ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » עיצוב ואדריכלות

מסמרים ונוצות: עיצוב אזור התעשייה בראשל"צ

סוד ההצלחה של אזור התעשייה הישן בראשון לציון היה במפגש הספונטני בין ברים ומסעדות לסביבת המוסכים המחוספסת. האם השיפוץ המסיבי שהוא עובר, כולל הקמת גלריה דיגיטלית ומתחם פרפורמנס, ישמר אותה?

אזור התעשייה הישן בראשון לציון הוא דוגמה מצוינת לעירוניות ספונטנית משגשגת. ללא כל יד מכוונת או פיתוח עירוני מדוקדק הפך בשנים האחרונות אזור המוסכים האפור שבצפון מזרח העיר לאחד ממתחמי הבילוי השוקקים בארץ. נמצאת שם אחת המסעדות המצליחות בארץ, הסוהו, ולצדה עוד מסעדות וברים המושכים אליהם כל יום אלפי אנשים.

בחודשים האחרונים החלו במקום עבודות פיתוח נרחבות, ובתחילת האביב ייחנך חלקו הראשון של המתחם המחודש שזכה לשם "פרויקט הרובע". התוכנית כוללת עיצוב מחודש ושאפתני לכל המתחם ושינוי הסדרי התנועה והחניה כדי שיתאים בעיקר להולכי רגל. נוסף על שינויים פיזיים אלה המתחם כולו עומד לעבור שינוי תוכני משמעותי, והוא יהפוך ל"היכל תרבות פתוח", כפי שמגדירה זאת גנית מייזליץ-כסיף, ממשרד מייזליץ-כסיף אדריכלים שקיבלו על עצמם את התכנון. "הרעיון הוא לעשות מעין היפוך של היכל התרבות. במקום שהעירייה תשקיע בהיכל סגור, היא תשקיע במרחב ציבורי שיוכל לאכלס את כל סוגי אמנויות הבמה".

העיצוב המחודש משלב במות וטריבונות שיכולות לארח אמנים והופעות רחוב. בדומה למתחמים אחרים מסוג זה, ובהמלצת האדריכלים, השכילה העירייה להקים למתחם מנהלה שתדאג לתחזוקה ולתוכן האמנותי. "כל הזמן יקרו דברים", אומרת מרב אורן, ראש מנהלת הרובע. "החל מהופעות ג'אז ועד הצגות ילדים. וכל מי שיופיע במתחם יהיה איש מקצוע". כשהיא נשאלת האם קונספט של אמנות רחוב בפיקוח אינו בגדר סתירה פנימית, עונה אורן: "כך קורה בהרבה מתחמים בארץ ובעולם כמו יוניון סקוור וברייאנט פארק (בניו יורק)".

אם להסתמך על ניסיון העבר, הרי שהבחירה במייזליץ-כסיף לתכנון המתחם נבונה. נמל תל אביב בתכנונם הפך למודל כלל ארצי למרחב ציבורי פתוח ואף זיכה את המשרד באינספור שבחים. ואכן, יש דמיון בין הנמל לרובע. בשני הפרויקטים קיים משטח המשכי היוצר טופוגרפיה מורכבת שיכולה להכיל סוגים שונים של התרחשות אנושית.

"שני המקומות הם מרחבים ציבוריים שמטרתם היא בילוי ופנאי", מסבירה מייזליץ-כסיף, שתכננה את הפרויקט בצוותא עם מאור רויטמן, שותף-עמית במשרד. "אחד האתגרים הגדולים שלנו היה ליצור חלל ציבורי דמוקרטי פתוח להתרחשויות, שיעורר קשר בין אנשים. הדיונות בנמל (הכוונה היא לגבעות דק העץ) היו ניסוי שרצה להשיג בדיוק את המטרה הזאת. בהתחלה חשבנו שרוב האנשים יימנעו מלעלות על הדיונות וילכו מסביבן. אבל תגובת הקהל הפתיעה אותנו והרבה אנשים עולים על הדיונות בכוונה תחילה".

הפעם, במקום משטח עץ המשכי הם בחרו בגיאומטריה של מצולעים, המכסים את כל האזור. חלקם מתרוממים מעל מפלס הקרקע ויוצרים גופים זוויתיים תלת-ממדיים (המכונים "קריסטלים") שיתפקדו כבמות וכטריבונות. "הרובע שונה מהנמל מבחינת

התנאים הנופיים שלו, אין שם ים אלא סביבה אורבנית עמוסה", מתארת מייזליץ-כסיף. "כך נוצרה השפה של המצולעים, שהיא המחולל של כל המתחם. חיפשנו שפה שיהיו לה מאפיינים של תרבות רחוב, משהו שיש בו חספוס וגראנג'יות. שפה בועטת, אפשר לומר".

אחד ההיבטים הבולטים ביותר בעיצוב המחודש הוא מה שמכונה "הגלריה הדיגיטלית": במרכז הכיכר המרכזית יוצבו מסכים ענקיים ועליהם יוקרנו תכנים שונים. מעין וידיאו-ארט להמונים. כמו כן, המסכים אמורים להפוך לאלמנט אינטראקטיבי שיקרין מסרים מטעם ציבור המבלים. "הרעיונות במסכים הוא ליצור מעין פייסבוק של הרובע, שאנשים יוכלו להעלות אליו תכנים דרך הסלולר", מסבירה מייזליץ-כסיף. אלמנט נוסף של הגלריה יתרחש כל ערב כשעל הרחבה המרכזית יוקרן מיצג אמנותי אינטראקטיבי, שייצור על הרצפה גרפיקה בוהקת שתדע להגיב לתנועות ההולכים. "מה שמייחד את הפרויקט כולו הוא שניסינו לקחת תכנים כמו פייסבוק או פרפורמנס, שנעשים בדרך כלל בתוך חלל סגור, ולהוציא אותם החוצה. זה חלק כל כך אינטגרלי מהתקשורת היום, אז חשבנו שיהיה מעניין לבחון אותו באופן מרחבי, חיצוני".

לצד החידושים הללו עולה השאלה מה יהיה על העסקים הקיימים במתחם. מייזליץ-כסיף טוענת שגיבוש התוכנית נעשה בשיתוף מלא עם בעלי העסקים ולשביעות רצונם. היא מוסיפה שהעירייה גם הקצתה אדריכל מטעמה שאחראי על שיפוץ החזיתות של המבנים הקיימים והעניקה מענקי שיפוץ לכל אותם עסקים.

עם זאת, במקום פועלים גם עסקים פחות סקסיים ממסעדות ומברים, כדוגמת משתלה ומוסכים, וסביר שעד מהרה הם ימצאו את עצמם מחוץ למתחם. זו תוצאתה הבלתי נמנעת של הג'נטריפיקציה. "היום המתחם עובד בזכות המסעדות הרבות שבו", מפרטת אורן. "אין ספק שבגלל האבולוציה שלו חלק מהעסקים יתחלפו. כבר עכשיו כמה מבעלי העסקים עשו עסקאות עתידיות ומכרו את הקרקע שלהם לטובת שטחי מסחר. הכוונה היא להביא למקום עסקים שמתאימים לאופי המחודש שלו".

חשוב להדגיש שבטרם החל השיפוץ, אזור התעשייה הישן לא היה פנינה אדריכלית. עם זאת, חלק מהקסם בערים הוא דווקא באותם מקומות לא צפויים שבהם מבני תעשייה מחוספסים נפגשים עם מסעדות ובליינים. אפשר גם לשער שאלמלא היה האזור כפי שהיה במקור, ייתכן שכלל לא היה הופך למה שהוא היום. אורן דווקא רואה את היתרונות בהתברגנות של הרובע: "מבחינה נדל"נית-מסחרית זה אזור שוקק. הוא רק הולך ומתפתח. עסק כמו נגרייה לא בהכרח מתאים לאזור כזה. בסופו של דבר התפתחות האזור היא לטובת האוכלוסייה. הוא יהפוך למרכז עירוני גם לתושבי השכונות הקרובות וגם לתושבים מכל מרכז הארץ".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...