מלוואח הארץ: כל הדרכים לאכול מלוואח
זה אמנם לא בריא כמו נבטים, אבל אפשר לגלגל בתוכו אספרגוס ונקניק, לדחוס בפנים קבב או להפוך לקינוח עם תפוחים וקינמון. מיוחד לפתיחת שנת הלימודים: מנערים את המלוואח
לאנשים אין גרם רחמים על מישהו שהוא רזה מדי. חברה בחיים לא תגיד לך, כשהחלפת לבגד ים במבט קצת נבוך וקצת חושש, "אלוהים את שמנה כמו גוש של מרשמלו רוטט". נערה רזה מדי יכולה לטפח קן צרעות של תסביכים בדיוק כמו כל אחת אחרת, והשוואות למוזלמן או לחרגול מתקבלות אצלה בהומור כמו תאונת דרכים קטלנית.
החלטתי לקחת את החוק לידיים ולהשמין. לא סיפרתי לאף אחד על התוכנית אבל נדרתי ביני לביני שמעתה כל יום אוכל לפחות מלוואח אחד. בתום שבועיים של בצקים ספוגים בשמן ירדתי קילו. למדתי מהדיאטה הזאת את החוק הראשון בתזונה: אנשים רזים מדי לא משמינים מאוכל, אלא רק מנחת. תזכרו את זה בפעם הבאה שלא תפרגנו למישהו ששוקל פחות מ-60 קילו.
היום, אחרי שנים של הפוגה, חזר המלוואח לחיי. הוא פשוט ומיידי וקל להכנה והבנות מתות עליו, במיוחד אם אני גונבת אותן הביתה מהצהרון לארוחת צהריים. הוא אולי לא בריא כמו נבטים אבל בטח עדיף על האורז הרטוב-אך-לא-מוכן שהן מקבלות שם.
אם אתם תולשים שערות, המדור השבוע לא בשבילכם. אם לא, תכירו חבר טוב, שמגיב לתנור כמו בצק עלים, אבל לא צריך להפשיר גליל שלם בכל פעם שרוצים לנצל כמות קטנה ממנו. מספיק להוציא שתי יחידות. ואז אפשר לחתוך למשולשים ולגלגל עם גבינת עזים כמו קרואסונים קטנים, למלא כיסים בבשר כמו אמפנדס, לכסות ברסק עגבניות וגבינה צהובה כמו פיצה או לנסות את אחת מהאפשרויות הבאות.
אפשר להמיר את האספרגוס בברוקולי או בגפרורי זוקיני ולקנות סלמי מפולפל או מעושן או מאוד יבש. את האיולי אפשר להכין מאפס (כמו במתכון המצורף) או לתבל מיונז מוכן בקצת שום וחרדל. כל האופציות ייצאו יפות וטעימות אחרי התנור.
החומרים:
2 מלוואח קנויים
8 אספרגוסים
24 פרוסות סלמי שווה
ביצה טרופה עם מעט מים
לאיולי:
חלמון ביצה
שמן זית עדין (בערך כוס, אפשר להשתמש גם בחצי כוס שמן זית וחצי כוס שמן חמניות לטעם עדין יותר)
2 כפות מיץ לימון
1 שן שום גדולה, קלופה
1 כפית חרדל דיז'ון
מלח
ההכנה:
1. מוציאים את המלוואח מהמקפיא ונותנים לו להפשיר בטמפרטורת החדר.
2. מחממים תנור לחום בינוני (170 מעלות).
3. מסירים לאספרגוס את החלק התחתון העצי והסיבי ונשארים עם מקטע באורך של 15 ס"מ הכולל את התפרחת המעולה. חולטים את האספרגוס במים רותחים ל-20 שניות ואז מעבירים לכלי עם מי קרח כדי להפסיק את הבישול. אני אוהבת שהאספרגוס נכנס לתנור אחרי חליטה כי הוא פחות מתייבש. 4. מכינים את האיולי (או מערבבים בבלנדר מוט 3 כפות מיונז עם השום והחרדל וכמה טיפות לימון ומלח): טורפים היטב את החלמון במטרפה או בבלנדר מוט. זולפים את השמן בקילוח דק תוך כדי טריפה, עד שמתקבל מרקם של מיונז סמיך מאוד ובהיר. מוסיפים את הלימון ומוסיפים עוד שמן עד שהמרקם נעשה דליל יותר. מוסיפים את השום והחרדל ומערבבים בעזרת הבלנדר. ממליחים לפי הטעם.
5. בונים את הגלילות: מפרידים את המלוואח מהניילון, אפשר להיעזר בקצת קמח כדי שלא יידבק. חותכים כל מלוואח לארבע רצועות. מושחים כל רצועה באיולי ומניחים מעליה 3 פרוסות סלמי. שמים את האספרגוס ומגלגלים ביחד. מושחים מלמעלה מעט ביצה טרופה ואופים עד שהבצק תפוח וזהוב.
זה לא פייר לקרוא לקינוח הזה כנאפה או בקלוואה, גם אם חלק מהאלמנטים שמרכיבים אותו נלקחו ישירות מהן, אבל לא באנו לעשות פה צדק. רק להסביר את הרעיון ולהגיד שהתוצאה עולה בהרבה על סך מרכיביה ועל כל מה שאתם מצפים. גבינת החמד היא הסוד כאן, ומעט סירופ מתוק מלמעלה, שאין שום סיבה להגזים בו.
החומרים:
2 מלוואח
100 גרם חמאה
4 תפוחים, קלופים וחתוכים
150 גרם גבינת חמד
1/2 כוס פיסטוקים קלויים, קצוצים גס
לסירופ:
1/2 כוס מים
1/2 כוס סוכר
כמה טיפות מי זהר
ההכנה:
1. מטגנים כל מלוואח ב-50 גרם חמאה ומניחים על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה.
2. שמים את התפוחים במחבת סוטז' ומכסים במים. מבשלים על להבה בינונית עד שהמים מתאדים. מועכים במזלג למחית.
3. מכינים את הסירופ: מבשלים בסיר את הסוכר עם המים עד שכל הסוכר נמס. מוסיפים את מי הזהר.
4. מורחים שכבה נדיבה של מרקחת התפוחים על המלוואח. מפוררים ביד גבינת חמד מלמעלה ובוזקים מעט פיסטוקים קצוצים. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום בינוני (180 מעלות) - עדיף חום עליון - ואופים עד שהגבינה נמסה, בערך שבע דקות.
5. יוצקים כמה כפות של סירופ מלמעלה ואוכלים חם.
במקום נקניקיות פושטיות משתמשים בקבב רומני מתובל היטב. במקום שכבה של קטשופ שמים שכבה של טחינה. במקום בצק עלים משתמשים במלוואח ואז אפשר להכין גם ארבע יחידות בלי להפשיר בצק שלם. לא חייבים לצלות את הקבב מראש ואפשר רק לאפות אותו, אבל מפסידים הרבה מהטעם המיוחד שיש לקבב בצלייה. סתם עניין של סבלנות או עצלנות.
החומרים:
8 יחידות קבב רומני
2 יחידות מלוואח
1/2 כוס טחינה סמיכה במיוחד, עם מלח וקצת לימון
אפשרות: מעט ביצה טרופה עם קצת מים
ההכנה:
1. מפשירים את המלוואח בטמפרטורת החדר.
2. צולים את הקבב מכל הצדדים במחבת רגילה או מחבת גריל.
3. חותכים כל מלוואח לארבע רצועות. מורחים במעט טחינה, מניחים קבב ומגלגלים. שולחים לתנור שחומם מראש לחום בינוני (180 מעלות), עם או בלי משיחה של ביצה מלמעלה, ואופים עד שהבצק תפוח וזהוב.
את המלוואח אפשר להכניס פה מלמטה, מתחת לבשר הטחון ולפירה תפוחי האדמה, ואז אופים אותו מראש, או מלמעלה, ואז מכסים איתו את התבנית (העגולה) בעודו חי ומכניסים לתנור לאפייה. אם אתם ממש במצב רוח לבצק, אז אפשר לשים גם וגם.
החומרים:
1/2 קילו בשר טחון
1/4 כוס שמן זית + 1/4 כוס שמן זית
1 בצל גדול, קלוף וקצוץ
2 גזרים, קלופים וחתוכים לקוביות
1 גוס גרגרי אפונה קפואה מופשרים
3 תפוחי אדמה גדולים, קלופים
מלח ופלפל בנדיבות
1 או 2 יחידות מלוואח
ההכנה:
1. מחממים את השמן במחבת גדולה. מוסיפים את הבצל והגזר ומטגנים עד שהם מתרככים. מוסיפים את הבשר ומבשלים עד שהוא כבר לא ורוד. מוסיפים את האפונה. מתבלים בכמות יפה של מלח ופלפל. 2. בינתיים מבשלים את תפוחי האדמה בסיר עם מים רותחים ומלח כ-20 דקות או עד שסכין חדה חודרת את הבשר שלהם בקלות. מרוקנים את הסיר ממים ומחזירים את תפוחי האדמה לסיר. ממשיכים לבשל אותם על להבה נמוכה כדי לייבש אותם. מועכים במזלג ומוסיפים את שמן הזית בהדרגה. הפירה צריך להיות קצת גושי ולא חלק ואחיד. מתבלים במלח בנדיבות.
3. למלוואח בקרקעית: משמנים תבנית עגולה במעט שמן ומניחים עליה את המלוואח. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום בינוני (180 מעלות) ואופים עד שהמלוואח תפוח וזהוב. מכסים בשכבה של בשר ולאחר מכן בתפוחי האדמה. מחזירים לתנור ואופים כ-20 דקות. אפשר לתת לכל העסק עוד צלייה בגריל (חום עליון) כדי להזהיב את הפירה מלמעלה ולעשות אותו סקסי במיוחד.
4. למלוואח מלמעלה: מסדרים את הבשר בשתי תבניות עגולות שקוטרן כקוטר המלוואח. עורמים מעל הבשר את הפירה. שולחים לתנור שחומם מראש לחום בינוני ואופים כ-20 דקות. מרדדים את המלוואח כדי להגדיל את קוטרו. כדאי להשתמש בקצת קמח. מכסים את התבנית ומהדקים את המלוואח לדפנות. מכניסים לתנור ואופים עוד כמה דקות עד שהמלוואח זהוב ותפוח. מגישים מיד.
אפשרות נוספת לסיום: במקום לבנות את פאי הרועים בשכבות, אפשר למלא את המלוואח בבשר ובתפוחי האדמה ולסגור לכיס, סמבוסק סטייל, ושהאנגלים יקפצו לנו.
חנות חדשה וקונספט חדש ומבטיח מחכים לכם כרגע רק ברמת גן אבל עם הרבה ציפייה לגדולות. הרעיון הוא שכל דבר בחנות הזאת נמכר במשקל: קטניות, אורז, דבש, קורנפלקס, אבקת אפייה, אגוזים, תבלינים, קמחים, קישוטים לעוגה, ממתקים וקפה.
אתם חוסכים את כל השקלים שנוספים לכם על אריזה (החלק המסובך והיקר ביותר בפס הייצור) ועל המיתוג, וכמו באיקאה - בוחרים לבד ואורזים לבד. הקונספט הזה מוכר באירופה ובצפון אמריקה ובעלי החנות מבטיחים שכמו שם, גם לכאן הם יביאו בסוף מוצרי טואלטיקה (שמפו, סבון וכו') ואחזקת בית (נוזלים ואבקות), צריך רק שהציבור יתרגל קודם לרעיון.
מתאים במיוחד לאנשים שגרים לבד (ולא צריכים אריזות גדולות) או משפחות גדולות (שלא צריכות אריזות קטנות).
במשקל, רחוב ביאליק 36, רמת גן
מסעדת "דינר" (Dinner) בלונדון היא היציאה האחרונה של השף-מדען הסטון בלומנתל, המייסד של "פט דאק" - שנחשבת למסעדה הטובה ביותר באנגליה. בלומנתל הוא אחד מהאבות הרוחניים של טרנד הבישול המולקולרי ושיטת העבודה שלו היא מדעית-משחקית. כל אוהדיו מכורים להפתעות ולגימיקים שמלווים את הארוחות שלו ולחוויות הרב חושיות שהוא מציע.
בדינר החליט בלומנתל להציע קלאסיקות בריטיות עם טוויסט עכשווי. הקונספט הזה מוכר ואפילו קצת שחוק אבל בלומנתל בחר לא להשאיר זכר מהקלאסיקה המקורית. המלצרית שניגשה לשולחן הסבירה לי על ה"מיוחדים". אחרי רבע שעה שבה מנתה מרכיבים למכביר, היא תהתה אם ארצה לשמוע גם על המיוחדים בעיקריות. אמרתי שאין צורך כי גם ככה אני לא מבינה מה היא אומרת וביקשתי שתזמין לשולחן שלוש ראשונות ושלוש עיקריות לבחירתה.
בהתחלה הגיעה מנת הדגל: Meat Fruit (בשר פירות) - מגש עץ ועליו קלמנטינה מושלמת, בקליפתה, עם גבעול ועלה אחד. סכין שננעצת בה חושפת שבפנים יש פאטה כבד עוף והקליפה עשויה ממרמלדת הדרים. השטיק מעלף, הטעם פחות. נחמד, מעלה חיוך, ועולה 100 שקל לשתי כפות פאטה כבד עוף. לא אווז. וגם טוסט.
אחר כך הגיעו מנות של Chicken Oysters ("צדפות עוף" - הבונקלה הקטן שמעל ירך העוף, החלק הכי טעים שלו) עם מוח עצם, אנדיב סגול, פירורי פנקו קלויים, וינגרט אגוזי מלך ועוד 73 מרכיבים נוספים שאני מבטיחה למות לפני שאמנה אותם. טעים. ההגשה מלאה פרחים ואלמנטים צבעוניים. אבל כל הזמן קיננה בי תחושה שמישהו לקח את איתי טיראן, שם אותו על במה ונתן לו להגיד את המונולוג "להיות או לא להיות", ואז קרא ליתר השחקנים לעלות, להרעיש ולגנוב את הפוקוס. כקהל וכטועם אתה פשוט לא זוכר מה אתה אוכל ועל מה אתה מסתכל.
אני לא משתגעת על טרנד הבישול המולקולרי אבל יודעת ליהנות מאוכל. הבישול המולקולרי הוא שילוב בין הומור, דקאדנס וקורט של טמטום - אבל אין ספק שיש לו יכולת לייצר חוויה עוצמתית וטעימה. בלומנתל לוקח את החוויה הזאת לקצה.
הוא מכין גלידות ליד השולחן במיקסר נייד וחנקן נוזלי, הוא מייצר פצפוצים של יוגורט, צולה אננסים בגריל ומסכר כל דבר הנקרה בדרכו. אבל בזמן שאכלתי אצלו לא הפסקתי לחשוב על האוכל הנפלא של רפי כהן וחיים כהן, כל שף בהיכלו, ובכלל על אוכל ישראלי, בלי הומור ועם המון נשמה, והתגעגעתי הביתה. הגעגועים הקצינו כשהמלצרית הודיעה בחיוך שאם ארצה להתחבר לאינטרנט בזמן שאני יושבת במסעדה זה יעלה לי 35 אירו. תשלום חד פעמי לשעה. זה באמת פינאטס. הפינאטס שיש במיני בר בחדר במלון היקר באופן מופרע הזה.
,Dinner, Mandarin Oriental Hyde Park, 66 Knightsbridge
London 44-20-7201-3844
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם