהוד מנור. ואם כבר קיטש, בציר הכחול לדוגמה אמורים להשתלב אלמנטים של מים זורמים בפיתוח הנוף. עד כה הושלם רק השלב הראשון של הציר הירוק.

כשוויטל נשאל אם השכונה אמורה להיות רמת אביב ג' הוא מהסס ארוכות, כנראה בגלל האנטגוניזם שההשוואה עלולה לעורר. "אנחנו רוצים להפוך את השכונה לנחשקת עבור אוכלוסייה ברמה גבוהה, אבל אנחנו לא יוצרים הפרדה שלה מהעיר. להפך. אנחנו עושים את זה בצורה מדורגת ונכונה כדי לא ליצור פערים חברתיים. קריית החינוך שסמוכה לקניון, הפארק והקניון עצמו יהפכו למוקד משיכה לכל תושבי העיר".

ההצהרה של ויטל כי הקניון הנוצץ יכול לגשר על פערים חברתיים נשמעת תלושה מהמציאות. עם זאת אין ספק כי אם המטרה היתה להפוך את הקניון למוקד משיכה, האדריכלים עשו עבודה נפלאה: הקניון הלבן והבוהק בולט מאוד - ולטובה - בנוף העירוני. בראייה רחבה יותר, בכל הקשור לעיצוב קניונים בארץ מדובר באחד הבניינים היפים שנבנו וניכר כי תשומת לב רבה ניתנה לעיצובו, לפרטים ולחומרים. העובדה כי קבוצת עזריאלי רכשה לאחרונה את המבנה מחברת אזורים ומחברת שיכון ובינוי תמורת כ-800 מיליון שקלים עשויה להעיד שגם המגזר העסקי מאמין שהקניון עשוי להפוך לסיפור הצלחה.

הקניון מתאפיין בקווים עגולים ורכים, גם בפנים וגם בחוץ, ואין בו כמעט פינות. הוא נראה עדכני, מודרני, וחשוב מכך - הוא פשוט יפה. מבחוץ הוא מחופה כולו בפסים אופקיים של פח לבן-אפרפר וזכוכית. אלמנטים של תאורה צבעונית ושלטי החנויות משולבים גם הם באופן אורגני בפסיפס שעל החזית, ואפשר לדמיין כיצד בשעת לילה ישנה את אופיו.

האדריכלית ליאורה רינת אנגל, שתכננה את הקניון עם מור והאדריכל גבי גל, מסבירה שהעיצוב של הקניון נבע במידה רבה ממיקומו האסטרטגי בעיר. "הקניון הזה הוא אחד הדברים הראשונים שאתה רואה כשאתה נכנס לעיר מדרום," היא אומרת. "רצינו שהבניין יהיה בולט וייחודי, שייראה כאילו נחת פה משום מקום. רצינו ליצור משהו אחר. כשאתה נכנס לעיר דרך שדרות בן גוריון אתה רואה את הקניון מהרכב במהירות של 90 קמ"ש. רצינו שהבניין יהיה יפה מקרוב ובאותה מידה יצליח לתפוס את העין ולמשוך את תשומת הלב כשחולפים לידו במהירות. זו היתה אחת הסיבות לבחירה בחזית בהירה.

"כשהגעתי לראשונה לאתר של הקניון לפני שנים היו בו רק דיונות חול וראו ממנו בבירור את הים," היא מתארת. "הדיונות היו כל כך יפות שכמעט היה חבל להרוס אותן. ההשראה לקווים הרכים של הקניון הגיעה מהדיונות ומהים. בפועל רואים את הים רק מנקודה אחת בקניון, אבל אחת הסיבות שרצינו שיראו הרבה שמים כשנמצאים בו זה כדי שהם ישמשו מעין תזכורת לעובדה שאתה נמצא ממש קרוב לים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים