להרגיש בבית: ביקרנו בבית היין במעברות
שקשוקה ירוקה מעודנת, קפה בחצר ואווירה שמזמינה להישאר עוד ועוד. המדור שמגיש לכם ארוחת בוקר למיטה מבקר ב"בית היין" שבקיבוץ מעברות
אל ארוחת הבוקר בבית היין שבקיבוץ מעברות חיפשתי חברה מתאימה, ובחרתי בס', חברתי מימי התיכון, קיבוצניקית מבטן ומלידה מאחד הקיבוצים שבאזור. הגענו במכוניות נפרדות, עובדה שבתל אביב לדוגמה נחשבת לשטות ממש, אבל במגרש החנייה של המסעדה יש שפע של מקום, מה שהלך נהדר עם העובדה שאני ממש לא יודעת להחנות.
נכנסנו אל חלל המסעדה המרווח ותפסנו שולחן המשקיף אל החצר הגדולה של המקום, שעד מהרה תתמלא באנשים מאזור עמק חפר ולא רק.
אחרי הקפה הראשון (אמריקנו לי, הפוך גדול לס'), עברנו אל התפריטים. את האקספרימנטים השאירה ס' לי והזמינה ארוחת בוקר ישראלית שנקראת בתפריט ארוחת בית היין עם ביצים מקושקשות ובייקון (בתוספת 8 שקלים). לעומתה אני הזמנתי את מנת השקשוקה הירוקה (המוגשת בסופי שבוע בלבד), ובה עלי מנגולד, עלי תרד, גבינת פטה וביצים - ללא עגבניות.
לאחר זמן מה הגיעו הסלטים, הלחמים והגבינות של ארוחת הבוקר אל השולחן (עם מנת השקשוקה לא מגיע סלט). לחם הבית היה פריך וחמים והלך נהדר עם המטבלים, גבינות המשק וסלט הטונה הקטן.
עד שהגיעו המנות, ניסיתי להוציא ממנה קצת רכילות קיבוצית, שהיא, אם לא יצא לכם להתקל בה קודם לכם, הרכילות העסיסית בעולם, אבל לאכזבתי לא זכיתי לשמוע חדשות מסעירות. ההפרטה פגעה גם בחלק הזה של האתוס הקיבוצי.
לחם פריך וחמים. ארוחת הבוקר
שירן כרמל
מנות הביצים שלנו הגיעו אל השולחן. לבקשתי, נכנסה המחבת הרותחת עם השקשוקה לסיבוב נוסף וקצר במטבח, וכשהוחזרה אליי כעבור מספר דקות היתה במצב הרצוי, לפחות מבחינתי: לא נוזלית מדי, עם ביצים רכות שמגיבות נפלא לטבילת הלחם. קצת חששתי מהשקשוקה הירוקה. בפעם הקודמת ששוכנעתי להזמין שקשוקה נטולת עגבניות, המחבת הוקרמה שלא לצורך בשמנת ופטריות ונתנה תחושה מיושנת למנה, שלא לומר לא טעימה.
שילוב מוצלח בין המרכיבים. השקשוקה הירוקה שירן כרמל
לאחר שסיימנו לאכול, הרשינו לעצמנו להזמין כוס קפה נוספת, אותה שתינו בחצר המקום. החצר, שחלקה מוקדש לעוד שולחנות וחלקה מדשאה שהילדים שלכם יוכלו להוציא עליה אנרגיות, היא פינוק אמיתי ביום חורף שמשי. ישבנו על ספסל מעט מרוחק מהשולחנות מה שהצית את החשק לסיגריה, כשכעבור שתי דקות נשלחה לשולחן הקטן מאפרה, מה שמעיד על הצוות הקשוב של המקום.
קיבוץ מעברות, שבו יושב המקום, נמצא על כביש 4, כך שאם אתם בדרככם צפונה או דרומה, זהו מקום מומלץ לעצור בו, בטח ובטח אם שכחתם לקנות שי קטן למארחים - בבית היין, שמתפקד גם כמסעדה מצליחה בערבים, ישנה חנות יין גדולה שם ישמחו לעזור לכם למצוא את הבקבוק המתאים.
בית היין, קיבוץ מעברות, עמק חפר
מחיר: בוקר בית היין, 50 שקל (ארוחת בוקר לשניים, 94 שקל); שקשוקה ירוקה, 38 שקל. בתפריט הבוקר תוכלו למצוא גם בוקר בריאות, ארוחת בוקר של שומרים (עם ביצה קשה), סלט דייגים, קפה וקרואסון ועוד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם