ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » עיצוב ואדריכלות

השראה למכירה: המקרה המוזר של הבית בגוש עציון

הוא נבנה בלב התנחלות מדכאת, תוכנן על פי אינטואיציה בלבד, ויש בו בקושי קיר אחד ישר. הסיפור המוזר והמדהים של בית אפרים הנרי פאבי, המוצע בימים אלה לכל דורש

הדרך המובילה לישוב נווה דניאל בגוש עציון היא אחת העצובות בארץ. ככל שמעמיקים לתוך שטחי הגדה, הנוף היפהפה של הרי ירושלים נעלם, וחומות בטון המשסעות את הגבעות חוסמות את המבט. מבלי להיכנס לדיון הפוליטי, הרי שמבחינה אדריכלית החומה נראית עגומה.

נווה דניאל הוא יישוב קהילתי קטן הממוקם כ-1,000 מטר מעל פני הים. בימים של ראות טובה אפשר להשקיף ממנו אל הרי ירושלים ואל הים התיכון. הבתים ביישוב, בניגוד לנוף מעורר ההשראה, מדכאים לא פחות מהדרך המובילה אליהם. שורות-שורות של וילות זהות, מחופות אבן ירושלמית ונטולות כל ייחוד, ממלאות את צלע ההר. איכשהו, מתוך אותו סיוט אדריכלי, הצליח לצאת קול אחד שפוי. ביתו של אפרים הנרי פאבי הוא ככל הנראה אחד הבתים המוזרים והייחודיים שנבנו בארץ, אבל הוא שפוי כי הוא מוכיח שגם מתוך סביבה סופר-ביטחוניסטית ואדריכלות שבלונית משמימה אפשר למצוא השראה.

פאבי, בן 65,נולד בצרפת, שם למד אדריכלות. הוא עלה לארץ ב-1983 והתיישב בירושלים. אחרי שחזר בתשובה עבד תקופה קצרה בתור סופר סת"ם ולאחר מכן חזר לעסוק פה ושם באדריכלות, בעיקר של תוספות בנייה לבתים בירושלים. הוא נישא לישראלית ולהם שישה ילדים. את המגרש בנווה דניאל רכשו בני הזוג לפני 12 שנה, ולפני ארבע שנים החל לבנות שם את בית חלומותיו.

"אני לא חושב שזה נכון לבנות קוביות עם חורים קטנים וגגות רעפים שלא שייכים לאזור", הוא אומר ומצביע בידו על שאר הבניינים ביישוב בעודנו עומדים בקומה העליונה של הבית ומשקיפים על הנוף. "בניתי את הבית הזה כי זה מה שאני חושב שנכון באדריכלות. אני מעדיף בנייה עתיקה עם כיפות מאבן. אם אתה נכנס לבתים עתיקים בירושלים אתה רואה שלא הכל בנוי בקווים ישרים. בנייה ישרה היא אולי קלה לתכנון וחוסכת כסף לקבלנים, אבל זו לא הצורה שהכי נכונה לנו. אני חושב שצריך לבנות לפי תנועות הגוף. כשאני מזיז את הידיים שלי במרחב אני לא זז בקווים ישרים אלא בעיגולים".

אפשר לאהוב או לא את הבית שפאבי תכנן ובנה, אבל צריך לתת לו קרדיט על שהלך עם הרעיון העיצובי שלו עד הקצה. בבית בן ארבע הקומות יש עשרה חדרים. למעט הממ"ד שנמצא במרתף אין שם ולו קיר ישר אחד. הקירות העגולים כמו מתקפלים כדי ליצור נישות לארונות, החלונות האליפטיים מזכירים עיניים שנפערות בקיר, ואפילו הכיורים בחדרי הרחצה דומים לקונכיות.

הבית כולו עשוי בטון. כדי לבנות אותו פיסל פאבי את הקירות בעזרת רשתות ברזל ולאחר מכן מילא את החלל שנוצר בתוך הרשתות בשכבות-שכבות של בטון. "כולם שואלים אותי איך יצקתי את הבטון, אבל אני עונה שאני עוסק באוויר ולא ביציקות. זה הכל עבודת יד". מיותר לציין שאין ממש תוכניות מדויקות שלפיהן פאבי עובד. למעט היסודות שנבנו לפי תוכנית

מדויקת, שאר הבנייה נעשתה תוך כדי תנועה. "הכל אצלי בראש", הוא מספר. "הבית הזה נבנה כמו צמח או כמו בעל חיים. זה גדל ומתפתח לפי האינטואיציה שלי ".

הוא מספר שכבר בתחילת לימודי האדריכלות הוא התנסה בבניינים עגולים, אבל מוריו כפו עליו לתכנן מבנים רגילים, מכיוון שהם "לא ידעו איך להתמודד עם מישהו שיוצא מהשטנץ שהם מכירים", לטענתו. הוא נעזר בתוכנות מחשב מהשורה הראשונה כדי לפתח את עיצוביו, ומגדיר את הסגנון שלו כעתידני ואורגני. אף שהוא מעודכן בנעשה באדריכלות בת זמננו ומזכיר את זאהה חדיד כמקור השראה, בפועל הבית שתכנן מזכיר הרבה יותר את האדריכלות הפוטוריסטית של שנות השישים, כדוגמת טרמינל טי.וו.איי בנמל התעופה קנדי בניו יורק שתכנן אארו סארינן.

הבית, מטבע הדברים, הפך לאטרקציה באזור. לטענת פאבי אנשים רבים עוצרים לידו בהתפעלות ושולפים מצלמות. "אני מבין שיש אנשים שלא אוהבים את הבית", הוא מודה. "יש לי שכנה שאומרת שהיא שונאת אותו". אף על פי שהשקיע בבית את נשמתו וסכום לא מבוטל של כסף (הוא ממאן להגיד כמה), פאבי מציע את הבית למכירה. בארבע השנים האחרונות הוא השקיע את רוב זמנו בבניית הבית. לפעמים לבד ולפעמים בעזרת פועלי בניין שבנו בפיקוחו. זה לא השאיר לו הרבה זמן לעבוד.

"כולם חושבים שזה בית של מיליארדר", הוא אומר בחיוך. "אבל זה בית של בן אדם שאין לו גרוש. אני עושה את זה בלי כסף. אז בסופו של דבר אולי אצטרך למכור את הבית בשביל שיהיה מה לאכול". ברור לו לחלוטין שבית שכזה לא מתאים לכל אדם. "מי שיקנה את הבית הזה צריך להתאהב בו ממבט ראשון", הוא אומר. "לפני שנה פנה אליי אדריכל ירושלמי שרצה לקנות את הבית. אבל הוא לא הציע מספיק כסף ובסוף לא מכרתי לו".

אהבה ממבט ראשון או לא, מי ששוקל לקנות בית שאין בו ולו קיר ישר אחד צריך להביא בחשבון שיש בו גם לא מעט חסרונות. העיגול המושלם שנמצא במרכז החזית הוא דלת הכניסה הראשית לבית, אבל אנחנו נכנסו לבית מאחת הדלתות הצדדיות. פאבי טוען שהוא לא משתמש בדלת הראשית בגלל הרוחות החזקות באזור, למרות שנראה כי הסיבה העיקרית היא שהדלת פשוט כבדה מדי וקשה לתפעול.

גם למצוא רהיטים מתאימים זו משימה לא פשוטה. מיטה מלבנית רגילה לא נצמדת היטב לקיר עקום. כיום ניצב במרכז המטבח שולחן אוכל רגיל מעץ. הוא נראה זר לחלוטין לחלל שבו הוא ניצב. "אני לא אוהב ריהוט רגיל שעומד על הרצפה. אני מאמין שהרהיטים צריכים להיות חלק מהבית עצמו", פאבי מסביר. "השולחן בסלון הוא זמני. אני אעצב שולחן חדש בקרוב. גם המיטות בחדרי השינה יהיו בגיאומטריה שדומה לזו של הבית והן יצמחו מהקיר ולא יעמדו על הרצפה".

על אף ההצהרות על ריהוט שצומח מהקירות, המטבח עצמו הוא מטבח לבן רגיל לחלוטין שנקנה באיקאה. "המטבח ישר בגלל אשתי. זו הפשרה שלי. אבל אם זה היה תלוי רק בי הייתי מעצב מטבח עגול".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...