אחד מארבעה: מכינים ריבת אתרוגים
כבר כמה שנים שמיה שטרן, בעלת הבלוג "שוקולד, החיים ומה שביניהם", זוממת לבחון מקרוב את האתרוג ולבדוק מה אפשר לעשות איתו. התוצאה: ריבה מעניינת לסוכות
האתרוג טרם פקד את מטבחי, וזאת כי אני לא צורכת אתרוגים בדרכם המסורתית ולא ראיתי אף פעם שמוכרים אותו בסופר.
לשמחתי, התברכתי מצד האיש במשפחה נהדרת ואהובה שחלק ניכר ממנה הוא שומר מסורת ומצוות.
השנה, כשישבנו לארוחת המצווה בסוכה היפה, קרץ לי האתרוג קריצה צהובה והקפיץ לי את בלוטות הניסוי. שאלתי את מארחיי, "מה תעשו עם האתרוג אחרי החג?" וכשנודע שלא צפוי לו עתיד - ביקשתי שיאספו עבורי כמה אתרוגים והבטחתי להכין מהם משהו. כך הגיעו אליי לאחר החג 8 אתרוגים נאים וריחניים.
צריך לגייס הרבה-הרבה סבלנות וזמן להתעסקות ביצור הצהוב הזה, שנראה תמים מבחוץ, אבל מתחת לצהוב היפה מסתתרת קליפה עבה ומרה כלענה, אותה יש להסיר בחיתוך מהפרי, פעולה לא פשוטה כלל.
הפרי החמוץ-מר מצויד בכמות גרעינים שאין לה אח ורע בעולם ההדרים המוכר לי, עשרות (!) גרעינים בכל אתרוג קטנטן (את הגרעינים יש לארוז בבד גזה ולשמור לבישול) וזה עוד לא הכל! את כל המרור הזה צריך להוציא מהקליפה הלבנה וזה נמשך כמה ימים של השרייה במים שמוחלפים בטריים לפחות פעמיים ביום!
את הפרי (אחרי שמסתיים העינוי הכרוך בהוצאת הגרעינים) חותכים לפרוסות דקות, מרתיחים יחד עם כל הקליפות הלבנות (הקצוצות) ושופכים את המים. משרים בסיר למשך הלילה עם קילו סוכר שהופך לסירופ.
עכשיו כל מה שנשאר הוא להביא הכל לרתיחה (יחד עם כמה מסמרי ציפורן, חלק מהקליפה הצהובה שנקצצה דק ושקיק הגרעינים) ולבשל ברתיחה עדינה כשעה. חשוב לערבב מדי פעם לפעם כדי שהחלק הקרוב לתחתית הסיר לא יישרף.
התוצאה, ריבת הדרים חביבה, המזכירה ריבת לימונים ותפוזים אבל עם טוויסט מעניין.
מתכונים נוספים של מיה שטרן תוכלו למצוא בבלוג שלה, שוקולד, החיים ומה שביניהם באתר תפוז
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם