טרמינל בלה מיה: על מגדל הפיקוח של נתב"ג
מגדל הפיקוח החדש שתוכנן בנתב"ג החמיץ הזדמנות לשמש אייקון אדריכלי. הנוחתים יוכלו להתנחם בעובדה שהוא מזכיר "אישה עם מותניים צרים, מחשוף ושסע בשמלה"
כיום, 30 שנה לאחר שהוקם, המגדל הנוכחי כבר לא מתאים לצרכים של נתב"ג, משום שהטכנולוגיה שבו התיישנה מאוד, וכן, משום שמרבית הטיסות כיום יוצאות מטרמינל 3 החדש יחסית, שהמרחק בינו לבין מגדל הפיקוח גדול מדי. על כן הוחלט ברשות שדות התעופה לבנות במקומו מגדל חדש.
תפקידו של מגדל הפיקוח פשוט לכאורה: לאפשר לפקחי הטיסה לראות את מסלולי ההמראה והנחיתה בצורה הטובה ביותר. בפועל, קביעת המיקום וגובה המגדל האידיאליים הם מלאכה מסובכת למדי בשל תעתועיה של העין האנושית.
"נניח שאתה עומד באמצע כביש ישר, מסתכל קדימה ורואה מכונית באופק - קשה לדעת אם היא מתקרבת אליך או מתרחקת ממך", מדגים אודי ברעוז, סמנכ"ל המבצעים של רשות שדות התעופה והאיש שאחראי לייעול כל התעבורה האזרחית האווירית בארץ. "אבל אם אתה עומד לצד הכביש תוכל להבין בקלות לאיזה כיוון המכונית נוסעת. פקח הטיסה צריך לסרוק את המסלולים סריקה מהירה ולקבוע תוך שניות אם המסלול אכן פנוי ואם המטוסים שעליו נמצאים בתזוזה. לכן מיקום המגדל הוא קריטי".
בנתב"ג שלושה מסלולי נחיתה והמראה שאורכם שלושה-ארבעה ק"מ כל אחד. בניגוד למרבית שדות התעופה בעולם, שבהם המסלולים מקבילים זה לזה, המסלולים בנתב"ג מסודרים בצורת משולש, דבר שהקשה עוד יותר למצוא את המיקום האופטימלי למגדל. לאחר התייעצות עם מומחי ה-FAA הוחלט לתכנן דגם חדש של מגדל שעלותו 100 מיליון שקל, זאת במקום לבחור אחד מהקטלוג ולמקם אותו בפינה המערבית של הבניין הקרקעי של טרמינל 3. כמו כן הוחלט שגובהו של המגדל יהיה כ-100 מ', פי שלושה מגובה הבניין הנוכחי.
מלאכת התכנון הוטלה על משרד פלג אדריכלים התל אביבי, ומי שהופקד על התכנון הם אלי ברוסטובסקי (בעלים שותף) ואסף יצחק-קורמנס. ברוסטובסקי מספר כי תהליך התכנון היה ארוך ומסורבל, משום ש"רשות שדות התעופה היא גוף מורכב ומסובך ולכולם יש מה לומר". נוסף על דרישות הרשות, האדריכלים היו צריכים גם לעמוד בתב"ע (תוכנית בניין עיר) של העיר לוד - עניין שברוסטובסקי מגדיר "מצחיק". "זה לא מגדל משרדים באזור אורבני צפוף", הוא מטעים.
בשקלול כל הפרמטרים הללו תוכנן מגדל גלילי, חלקו האמצעי צר יותר מבסיסו ומצמרתו, בדומה לגזרתו של שעון חול; "כצורת אישה עם מותניים צרים, מחשוף ושסע בשמלה", אומר ברוסטובסקי. אלא שצורה זו נבעה מחסכנות ולא מסקסיזם. בחלקו
אחת הבעיות שאיתן נאלצו האדריכלים להתמודד נוגעת לרוחות: כל מגדל באשר הוא מתנודד מעט ברוחות חזקות, אבל בהיות מגדלי הפיקוח מבנים גבוהים וצרים, התנודות בהם מורגשות במיוחד. הפתרון לבעיה הוא בבניית גליל בטון שיעבור לאורך מרכז המבנה ובו ירוכזו מערכות התנועה והמערכות הטכניות והוא יוקף בגליל בטון נוסף. כך מובטח שתנודתו לא תעלה על 20 ס"מ ברוחות הקיצוניות ביותר.
תשומת לב גדולה במיוחד ניתנה לתכנון סוכת הפיקוח. מטרתה העיקרית היא לאפשר לפקחים לראות את המסלולים בצורה הטובה ביותר. על מנת ליצור סוכה פתוחה ששדה הראייה הנשקף ממנה נקי מהפרעות הוחלט להסיט את הגרעין המרכזי ממרכז המבנה, דבר שמקנה לו הטיה כלפי כיוון צפון.
"המגדל כאילו קד קידה לעבר המסלולים", דברי ברוסטובסקי. כמו כן פיר המעליות לא יטפס עד קומת הסוכה אלא ייעצר קומה אחת לפני, כדי שלא יבלוט לתוך החלל. כל זה אמור לספק לפקחים תצפית אופטימלית על המטוסים. "במהלך ביקור בשדה התעופה בווינה ראינו שעל אחד העמודים בסוכת המגדל יש מסך שמקרין בדיוק את קטע המסלול שהעמוד עצמו מסתיר", מספר ברוסטובסקי בשעשוע מסוים. "וסיטואציות מהסוג הזה הן בדיוק מה שניסינו להימנע ממנו. רצינו ליצור עבור הפקחים חלל שיעזור להם לעבוד בצורה הטובה ביותר".
בניית המגדל תתחיל בחודשים הקרובים ותסתיים בתחילת שנת 2014, בסמוך לסיום עבודות שיפוץ מסלולי הנחיתה. לכשיושלם, מגדל הפיקוח החדש צפוי להיות אחד ממגדלי הפיקוח הגבוהים בעולם. גובהו אינו נובע משיקולי ניראות אלא מתוך צרכים פונקציונליים; אך היות שכתוצאה ממנו יבלוט המבנה על רקע שורת הבניינים האופקיים של נתב"ג ואפשר יהיה לראותו ממרחק קילומטרים בנסיעה בכביש 1, נוצרה הזדמנות להקים בניין בעל סדר גודל איקוני. שלא לדבר על היותו האלמנט האדריכלי המשמעותי הראשון שבו פוגש כל תייר שמגיע לישראל.
אבל למרבה הצער, ההזדמנות הוחמצה. ברוסטובסקי מאשים בכך את רשות שדות התעופה: "במהלך התכנון אחד מבכירי הרשות אמר לי 'אני רוצה צילינדר ומעליו סוכת תצפית. וזהו'. הם לא רצו מבנה מורכב ראוותני". ברעוז מנגד לא מכחיש שדרישתם העיקרית, אם לא היחידה, היתה פונקצינליות: "בפגישה הראשונה אמרתי לאדריכלים שלא מעניין אותי איך המגדל ייראה. אני רק רוצה שהוא יספק את הצרכים שלנו. מבחינתי היה אפשר לתלות את הסוכה מכדור פורח, כל עוד היא תהיה בגובה ובמיקום הנכונים. כל המטרה של המגדל היא לספק אכסניה לפקחים. זה לא לצורך היופי האדרכילי".
עם זאת, הבניין המתוכנן אסתטי בהחלט: החומריות שלו משתלבת עם זו של טרמינל 3, ולפי ההדמיות נראה כי התוצר הסופי יהיה נעים לעין, בוודאי הרבה יותר מהמגדל הקיים היום. אפשר לומר שהוא צנוע ולא מתאמץ. ברוסטובסקי קונה את התיאור. "תיאור הולם בהחלט", הוא אומר, "מה גם שמלכתחילה לא רציתי לעשות אדריכלות ראווה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם