סיפור בצד הדרך: אירופה בתמונה
בלב שמורת "ערבת דוּבֶּן" במדינת סקסוניה, חלקת קבר צנועה עם סיפור. תלמה אדמון מנציחה את אירופה בעדשת המצלמה
לקמברג (Kemberg), גרמניה
בבקשה, עצור בצד. אל תחשוש מן הבוץ, הוא רגיל לצמיגים. תן זמן לפתוח את הדלת. לצאת אל השקט המלא קריאות ציפורים. כך צריך, כשהכביש הבינעירוני נבלע בתוך יער, ועצים סוככים על רצועת האספלט הנראית עכשיו צרה וכנועה, נמתחת קדימה לתוך ירוק סמיך, הולך ונסגר באופק לא-נודע.
בכביש כזה צריך להסתכל לצדדים. לבלוש את היער החולף על פני החלונות והוא נדמה אינסופי ועשיר במיני עצים רחבי עלים וגם מחטניים. יער אירופי כמו שחלמתם בילדות מרוצפת באגדות רחוקות.
אתם נמצאים עכשיו בלב השמורה "ערבת דוּבֶּן" (Dubener Heide) במדינת סקסוניה. כקילומטר צפונה מהפנייה לדרך ששמה מארק שמֶלץ תבחינו בשלטי הכוונה לשבילי הליכה. לא נגמר, היער הזה. גם אם אתם בדרך לפוטסדאם, עכשיו כדאי להירגע. אתם ביער. אף מכונית לא תעבור. גשם אמש זוהר על עשבים טריים.
חלקת הקבר בין טורנאו לקמברג
צילום: תלמה אדמון
מותר אפילו להציץ אל מעבר לכביש הריק. הנועזים יחצו אותו. גם שם היער, ושביל חותר לתוכו בנחת. ובפתח השביל מצויה חלקת קבר צנועה. אבן מצבה שחוקה, שדיוקן אשה צעירה נמס לתוכה בגלל מאות שנים. עלי איריס או סייפן שסיים את פריחתו זוקפים חניתות ירוקות סביב צנצנת זכוכית ריקה.
גדר עץ חומה מקיפה את החלקה, ושלט עץ מגלה את המלים האלה: "ברטה-גראבּ, נרצחה ב-5.9.1637". מתחת לכיתוב חרוט ציור פשוט של חנית צלובה על ענף שרך. ניכר שהזמן וחובבי המיתולוגיות מטפחים את הקבר החריג לצד הדרך הראשית.
תמיד יש סיפור לצד הדרך. ברטה-גראב הייתה עלמה מאורסת מן היישוב גוֹמְלוֹ. כשהצבא השוודי קרב לכפר במהלך מלחמת שלושים השנה, נמלטה הנערה
אל היער כשהיא גוררת את אמה החולה. הן מצאו מקלט בבקתה רעועה. ביום ההוא בספטמבר יצאה ברטה לחפש מים. פרש שוודי ראה אותה, דקר אותה בחרבו וגנב את טבעתה. ארוסה הספיק לשמוע מפיה על התקיפה ויצא לנקום. הוא פגש בפרש, שהיה פצוע וביקש ממנו עזרה. בתמורה הציע לו את הטבעת של ברטה. הארוס הרג את השוודי במכת גרזן.
אילו העמקתם בשביל מערבה, הייתם מגיעים לקברו של הרוצח. ערימת אבני סלע מונחת על קברו, ומִצווה להשליך עליה גם את האבן שלכם. אבל אתם ממהרים, היושב אצל ההגה כבר מזעיק אתכם אל המכונית שהותנעה. כי אין זמן, כי החושך יבוא, והדרך רבה, והגשם, הרעב. אם כך, עשו רק זאת: עטרו את קברה של ברטה הזכה. כך מצווה האגדה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם