גלויה מ-1999: על היכל התרבות באשדוד
12 שנה נמשכה בנייתו של היכל התרבות באשדוד. האם הוא יציל את המפגע האסתטי של מרכז העיר? "אני כבר מדמיין איך אפשר לעשות תצוגת אופנה על גרמי המדרגות", מסביר האדריכל חיים דותן
"המאמץ הנפשי שהושקע ב-12 השנים האחרונות היה אדיר", הוא מספר. "בניין כזה בישראל הוא הישג משמעותי ביותר", הוא ממשיך. "ברור שכשאני רואה בניינים ביפן או בגרמניה אני אוכל את הלב. אבל אין מה לעשות, הבנאים בארץ הם לא כמו הבנאים בחו"ל. גם הבנייה של אולם הקונצרטים של דיסני בלוס אנג'לס שתכנן פרנק גרי נמשכה 12 שנה. והאמריקאים יודעים לבנות".
העיכובים בבנייה, כמעט כמו בכל מבנה ציבורי גדול בארץ, נגרמו בגלל בעיות עם קבלנים. מקצתם פשטו את הרגל, אחרים הוחלפו בשל אי שביעות רצון מאיכות הביצוע. כתוצאה מכך הוכפל תקציב הבניין; עלותו הסופית מוערכת ב-140 מיליון שקל. "כשמחליפים קבלן מבצע צריך להוציא מכרז נוסף ולהתחיל את כל התהליך מהתחלה", מסביר אייל דוידוביץ', מנהל אגף פיתוח תשתיות ובינוי בעירייה. "הדברים האלה לוקחים זמן ועולים הרבה כסף. אף אחד לא רצה שזה יקרה, אבל יש דברים שהם לא בשליטתנו". הגג העגול הוא דוגמה טובה לחוסר שביעות הרצון של דותן מרמת הגימור של הבניין. חיפוי הפח שמכסה את הגג בוצע בצורה כה חובבנית כך שהוא נראה זוויתי ושבור ולא רך ועגול.
בשורה התחתונה, על אף התלאות, בניין התרבות החשוב ביותר באשדוד הגיע לישורת האחרונה. בעיר השישית בגודלה בארץ, עם קרוב לרבע מיליון תושבים, לא היה עד היום שום אולם הופעות בסדר גודל כזה (950 מקומות ישיבה). "הרצון שלנו הוא שהבניין והכיכר שהוא שוכן בה יהפכו לאחד מסמלי ההיכר של העיר", מצהיר דוידוביץ'.
במקור הוטלה מלאכת תכנון הבניין על האדריכל היפני הנודע שין טאקאמאצו. כשההצעה של טאקאמאצו חרגה בהרבה ממסגרת התקציב, נקרא דותן לייעץ ולבדוק אם ניתן לקצץ בעלויות הבנייה. לאחר שהתברר שהדבר אינו אפשרי, התבקש להגיש הצעה משלו. "הלכתי בחוף הים וחשבתי לעצמי מה אני עושה, איך אני מצליח לעמוד ברף הגבוה של טאקאמאצו? במהלך ההליכה על החוף נתקעה לי ברגל צדפה, ואז הבנתי שמצאתי את הפתרון. כשאתה מצמיד צדפה לאוזן אתה שומע מוזיקה, צדפה זה חוף הים, זה אורגני, זה גלים, זה אשדוד".
חיבתו היתרה של דותן לבניינים בעלי צורניות עקמומית כבר יצאה למרחוק, לעתים אף לשמצה. בין הבולטים בבנייניו אפשר למצוא את הביתן הישראלי בתערוכת אקספו בשנגחאי לפני שנתיים ואת מכון עזריאלי להעצמה חינוכית בבאר שבע. היכל התרבות שתכנן לאשדוד אופייני לאסתטיקה המזוהה עמו. מגדל הבמה והפואיה הגדול בכניסה מכוסים
החזית הראשית, העשויה זכוכית, מתנשאת לגובה של כ-20 מטר ומאחוריה נגלה חלל הכניסה המרשים שזכה למרבית תשומת הלב. החלל סימטרי לחלוטין, ושני גרמי מדרגות קלילים מלווים את החזית מבפנים ומובילים את הקהל לקומת היציע. שתי שורות עמודים אלכסוניים הנמצאות בצדי החזית מעניקות תנועתיות וקלילות לבניין העצום. דותן מאוהב בפואיה: "הוא חגיגה, זה לובי מדהים שיכול להפוך לאולם אירועים ולספק לבניין עוד מקור הכנסה. אני כבר מדמיין איך אפשר לעשות תצוגת אופנה על גרמי המדרגות".
הבעיה העיקרית של הבניין טמונה במיקומו בעיר. הוא יושב בדופן הצפונית של כיכר עצומה על רחוב מנחם בגין. לידו נמצאים בית העירייה, בית יד לבנים, מוזיאון אשדוד והתחנה המרכזית. היום, בטרם נפתח הבניין לציבור, הכיכר שוממת לחלוטין, וזאת אף על פי שהיא מוקפת מבני ציבור שכביכול מושכים לאזור תנועה ערה של תושבים. קניון סי-מול הסמוך, לעומת זאת, מלא עד אפס מקום. קשה להאמין שעם פתיחת היכל התרבות ישתנה משהו באופי הכיכר.
כדי להתמודד עם הבעיה דותן החליט למקם בית קפה בדופן המערבית של הכיכר - בית הקפה מסתיר חלק מהחזית של היכל התרבות ופוגם מעט בחוויה של ההליכה לעבר הבניין - בתקווה להפיח חיים במרחבים העצומים. משרד אדריכלות הנוף תמא הופקד על תכנון הכיכר והשטחים שסביב להיכל, ואין ספק שנעשה מאמץ עיצובי מרשים, כולל שתי קופסאות זכוכית (האחת צהובה והשנייה כחולה) שבהן מוקמו המעליות המובילות מהחניון. אבל אין בכל אלה כדי להציל את האזור מגבב הבניינים הבלתי אסתטיים שנמצאים בו. לפחות היכל התרבות בולט ביניהם לטובה, ואף שבנייתו כבר החלה לפני יותר מעשור הוא עדיין נראה עדכני.
"אין ספק שהכיכרות בארץ גדולות מדי", מסכים דותן. "זה חלק מהבעייתיות של האדריכלות המודרנית ורואים את זה בעוד ערים בעולם. באזור של ההיכל יש כיכר העירייה ואז כיכר התרבות. כל כך הרבה כיכרות, עדיף כבר למלא את השטח בבנייני מגורים וליצור עיר. אבל לא אני בחרתי את המיקום, וניסינו לעשות את הכי טוב שאפשר כדי להפוך את הכיכר למזמינה יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם