ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » עיצוב ואדריכלות

אמריקה הקטנה: ביקור בבית בהשראת התרבות האמריקאית

ביתה הפרטי של אדריכלית הפנים טל בהיר-גוטהילף רצוף עדויות לשנות נדודיה בארצות הברית. ניתן למצוא בו כיסאות מהסנאט, ששופצו בנגריית בית סוהר, וכדים עתיקים שמככבים במערבונים

דווקא הדירה שלה עצמה, אומרת אדריכלית הפנים טל בהיר-גוטהילף, אינה דומה כלל לדירות שהיא ושותפתה, מלי ימין, מתכננות בדרך כלל. אמנם גם היא תוכננה מחדש מהיסוד, אבל לא ברוח העיצוב הנקי שכה אהוב כיום, אלא בסוג של חמימות, הנוצרת מתמהיל מדוד של עיצוב בן זמננו, חפצים בעלי ערך היסטורי, עבודות קראפט, נוכחות של עץ וצבעוניות מעודנת, האופיינית לרבים מהבתים והדירות האמריקאיים. וזה לא פלא. שמונה שנים שהתה בהיר-גוטהילף בארצות הברית, ולא מעט מהחפצים שבדירתה אינם מוכרים במקומותינו אבל ביבשת הצפונית הם אל"ף-בי"ת, נכסי צאן ברזל של האמריקנה. ככאלה הם נוצרים סיפורים מעניינים מההיסטוריה האמריקאית.

למשל, ברווז העץ בן כמעט 200 השנים, שהיה משמש כפיתוי לברווזים, וכשהיה נזרק לאגם, היה מושך אליו את כל הלהקה, לשמחתם של הציידים. או כיסאות העץ, שנציג שלהם נמצא בכל אחד מחדרי הדירה. אלו כיסאות מהסנאט האמריקאי, כל אחד מהם נוגר בעבודת יד אמן, ואין האחד זהה לחברו. הם בני למעלה ממאה שנה, ונשלחים מדי פעם לשיפוץ לנגרייה באחד מבתי הכלא של וושינגטון הבירה.

שם, בסדנת הנגרות, משפצים האסירים את הכיסאות, כמו רהיטי ממשל אחרים, שחלקם חוזרים ליעדם המקורי, ואחרים מוצעים למכירה לקהל הרחב. בהיר-גוטהילף וחברה טובה ממש התאהבו בהם והצליחו ליצור קשר טוב עם האסירים. אלו עדכנו אותן בכל פעם שהגיע משלוח, וכך יכלו להתייצב במקום לפני כולם ולרכוש את הכיסאות - שבמכירות פומביות נחשבים לפריט נחשק ויקר ערך - במחיר סמלי.

את ארגז העץ המשמש כשולחן-צד שליד-הספה קנתה בהיר-גוטהילף כשגרה בוושינגטון הבירה. "יש בארצות-הברית מה שנקרא אסטייט סייל", היא מספרת. "הרבה פעמים כשאנשים נפטרים, מוצעת תכולת ביתם למכירה, ועליה להימכר במהלך שלושה ימים בלבד. במכירות האלה אפשר להשיג בדולרים בודדים חפצים מדהימים. את הארגז ראיתי במכירה כזו. זה ארגז מטען ששימש כמזוודה במסעות דרך הים. הוא עלה חמישה דולר והיה צבוע בחום. כשהסרתי את הצבע, הוא נגלה ביופיו המקורי".

מאמריקה הגיעו גם כדי היין, כדי חרס ענקיים מזוגגים חלקית בגלזורה. "יש הרבה כמותם בניו אינגלנד. הם בני למעלה ממאה שנה, ורואים אותם במערבונים הישנים". שידת המגירות נקנתה מפורקת בגרושים ושופצה. שולחן הסלון נרכש ברשת חנויות העיצוב לבית "פורטי בארן", מנורת הכליבה שבחדר השינה נמצאה בחנות עיצוב אלטרנטיבית, וגוף התאורה המסיבי שמעל פינת האוכל נקנה ממפעל בוושינגטון, שנשרף. כל אלה נדדו עם בהיר-גוטהילף בארצות הברית, ומשם לזכרון יעקב ולתל אביב, ועכשיו לדירה הנוכחית בה היא גרה עם בנה הצעיר. "ובכל המקומות הם התאימו. וזה גם המסר שלנו בעיצוב. דברים שאת אוהבת, תמיד יתאימו וימצאו את המקום שלהם".

בהיר-גוטהילף וימין חברות טובות זה שנים, אבל שיתוף הפעולה המקצועי ביניהן החל לפני חמש שנים. מאז הן מתכננות ומלוות ליווי צמוד את כל הפרויקטים שהן לוקחות על עצמן, מפקחות מקרוב, נסמכות על צוות בעלי מלאכה מיומנים שהולך איתן כבר כברת דרך. גם את הדירה הזו תכננו יחדיו. זמן רב חיפשה בהיר-גוטהילף דירה מתאימה.

הדירה הזו, בלב הצפוף של תל אביב, עמדה למכירה למעלה מחמישה חודשים, אך על אף מחירה האטרקטיבי, איש לא רצה בה. מצבה הירוד הסתיר כנראה מעיני הקונים הפוטנציאליים את יתרונותיה - קומה רביעית, עורפית, שקטה, מוארת, משקיפה מגבוה על מבנה ציבורי נמוך קומה, ובחלקה עטופה בעצי פיקוס ענפים. "היא הייתה במצב נוראי, סגורה לנוף הירוק והפתוח שבצדה הדרום-מזרחי. יצאתי החוצה למרפסת הקטנה, וישר אמרתי - זו הדירה".

המעטפת נפרצה לטובת חלונות רבים וגדולים, והפנים נהרס ונבנה מחדש. ב-90 המטרים הרבועים תכננו בהיר-גוטהילף וימין דירת שלושה חדרים וחצי, נעימה ופרקטית: בקצה הסלון נמצא מקום לפינת מחשב; המטבח פתוח לפינת האוכל ולסלון, אך פינת הכיור - האזור המבולגן ביותר במטבח בדרך כלל - נחבאת מאחורי קיר; ניצול מיטבי של השטח הצליח לשלב בחצי החדר ארון אחסון ומיטת אורחים, בלי שתיווצר תחושה של מחסן דחוס; ונשאר מקום גם לשני חדרי רחצה עם שירותים כפולים. זה הצמוד לחדר השינה, הוא פינתי וקירותיו החיצוניים, השקופים, ממש חודרים אל בינות צמרת הפיקוס כאילו היה בית עץ מרחף.

האתגר, אומרת בהיר-גוטהילף, הוא לקבל בתים או דירות שיש בהם המון אילוצים, ולעצב אותם כך שהתוצאה תיראה טבעית ומובנת מאליה. החשוב ביותר מבחינתה היה לפתוח את הדירה החוצה ככל האפשר. "אנחנו אוהבות את התחושה של מרפסת, גם בבתים שאין בהם מרפסת. גם אם הוא מוקף בשכנים, בכל בית יש את הזווית המסוימת של החוץ, שאפשר וכדאי להכניס פנימה". בבית שלה חלונות הסלון פונים אל הבתים השכנים, ומכיוון שהיא אינה אוהבת וילונות, בחרה בהיר-גוטהילף זגוגיות חלביות, המספקות פרטיות אך מאפשרות להכניס את הנוף על ידי פתיחת החלון.

קיר הסלון החיצוני חופה באבני בטון במראה לבני סיליקט, וכדי לקבל מראה אותנטי נותרו הרווחים בין האבנים - הפוגות - ללא המילוי המקובל. מראה מעל הספה מוסיפה לחדר תחושת עומק, ולנציגים האמריקאיים חוברים שתי כורסאות והדום מהפיפטיז שנמצאו בארץ ורופדו מחדש, שטיח מקזחסטן וגוף תאורה מתכתי מאריק בן-שמחון. עבודת קומיקס של ידיד, אורי שטרייגולד, צובעת את פינת המחשב הקטנה בקלילות הומוריסטית.

את רצפת הדירה, למעט חדרי הרחצה והמרפסת, מכסה פרקט אלון רב שכבתי. יתר האזורים רוצפו באריחים מצוירים (גלוסקא) בדוגמה עדינה. המרפסת הקטנה (רוחבה כמטר ואורכה כארבעה מטרים) זכתה בשולחן בר שהותקן על מעקה הברזל, אליו שודכו שני כיסאות שצופים אל הנוף. כל אלה תורמים לחמימות שביקשה בהיר-גוטהילף לדירתה. תרומה זהה יש לאדמדם החמרה העמוק של ארונות המטבח, העשויים MDF ומצופים בפורמייקה בעלת טקסטורה.

המטבח עצמו, מדגישה בהיר-גוטהילף, מאוד פונקציונלי. "הוא תופס מעט שטח רצפה ויש לו המון שטח עבודה". משטח העבודה, אגב, הוא אבן קיסר במראה בטון. "אני אוהבת לארח, והמטבח הזה מאפשר לכמה אנשים לעבוד במקביל בלי להיתקל זה בזה. הסידור של כיור, מקרר וכיריים, היוצרים ביניהם משולש, מכונה השילוש הקדוש, כי הוא מאוד נוח. אחד הדברים החשובים בעינינו הוא לאפשר למקסימום שטח רצפה להיות גלוי לעין. בדירות עירוניות, לכל שטח רצפה יש משמעות בתחושת החלל. לכן אנחנו גם לא אוהבות לתכנן חדרי ארונות, שגוזלים הרבה שטח רצפה יחסית למרחב האחסון שלהם". את המטבח, כמו את כל הנגרות בבית, תכננו בהיר-גוטהילף וימין, וביצע עופר קשרי (נגריית ספיר) שאיתו הן עובדות כבר שנים.

"בדירה שלי עבדתי המון מהבטן. על פי תחושות", מסכמת בהיר-גוטהילף. "אנחנו מאמינות שלכל חפץ אפשר למצוא את המקום שלו. דברים שהם בנשמה שלך, יכולים ללכת איתך. וכאן יש הרבה דברים מהנשמה. מכיסאות הסנאט ועד השטיח מסיני, מכיסאות הברזל שהם כיסאות חוץ שבחרתי לפינת האוכל ועד למאזניים משוק הפשפשים בחיפה, אפילו כלי הקרמיקה שכולם בעבודת יד, כי אני לא אוהבת סרוויסים וגם לא רהיטי סרוויס - הכל משתלב ביחד".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...