קחו תרמיל: מתכונים עם במיה
מוקפצת בשמן זית חם, עם כדורי בשר ועגבניות או ברוטב לימוני לפסטה. תקפידו לקנות את הבמיה שלכם צעירה וטרייה וחלקה משערות, אבל בכל מקרה תזילו ריר
מייבשים במגבת כותנה ומניחים בחצי צל לחצי שעה. כל חריגה מההוראות האלה, סופה במילת הגנאי הכי מעליבה בקטגוריית המרקמים: ריר. במיה רירית היא המקבילה הביתית הצמחונית למתקפת גז חרדל על גוש דן. לפחות מבחינת רמת החרדה והכוננות שמשתלטות על הציבור לפני האירוע. אלא שכמו שדיבורים על גז חרדל לא עושים מיד חשק לנקניקייה, כך גם הטקס הפגאני של הכנת במיה לא ממש עושה חשק לבשל.
תשכחו מהכל.
במיה אפשר להכין גם אחרת, בשנייה, בלי שום לחץ, והיא יוצאת נפלאה ופריכה ולא רירית. במקום תבשילים ארוכי טווח שיוצאים מעוכים גם בלי ירקות מפוקפקי מרקם כמו במיה, עוברים לשיטת ההקפצה המהירה בשמן זית. חמש דקות, מחבת לוהטת, ויש לכם במיה אל דנטה מושלמת שתשמח לשילובי טעמים עזים וקיציים, חמצמצים ומתוקים ומלוחים, כיד הדמיון הטובה עליכם.
כבר שנים אנחנו מכינים אותה ככה, בלי שום לחץ, והסכמנו בינינו לבין עצמנו בתוך משק הבית, שהסיבה שהיא יוצאת כל כך טעימה ללא מאמץ היא שאנחנו קונים אותה קטנטונת, טרייה ומעולה מהירקן הכי טוב בעיר. אלא שאז, לפני שבוע, רציתי להכין לאחותי את הבמיה עם הבשר הטחון, העגבניות המרוסקות והשום (מתכון בהמשך), ובסופר שלה בכפר סבא מכרו את הסיוט של כל חובב במיה: תרמילים באורך של מלפפון, שמנמנים ושעירים.
כשחתכתי אותה גיליתי יצור רירי כל כך שאפילו ה.ר. גייגר היה שואב ממנו השראה. ציפיתי לגרוע מכל והתאכזבתי לגלות שהיא יצאה מעולה. ההקפצה בשמן הזית החם, גם בבמיות החתוכות, נטרלה את הריר והקפיצה את הטעם. אחר כך העליתי תמונה של המנה לאינסטגרם ובשלנים הגיבו בפאניקה מוחלטת. "הבמיה שלך חתוכה". נכון , היא חתוכה. צאו מהלחץ, ותתחילו ליהנות מהתרמילים הנפלאים האלו.
בדרך כלל, כשאני מכינה את המנה הזאת בבית, אני אפילו לא מגלגלת את הבשר הטחון לקציצות, אלא תולשת ממנו נתחים וזורקת אותם כמו שהם לתוך השמן הרותח שבווק. הם לא צריכים שום תיבול, רק שהטחינה שלהם תהיה גסה. בתוצאה יש משהו כפרי וסקסי גם יחד.
החומרים:
2 כוסות במיה צעירה מאוד, מקסימום בגודל פרק אצבע אחד
1/3 כוס שמן זית
2 שיני שום, קלופות ומעוכות
500 גרם בשר טחון גס
1 עגבניית תמר מגוררת בפומפייה
1 עגבניית תמר חתוכה לרצועות
4 כפות מיץ לימון סחוט
מלח ופלפל שחור בנדיבות
ההכנה:
1. מכינים את הבמיה לטיגון. שוטפים אותה טוב ואז מייבשים. קוטמים לבמיה את הגבעול. את הבמיה הגדולה יותר חותכים למקטעים באורך 1 סנטימטר.
2. מחממים את השמן במחבת גדולה או בווק. כשהשמן חם מאוד מוסיפים את הבמיה ומטגנים אותה 3-2 דקות. מוסיפים את השום וממשיכים לבשל עוד 2 דקות.
3. קורצים מהבשר כדורים או בוצעים ממנו חתיכות בגודל שווה (בערך בגודל של אגרוף של תינוק), וזורקים אותם בזה אחר זה לשמן הרותח. מטגנים ומערבבים מדי פעם עד שהבשר עשוי מכל צדדיו.
4. מוסיפים את העגבנייה המגוררת, העגבנייה החתוכה ומיץ הלימון. מתבלים במלח ופלפל, מבשלים עוד כמה דקות ומגישים עם אורז.
תבשיל מפורסם וממותג מהמטבח הקריאולי (מטבח בדרום ארצות הברית המשלב מטבח אפריקאי, ספרדי וצרפתי). בגרסה זו הגדלנו את כמות הבמיה וויתרנו על רביכת השומן המפורסמת, כדי שטעמה של הבמיה יתנשא מעל הרכיבים האחרים.
החומרים:
1/2 קילו במיה קטנה מאוד, בגודל פרק אצבע
150 גרם חזה אווז מעושן חתוך לרצועות
800 גרם חזה עוף חתוך לקוביות קטנות
אפשרות: 1/2 ק"ג נקניקיות צ'וריסוס, או נקניקיות ארטיזנל אחרות במרקם גס, חתוכות לעיגולים בעובי 1 ס"מ
1/2 כוס שמן תירס
2 גוסו גרגרי תירס טריים או קפואים
2 פלפלים ירוקים חתוכים לקוביות
4 גבעולי סלרי חתוכים גס
1 בצל גדול קלוף וחתוך לקוביות
4 שיני שום קצוצות
3 כפותרכז עגבניות
מלח לפי הטעם
5 כפות שטוחות של תערובת תיבול קייג'ין (יש לפרג ואפשר להשיג גם בעדן טבע מרקט ובחנויות תבלינים)
ההכנה:
1. מכינים את הבמיה לבישול: שוטפים ומייבשים וחותכים למקטעים באורך 1 ס"מ.
2. מבשלים בסיר גדול ורחב את נתחי האווז ב-2 כפות שמן עד שיהיו פריכים ורוב השומן שלהם יימס. מוציאים את הנתחים בכף מחוררת (תוסיפו אותם אחר כך למעלה, בעת ההגשה).
3. אם רוצים, מקפיצים את פרוסות הצ'וריסוס בשומן עד שהן צלויות.
4. מוסיפים את הבמיה. מטגנים על להבה גבוהה. מוסיפים את נתחי העוף וממשיכים לבשל עוד חמש דקות.
5. מוסיפים את יתר המרכיבים ומבשלים יחד תוך כדי בחישה עוד כ-10 דקות. מוסיפים מלח אם צריך.
6. מעטרים לפני ההגשה בפיסות האווז הצלויות ואם רוצים אפשר לפזר מלמעלה גם פטרוזיליה קצוצה וטבעות של בצל ירוק טרי.
מנה צמחונית מנצחת ופשוטה מאוד להכנה. הבמיה עוברת טיגון מהיר בשמן זית, ואז מקבלת תיבול דרמטי עם הלימון והפטרוזיליה שמאוד יאהבו אתכם אם תוסיפו גם פלפל חריף. אם יש לכם, אפשר להוסיף גם קצת לימון כבוש. בחורף אפשר גם פרוסות דקיקות של שומר צעיר בלבד.
החומרים:
2 כוסות במיה צעירה מאוד וקטנה
חבילה של פסטה פוזילי מוכנה לפי הוראות היצרן לדרגת אל דנטה
1/3 כוס שמן זית
2 שיני שום קלופות ומעוכות
עלים מצרור שלם של פטרוזיליה, נקיים ויבשים, קצוצים גס
1/2 לימון חתוך לקוביות קטנות עם הקליפה
אפשרות: 3 כפות של קליפות לימון כבוש קצוצות
1 בצל סגול בינוני קלוף וחתוך לקוביות
אפשרות: פלפל חריף ירוק טרי לפי הטעם
מלח, בכיף ובשפע
ההכנה:
1. מכינים את הבמיה לקראת האירוע של חייה: קוטמים לה את הגבעול, שוטפים ומייבשים היטב. חותכים את הבמיה הגדולה יותר למקטעים באורך 1 ס"מ. 2. מחממים במחבת גדולה או בווק את שמן הזית. מוסיפים את הבמיה ומטגנים כ-3 דקות . מוסיפים את שיני השום, הפטרוזיליה, הלימון, הלימון הכבוש, הבצל והפלפל החריף. מבשלים יחד כ-2 דקות . 3. מוסיפים את הפסטה למחבת ומערבבים את כל החומרים ביחד עד שהם עוטפים את הפסטה ברוטב. מתבלים במלח לפי הטעם. אוכלים מיד.
אם אינכם מוצאים תערובת קייג'ון (Cajun) מוכנה , תוכלו להכין אותה בבית. ומה שחשוב הוא שתוכלו לבשל את הבמיה בתערובת התבלינים הארומטית והחזקה הזאת, וזהו. פשוט טגנו את התרמילים כמו במתכון הראשון ותבלו בתערובת. אפשר גם להוסיף מים עד כדי כיסוי, להביא לרתיחה ולבשל על להבה נמוכה כ-20 דקות לגרסה פחות מוקפצת ויותר תבשילית. להכנת תערובת ביתית שכדאי שיהיה בבית (כי גם סטייק יוצא ממנה מבסוט):
1 כפית פלפל שחור
1-1/2 כפית פלפל קאיין חריף
1 כפית אבקת שום
2 כפות פפריקה מתוקה
1 כף תימין יבש
1 כף אורגנו יבש או טרי קצוץ
ההכנה:
מערבבים את כל החומרים ביחד לתערובת ושומרים בצנצנת תבלינים, עדיף אפילו בקירור.
לפני כמה שבועות קראתי ראיון עם בעלי צימרים בצפון שמספרים על ההפסדים הגדולים בתחום, ואיך הם נאלצים לגבות מחירים גבוהים רק כדי לכסות על העלויות. אחד ההסברים היה שהחדרים עומדים שוממים חלק נכבד מהשנה. זה טיעון יפה ומשכנע, אבל אני מודה שהתחושה שלי היא שבעל הצימר עושה עלי את החודשית שלו בסוף שבוע אחד. נכון, יש לו הפסדים, ויש עלויות והצימר ריק. אבל דוגרי, זאת לא בעיה שלי, ואני לא מבינה למה שני לילות בגליל עולים כמו שבוע שלם בחו"ל.
אחד הנימוקים למצב הוא שצימרים בצפון כבר כמעט לא סופרים אנשים כמוני - הורים לילדים קטנים שמחפשים מפלט לנופש קריר, ירוק, ישראלי. אנחנו לא רוצים ג'קוזי ולא בריכה פרטית, וארוחת הבוקר שלנו יכולה להכיל גבינה אחת בלבד שנבחרה כהלכה, ולא 70 סוגי גבינות בתיבולים שונים. אם תיתנו לנו מחיר נורמלי, נבוא אפילו לשבוע, אבל באלף שקל ללילה, סביר להניח שלא נתראה בקרוב.
לפני שבועיים מצאתי מקום שמתאים לנו: חדרי אירוח "סלע הנוטרים" של יוסף ונג'את מרעב בכפר ראמה שבגליל. החדרים פשוטים: מיטה, טלוויזיה, מקלחת ושירותים. אבל יש גם סלון עם עיצוב אישי מקסים ומטבח אמיתי ובר שימוש. יש משחקי קופסה וקצת צעצועים. לא נינטנדו או אייפד, אבל בשביל ילד בן חמש גם בימבה של מישהו אחר היא פסגת הכיף. בחוץ יש מרפסת משותפת לרבוץ בה ואוויר פסגות צח ושקט.
ארוחת הבוקר של יוסף היא הטובה ביותר שאכלתי בצימר - חביתות בשמן זית, פיתות זעתר, לבנה, ברינזה מקומית, זיתים מדהימים, ירקות חתוכים, תה צמחים וריבות. וכמה שילמנו? 550 שקל לארבעה אנשים, ללילה אחד בשיא העונה, כולל ארוחת בוקר. למחרת אפשר לטייל לנחל צלמון או ללכת לשוק של ראמה, בערב אפשר לאכול במסעדה של הזוג (סלע הנוטרים המשובחת) או בעזבה הסמוכה. או סתם לרבוץ במרפסת, לקרוא ולשחק דמקה.
חדרי אירוח סלע הנוטרים: 050-5434454, 04-9986483
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם