מורת דרך: מפגש עם מלכת שבא בחוף דור
גלית דהן קרליבך מתחילה את הקריירה שלה כמורת דרך עם סיפור האהבה בין שלמה המלך ומלכת שבא, ועם סיור בחוף דור ובמזגגה
כשהגיעו לארמון מלכת שבא הם ניגשו מיד אל כס המלכות, הסתדרו משני צדדיו, הרימו אותו במקורם ולמרות זעקותיה של המלכה הקשוחה, יצאו כלעומת שבאו. מלכת שבא נותרה במלכוד. האם תיסע אחר זוג הפורעים ששלח שלמה? ואם תישאר, היכולה מלכה להיוותר ללא כס מלכות? חשבה וחשבה ובסוף החליטה: עולים ליהודה.
מרגע שנחו עיניו של שלמה המלך על פניה של מלכת שבא, היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שאוסף הנשים שלו יגדל בעוד אחת. יועציו המבוהלים החליטו להניא את המלך מהתאהבות נוספת, והם הודיעו לו שהשמועה אומרת שרגליה של מלכת שבא שעירות, מה שוודאי יפחית מלהיטותו. המלך לא האמין ליועציו ולכן הוחלט לערוך התערבות. אם רגליה יהיו שעירות, יוותר המלך על שאיפותיו הרומנטיות ואם לא- אלוהים גדול.
באותם ימים גילו את הזכוכית, ורק העשירים שבעשירים זכו להשתמש בה. בחלק האחורי של ארמון שלמה, שובצה החצר הגדולה במשטחי זכוכית. האווזים המלכותיים שנהגו להסתובב בחצר ולהתקוטט עם הטווסים, נאלצו להתרגל לחומר המוזר והחלקלק. לשם בדיוק תכנן המלך להוביל את המלכה הסוררת, בעיקר כדי להשוויץ בזכוכית.
המלכה הלכה כה וכה, התפעלה משיחי התדהר והתאשור, מארזי הלבנון וגם מכמה שיחי טבבויה פורחים. כשהגיעו השניים אל החצר, בוהק הזכוכית סנוור את עיניה. המלכה הייתה בטוחה שזהו נחל קטן המפכה בחינניות, ומשום כך צררה את קצות שמלתה הארוכה ופסעה מעל משטח הזכוכית.
יועצי המלך שהתנהגו כמו צלמי פפראצי מיהרו לבחון את רגליה ונוכחו באמיתות השמועה. הם לקחו את שלמה הצידה, הוא לא נתן לעובדות לבלבל אותו, ומה שקרה אחר כך, זה כבר סיפור לפעם אחרת.
את הסיפור הנ"ל שמעתי מחברי הטוב, אדריאן. לפני כעשור, הוא צלח בעזרת הסיפור הזה את מבחני מורי הדרך בהצלחה רבתי, בזמן שאנחנו נאבקנו לזכור מי היו הסלג'וקים ומה ההבדל בינם לבין הממלוכים. כשהגענו לחוף דור, הבטחתי למלווי הנאמנים שאם הם יקשיבו עד הסוף להסבריי, הם יקבלו סיפור דליקטס. הם הסכימו והקשיבו יפה להסבריי.
דור הייתה עיר חוף חשובה מאוד. היא נוסדה בתקופת הברונזה ומסחר הים בה היה מפותח וענף מאד. כשאומרים 'גויי הים', כמעט מאליה עולה תמונה של פלישתי, אך מתעודה נדירה שנמצאה ומתוארכת לשנת אלף לפני הספירה, עולה כי במקום ישב סוג נוסף של גויי הים.
ון אמון היה כהן מצרי שנשלח לרכוש עצים דרך הים. הוא הגיע לדור ופה פגש את תושביה שנקראו בשם 'סכל'. דור הייתה אחת משתים עשרה הנציבויות שהקים שלמה ברחבי הארץ, ומכאן חשיבותה הגדולה. גם בתקופות מאוחרות יותר נזכר המקום. בשל צורתו המיוחדת של התל, כינו אותו חז"ל 'שונא דדור'- שן הסלע של דור.
בשנת 1892 רכש רוטשילד שטח בטנטורה, כדי לייסד מפעל לבקבוקי זכוכית עבור כרמל מזרחי. את המפעל ניהל מאיר דיזנגוף בכבודו ובעצמו, לימים ראש עיריית תל אביב. אך החלומות עתירי האלכוהול של רוטשילד התנפצו למול המציאות הלבנטינית: הסתבר שמהחול המקומי ניתן להפיק רק זכוכית שחורה, שלא כחול הצרפתי והזך שממנו ניתן להפיק זכוכית בלונדינית כהוגן. המפעל כשל ונטש, אך דיזנגוף לא נותר חסר תעסוקה, כידוע.
היה חם מאוד, ולאחר שהחיינו את נפשנו במזגגה, קיימתי את הבטחתי וסיפרתי את הסיפור בשלמה המלך ומלכת שבא. אנשים נוספים הצטרפו והקשיבו, לפתע נשמע קול טרטור אופנוע.
"אני לא מאמין." זעק אדריאן וקפץ מעל האופנוע. "זה הסיפור שלי!"
"ומילא שהיא גנבה לי את הסיפור," הוא שיתף את העוברים ושבים שלפתע התרבו מאוד, "אבל כל השקרים האלו!"
"איזה שקרים?" תהיתי כשבדיוק שוטר חלף לידינו.
"שוטר!" זעק אדריאן, "עצור אותה בשם החוק." והוא פנה לקהל: "אל תקשיבו לה. תפסתי אותה מספרת את הסיפור הזה במחניודה."
"זה היה בחנות משקאות." אמרתי להגנתי.
"ובמספרה של רחביה." הוא אמר.
"זה כי יש שם מראה." אמרתי להגנתי והוספתי בעוז: "נודניק."
והוא אמר: "נודניק? אני נודניק?"
ואני עניתי: "מה ששמעת."
והוא אמר:"מה שאני שמעתי זה השקרים שלך בקשר לארמון. ממתי טווסים ואווזים מתקוטטים ביניהם?"
אמרתי: "זה ידוע."
והוא שאל: "ידוע למי?"
וזה היה יכול להימשך עוד שעות לולא אישה אחת, שנמאס לה להקשיב לוויכוח, פסעה אל הים, ודרכה על שבר זכוכית. לשמע זעקותיה, התייצבנו אדריאן ואנוכי, שלפנו עזרה ראשונה, ואחרי שתיים שלוש הנשמות מיותרות, וחבישה בסגנון דגל רוסי הולנדי, נשכח הוויכוח וחזרנו לירושלים כמו חברים טובים.
***
איך: מסלול נוח.
כמה: כשעתיים.
איפה: מצומת פרדיס (ליד זכרון יעקב) יש לפנות צפונה לכביש 4 (הכביש הישן) לכיוון חיפה. בכיכר של כפר פרדיס לנסוע ישר ואחרי הכפר יש לפנות בפניה הראשונה שמאלה לכיוון קיבוץ נחשולים ומושב דור. משם לנסוע ישר כשני קילומטרים עד החניה של חוף דור ולהכנס רגלית דרך מלון נחשולים. בקרו גם במערה הכחולה, אותה פרצו גלי הים באדמת הכורכר. אל תחמיצו את מוזיאון המזגגה שנמצא ליד מלון נחשולים, איפה עוד תוכלו לראות את ההזמנה לחתונה של דיזנגוף?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם