מלון חמישה כוכבים בישראל? אין דבר כזה
הזמנתם חדר במלון חמישה כוכבים והתאכזבתם מהתנאים? אתם לא לבד. בדיקת סופשבוע מעלה כי למרות ששיטת הכוכבים נאסרה לשימוש, רוב המלונות ממשיכים להתהדר בדירוגים שאינם מתאימים ומעלים את המחירים בהתאם. כך הפך דירוג המלונות לעסק פרוץ שמגלגל מיליונים - על חשבונכם
- שלום, רציתי להזמין חופשה משפחתית לעשרה ימים. יש לכם מקום פנוי?
- כן, בשמחה.
- רק קודם כל, כמה כוכבים אתם?
- היום כבר לא נותנים דירוג אבל. . . המלון שלנו הוא חמישה כוכבים.
(אחת מאינספור שיחות שהתקיימו במסגרת הכתבה)
כולנו מכירים את זה: חופשת הקיץ מגיעה ועמה הרצון למצוא את המלון הטוב והזול ביותר לנופש המשפחתי. השיחה הרגילה עם עובדי המלונות תסתיים תמיד בהתעניינות בכוכבים, ומהם ייגזר התשלום על החופשה וההטבות הנלוות לה. המלונות מספקים את התשובה בשמחה ומספקים למתעניינים דירוג חד-משמעי, אלא שכבר עשרים שנה השימוש בדירוג אסור בישראל, ונחשב ללא חוקי. בדיקת סופשבוע בעשרה בתי מלון בארץ - באילת, בים המלח, בטבריה, בתל אביב ובירושלים - מעלה כי כולם מלבד שניים מתהדרים בחמישה כוכבים. במלון קרלטון בתל אביב הסבירו ש"אין יותר כוכבים", ואילו במלון הנסיכה באילת יודעים לספר שמשרד התיירות "אוסר על דירוג כוכבים" ביתר המלונות הודיעו בגאווה שהם זכאים לחמישה כוכבים, ובשני בתי מלון אף נאמר שהם מדורגים כחמישה כוכבים דהלוקס, לא פחות ולא יותר.
בימים אלה מתנהלת בנושא תביעה ייצוגית, שהוגשה בתחילת יוני לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה, נגד חברת אורטל שבבעלות איסתא, הוגשה בשם כל רוכשי הנופש בחברה בשלוש השנים האחרונות: התובעת בתיה שיינר מאשימה את החברה בזילות כלפי צרכניה, כשדירגה את בתי המלון בשיטת הכוכבים האסורה. "צרכנים שמצפים לחמישה כוכבים מאוכזבים פעמים רבות, מה שגורם להם עוגמת נפש מרובה, והכל מתוך הטעיה וזלזול". נכתב בבקשה לתביעה. התובעת דורשת להפסיק את דירוג הכוכבים ולפצותה בשיעור של 28 אחוזים משווי העסקה (548 שקלים). לפחות 388,888 לקוחות רכשו נופש בארץ בשלוש השנים האחרונות או התעניינו ברכישתו, נטען בבקשה. אם תתקבל התביעה, היא תניב מיליוני שקלים ללקוחות ולעורכי הדין.
דירוג חמשת הכוכבים היוקרתי מוענק לבתי מלון מעטים בעולם, ולא קל להיכנס לרשימה. מלון קונאוט במייפייר נחשב לאחד מבתי המלון המפוארים בלונדון: הוא הוקם לפני יותר ממאה שנה, ואת החדרים המחודשים עיצבו דיוויד קולינס, גאי אוליבר ואינדיה מהדאבי. הגנרל הצרפתי שארל דה גול התאכסן במלון במלחמת העולם השנייה, במהלך פגישותיו עם הגנרל האמריקני דווייט אייזנהאור, כשדנו בפרטי הפלישה לנורמנדי; המלכה האם אליזבת חנכה את המטבח החדש במלון לפני כעשרים שנה; גווינת' פאלטרו וברדלי קופר התארחו במלון; וגם בני הזוג נתניהו שהו בו באחד מביקוריהם בלונדון. על אף הייחוס וההיסטוריה המפוארת, מלון הקונאוט לא זכה בחמישה כוכבים. לפני שלושה חודשים הכריזה חברת פורבס טראוול גייד, המדרגת את בתי המלון בארצות הברית ובקנדה, על שישה בתי מלון לונדוניים שיכולים להתהדר בחמישה כוכבים; הקונאוט לא היה ביניהם.
בארצות הברית ובקנדה, המדרגות את בתי המלון לפי שיטת הכוכבים מאז 1958, זכו רק 42 בתי מלון בחמישה כוכבים. בניו יורק רק לשישה בתי מלון יש דירוג כזה, בלוס אנג'לס רק לחמישה, ובהונג קונג רק שבעה בתי מלון נושאים בדירוג חמשת הכוכבים הנכסף. בכל רחבי אסיה רק ל-34 בתי מלון הוענק הדירוג המחומש. ומה קורה אצלנו? למרות ששיטת הדירוג באמצעות כוכבים בוטלה לפני כעשרים שנה והשימוש בה נחשב ללא חוקי, אתרי אינטרנט, סוכני נסיעות ובתי מלון ממשיכים להתהדר בכוכבים. למשל, באילת לא פחות מ-19 בתי מלון מדורגים כמלונות חמישה כוכבים, בתל אביב 11 בתי מלון נושאים את הדירוג, בירושלים חמישה, בים המלח שבעה, ובחיפה ובטבריה שמונה בתי מלון מדורגים כמלונות חמישה כוכבים.
הדיון האחרון בדירוג בתי המלון נערך בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני שלושה שבועות, ובמשרד התיירות מבטיחים כי עד ספטמבר 2014 תשוב ותופעל שיטת הדירוג המסודרת. אולם הוויכוח על נחיצות הדירוג בין המשרד למלונאים עדיין בעיצומו. "חייבים לדרג מהר את בתי המלון", טוען יעקב מיטרני, יו"ר אגודת מורי הדרך. "אי אפשר להמשיך למשוך את זה. בתי מלון לא מדורגים הם הטעיה של תיירים ונופשים ישראלים. בלי דירוג מוכרים לציבור חתולים בשק. בישראל כל מלון בינוני מגדיר את עצמו כמלון דה-לוקס והתיירים מרגישים נבוכים מרמת המלון שהם מקבלים בפועל. אני נתקל בתיירים רבים שמרוצים מהביקור בישראל, אוהבים את הנוף המיוחד, את השירותים שהם מקבלים ממורי הדרך, אבל מתלוננים על בתי המלון".
אתה זוכר מקרה מסוים של תייר מאוכזב?
"זה לא מקרה אחד, זה קורה בכל יום. תייר שילם הרבה כסף על מלון יוקרה, והוא מגלה שהחדרים מלוכלכים והבריכה נסגרת בשעה מוקדמת. רמת השירות והמתקנים לא תואמת את הציפיות. פה כל אחד חמישה כוכבים או דה-לוקס, אבל השירות והמתקנים ברמה נמוכה הרבה יותר".
היעדר שיטת דירוג אחידה בישראל מכעיס גם את טון אספינוזה, סוכן תיירים ממלאגה. אספינוזה מביא לישראל כאלפיים תיירים מדי שנה, ובימים אלה הוא שוהה בישראל עם קבוצת תיירים ספרדית. "אתה אף פעם לא יודע מה תמצא בבית המלון", הוא אומר. "זאת תמיד הפתעה. אני מגיע לבתי מלון שמדורגים בישראל כארבעה כוכבים למרות שבספרד הם לא היו מקבלים יותר משניים. יש כאן בתי מלון מעטים שעונים על הסטנדרט שלפיו הם גובים כסף. בדרך כלל הרמה נמוכה הרבה יותר, גם במוצר וגם בשירות. רבים מבתי המלון מעסיקים סטודנטים כמלצרים, וככה זה נראה. מלצר אוכל עוף ליד התיירים. זה דבר שלא יכול לקרות בספרד. אני מזמין משקה, ומחכה חצי שעה. אתם ישירים מאוד וזה נחמד, אבל תייר מצפה שידברו איתו בנימוס. אצלנו יש בתי ספר ללימוד מלונאות, ורק מי שלמד בבית ספר כזה יכול לשרת תיירים. גם רמת התחזוקה והניקיון של בתי המלון נמוכה מאוד. כמעט אף פעם לא ראיתי מקלחת תקינה, צריך גם להשקיע בחדרים כדי שייראו טוב יותר. אתם מתגאים בפריחה בתיירות אבל לא עושים שום דבר כדי שהיא תימשך".
"רק לפני שלושה שבועות נאלצתי להעביר קבוצה של 29 תיירים בריטים שהגיעו לבית מלון בירושלים ולא היו מרוצים מרמת המלון כפי שהובטחה להם", מספר אדריאן כהן, סוכן תיירות מליברפול, בשיחת טלפון ממשרדו. "זה עלה לנו הרבה כסף. אחת הבעיות בהפסקת הדירוג היא שנוצרה רמה לא אחידה. בתי המלון מדרגים את עצמם והתיירים מתאכזבים. רוב בתי המלון שמדרגים את עצמם בישראל כחמישה כוכבים הם לא באמת חמישה כוכבים לפי הסטנדרטים הבינלאומיים".
דירוג בתי מלון לפי שיטת הכוכבים הונהג בישראל ב-1970, אולם בשנת 1992 החליט שר התיירות דאז גדעון פת לבטל את השיטה, בטענה ששוק חופשי צריך להתנהל ללא פיקוח ושהדירוג אינו משקף את מצב בתי המלון בפועל. "ביטלתי את הדירוג מפני שאז הוא היה מיותר", מסביר השבוע פת,
"היום המצב שונה לחלוטין. היום יש בתי מלון גדולים, חדשים ומפוארים, וכשהתייר מגיע לישראל הוא רוצה לדעת מה הוא מקבל. חשוב לתת מעמד מוגדר". אדריאן כהן, שעובד כבר חמישים שנה עם בתי מלון ישראלים, סבור כי הסיבה לביטול היא ש"הפוליטיקאים פשוט לא הצליחו להתמודד עם הלחץ של בתי המלון שדרשו דירוג גבוה".
הסיפור לא הסתיים כאן. ב-2001 נכנסו לתוקף תקנות שירותי תיירות, המאפשרות לבתי המלון לפרסם את רמתם ואת השירותים הניתנים בהם שלא באמצעות שימוש בכוכבים, אולם שתי ועדות ודו"ח של חברת הייעוץ ארנסט יאנג המליצו להשיב את שיטת דירוג בתי המלון באמצעות כוכבים. עד היום לא הוסדר הנושא.
שוק התיירות מגלגל 35 מיליארד שקלים בשנה, ובהם 17 מיליארד שקלים מתיירות נכנסת ועשרה מיליארד מתיירות פנים. כל תייר מכניס למדינה כ-1,325 דולרים בממוצע. כ-100 אלף איש מועסקים ישירות בתעשייה, ו-100 אלף אחרים עובדים במעגל השני והשלישי. כל 100 אלף תיירים נוספים שנכנסים לישראל מספקים תעסוקה ל-2,800 עובדים (36 תיירים לעובד אחד).
ב-2012 הגיעו לישראל 3.5 מיליון מבקרים, ובהם 2.9 מיליון תיירים: עלייה של שני אחוז לעומת 2011. האורחים לנים ב-470 בתי מלון עם 47 אלף מיטות. בדו"ח של ארנסט יאנג משנת 2006 (האחרון שפרסמה החברה על תיירות בישראל) נקבע שרמתם של בתי המלון בישראל נמוכה במיוחד. דו"ח חקר שוק התיירות של החברה מפרט כי "מוצר הלינה הישראלי מיושן ולא מתוחכם בהשוואה ליעדים אחרים בעולם. בתי המלון בישראל אינם מציעים ארכיטקטורה ייחודית והעיצוב כללי למדי במראהו. רבים מבתי המלון הוקמו בשנות ה-60 וה-80 ולכן חזותם מיושנת, והם אינם משקפים מגמות מודרניות בעיצוב ובאדריכלות של בתי מלון בעולם. בתי מלון רבים אינם מנצלים כיאות את סביבתם הטבעית או העירונית, ואינם רגישים לסביבתם הטבעית".
הדו"ח מותח ביקורת על רמת התחזוקה של חלק מבתי המלון. "בשטחים רבים אפשר למצוא אזורים רבים של תחזוקה נדחית ואפילו שטחים הזקוקים לשיפוץ", נכתב . לפי הדו"ח, בתי המלון בישראל אף אינם עומדים בתקנים הבינלאומיים של החלפת הציוד ושיפוץ מלא של המלון בכל שבע או עשר שנים. הדו"ח מציין שני בתי מלון שמדורגים בישראל כבעלי חמישה כוכבים, בעוד רמתם שווה לשלושה כוכבים בלבד. "אילו דורגו בתי המלון בישראל ייתכן ששום מלון המשתייך לרשת שהיא מותג לא היה מקבל דירוג העולה על שלושה כוכבים. מוצר הלינה בדירוג לפי התקן הישראלי עלול שלא לעמוד בציפיות התייר וליצור אכזבה". הדו"ח ממליץ על פיתוח מערכת דירוג חדשה או על הפקדת ניהול מערכת הדירוג בידי גורם פרטי מנוסה ובלתי תלוי.
מאז פרסום הדו"ח נעשו ניסיונות לשפר את מעמדם של בתי המלון בישראל, וועדות פנימיות התריעו על מצבם של המלונות ועל רמתם. בשנת 2006 מינה שר התיירות דאז יצחק (בוז'י) הרצוג את הוועדה הציבורית לבחינת טיב השירות והמוצר התיירותי בישראל. הוועדה עסקה, בין השאר, בדירוג בתי המלון. כיום אומר הרצוג כי הוא "בעד דירוג בתי המלון, כדי לתת ללקוח תחושה ברורה יותר של מה שמוצע לו".
הוועדה הציבורית שהגישה את מסקנותיה ב-2008 המליצה על הנהגת דירוג חדש לבתי המלון, שיתבסס על דירוג וולונטרי במתכונת מסחרית וייערך בידי גורם בינלאומי בעל מוניטין. "היעדר שיטת דירוג כלשהי במגזר המלונאי בארץ אינו מאפשר בקרה והנעה לשיפור טיב המוצר", נכתב בדו"ח. "התייר והצרכן מקבל אפוא מידע לקוי שעלול ליצור פערי ציפיות. סקר משנת '96 מצא שמרבית הציבור תומך בהפעלת שיטת הדירוג. אין כמעט ארץ שאינה מפעילה שיטת דירוג כלשהי. במובן זה ענף המלונאות בארץ מהווה דוגמה שלילית חריגה שאינה תואמת את מגמת הגלובליזציה".
"מאכזב לראות שלמרות שעברו חמש שנים מאז פרסום מסקנות הוועדה, דבר לא נעשה", אומר ד"ר ישראל פלג, שעמד בראש הוועדה. "הוועדה הכינה המלצות כדי שייושמו. הדירוג מיועד לטובת בתי המלון ותעשיית התיירות, ויאפשר מבחן איכות אחיד. תמוה שעדיין אין דירוג".
ועדה אחרת שהתייחסה לדירוג בתי המלון, הפעם בשנת 2012, היא "הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל", וכך כתבה הוועדה בדו"ח שפרסמה: "בפרסומים רבים מופיע דירוג של בתי המלון בכוכבים, אף על פי שדירוג זה אינו קיים ואינו חוקי מזה עשרים שנה". הוועדה , כמו זו שקדמה לה, המליצה על דירוג בתי המלון, דבר ש"ישפר את השקיפות לצרכן".
באוגוסט 2012, בעקבות דיון ארוך בוועדת הכלכלה, נקבעו 267 קריטריונים לדירוג של בתי המלון. "מי שלא מדורג לא קיים", קבע בדיון מנכ"ל משרד התיירות נועז בר ניר. לפי "תקנות שירותי בתי תיירות"2012 המבוססות על הקריטריונים של הוועדה, הדירוג ייעשה לפי שיטת הכוכבים של איגוד הוטל סטארז האירופי, המופעלת ב-16 מדינות באירופה. ההשתתפות בדירוג תהיה וולונטרית, ומי שלא ידורג באופן רשמי לא יוכל לפרסם את עצמו כמדורג.
בסוף שנת 2012 פרסם משרד התיירות מכרז לחיפוש חברת דירוג בינלאומית. "הדירוג יביא לשקיפות בענף המלונאות, שתביא לעידוד התיירות וכתוצאה מכך לשיפור השירות ולהוזלת חבילות הנופש לישראל", הכריז אז שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב. הדירוג, לפי המכרז, ייעשה בשיתוף משרד התיירות.
ומה קורה בעולם? בחלק ממדינות אירופה הדירוגים וולונטריים ונערכים בידי התאחדויות בתי המלון, ובכמה מדינות המכרזים נערכים בשיתוף ממשלתי וההשתתפות בהם היא חובה. באוסטריה, למשל, הדירוג וולונטרי ולאומי; בבולגריה ראש העיר קובע את שיטת הדירוג; בקפריסין, ביוון ובהולנד דירוג בתי המלון נערך ברמה לאומית והוא חובתם של בתי המלון; וגם בצרפת, גרמניה ואנגליה הדירוג התנדבותי.
ארבע חברות דירוג בינלאומיות ניגשו למכרז שנסגר בפברואר השנה, אולם לפני כחודש בוטל. "ביקשנו שלחברה המבצעת יהיה ניסיון בדירוג של לפחות מאה בתי מלון לפי שיטת איגוד הוטל סטארז האירופי", הסביר עו"ד עובד קדמי ממשרד התיירות בדיון בוועדת הכלכלה. "אבל החברות רק אמרו שיש להן ניסיון".
השבוע צפוי להתפרסם המכרז החדש לדירוג בתי מלון. בבתי המלון מתנגדים לשובה של שיטת הדירוג. עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות והבעלים של רשת מלונות דן, אמר בדיון בוועדת הכלכלה לפני שלושה שבועות כי "מספר הבעיות שנבעו מהיעדר דירוג הוא מועט ביותר. התוצאות החיוביות מהיעדר הדירוג עלו בהרבה על החסרונות. ברוב העולם אין דירוג. הדירוג יתיישן בתוך זמן קצר ויהיה קשה לתחזק אותו". גם שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות המלונות, יוצא נגד השיטה. לדבריו קיימות שיטות דירוג מתקדמות יותר משיטת הכוכבים. "טריפאדווייזר, למשל, השיטה שבה הנופשים מדרגים את בתי המלון. היא השיטה השימושית ביותר בעולם. הציבור והצרכנים הם נותני הטון. האינטרנט קבע תנאי צריכה שונים, הוא קבע שחוכמת ההמונים קודמת לכול. למה ללכת אחורה?".
לא עדיף שגוף מקצועי ובעל ניסיון יערוך דירוג אחיד?
"למה להעדיף דירוג סכמטי על פני חוויה אנושית? היום אתה רוצה לראות איך בני אדם כמוך חוו את החוויה הזאת. גם המותגים הבינלאומיים הפכו את שיטת הכוכבים למיותרת. הרשתות הגדולות מבינות שמה שמעניין את הקהל הוא המוניטין, לא הכוכבים".
יכול להיות שאתם מתנגדים לדירוג החדש מפני שאתם חוששים מירידה ברמת הדירוג?
"יכול להיות שחלק מבתי המלון דווקא ימצאו את עצמם בדירוג גבוה יותר. אנחנו נמצאים היום בכפר גלובלי. הכוכבים הם נושא אזוטרי לחלוטין. אנחנו נסייע למשרד התיירות לערוך את הדירוג, אבל זה לא אומר שאנחנו לא מסתייגים ממנו".
מי שנשמע נחרץ מאוד בנושא דירוג המלונות בישראל הוא רפי פרבר, סגן נשיא התאחדות המלונות ובעבר מנכ"ל משרד התיירות וקונסול התיירות של ישראל בארצות הברית. לדבריו, הדירוג לפי שיטת הכוכבים הוא "מיותר לחלוטין ושטות מוחלטת".
מפעילי התיירות בעולם סבורים שזו שיטה טובה שמאפשרת לתיירים למצוא בית מלון באופן שקוף והוגן.
"היום התיירים יודעים טוב מאוד לאן הם מגיעים, ואיש לא מרגיש מרומה. בעידן האינטרנט אין צורך בהתערבות ממשלתית. הדירוג מתאים לנקודת זמן מסוימת, אבל מה יקרה אחרי שבועיים? השיטות האלה עברו מן העולם".
בכל העולם מקובל דירוג כלשהו. בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה בתי המלון מדורגים לפי שיטת הכוכבים.
"שום סוכן תיירות בחוץ לארץ לא יתרשם מדירוג ממשלתי. הדירוג של טריפאדווייזר אכזרי יותר מכל דירוג בפיקוח הממשלה".
בלשכת מארגני התיירות הנכנסת, המאגדת 94 חברות תיירות המביאות לארץ כמיליון וחצי תיירים בשנה, סבורים שדירוג בתי המלון נחוץ. נציג הלשכה, עודד גרופמן, אמר בדיון בוועדת הכלכלה כי "התיירים מאוכזבים, רמת המחיר לא תואמת את הדירוג וחוויית השירות נפגעת. הם לא יחזרו לארץ".
"התיירים שמגיעים לארץ רוצים לקבל אינדיקציה ברורה לרמת בית המלון שלהם", מסביר שמואל מרום, יו"ר לשכת התיירות הנכנס. "אין בעיה עם בתי מלון ידועים, אבל למלונות האחרים, הפחות מוכרים, יש בעיה. אנחנו מהמדינות הספורות שלא מדרגות בתי מלון. הדירוג נועד לעשות סדר הוגן".
אתר טריפאדווייזר לא עושה סדר הוגן?
"זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד יודע להשתמש בטריפאדווייזר. תייר רוצה לדעת מה ההגדרה המדויקת של בית המלון, ותיירים שמגיעים לישראל לבד מבולבלים, כי אין להם אינדיקציה לגבי מה שהם רוכשים. למה שתיירים יהיו נתונים לחסדי האינטרנט? שיטת הכוכבים היא האינדיקציה המינימלית. זה פשוט מאוד. יש פה הרבה בתי מלון שמשווקים את עצמם כמצויים ברמה גבוהה יותר מהרמה שלהם, והדירוג בא לעשות סדר במכלול הזה".
גם שר התיירות עוזי לנדאו סבור שהדירוג יעניק "שקיפות ואמינות. השוק הזה ממילא פרוץ, כל בית מלון מדרג את עצמו לפי ראות עיניו והמחירים לא תמיד תואמים את הרמה. בתי המלון אומרים "שופוני" והאורחים משלמים סכום גבוה מדי, ולא תמיד מוצדק".
אתה יכול להעריך את גובה ההפסד הכספי לאורחים?
"קשה לי להעריך, אבל המדינה מפסידה כי כשהציבור הישראלי מרגיש שגובים ממנו מחירים גבוהים יותר הוא פונה לחו"ל".
הטענה של המתנגדים לדירוג היא שהיום כולם נעזרים באינטרנט ולא זקוקים להערכות שלכם.
"התייר יחפש מידע באינטרנט ויגיע גם לדירוג שמשרד התיירות עומד מאחוריו".
למשרד ממשלתי יש מספיק הבנה ויכולת לעדכן את הדירוג?
"משרד ממשלתי צריך לקבוע את כללי המשחק ולגרום לשקיפות מרבית, ולא להסתפק במה שהמלון מעיד על עצמו. אנחנו בכיתה א? של הדירוג, המבחן באמת יהיה בפיקוח ובעדכון".
חמש שנים עברו מאז פורסם הדו"ח של הוועדה שהמליצה על דירוג בתי המלון, ועדיין אין דירוג.
"הייתה תקלה במכרז, אבל כבר השבוע מתפרסם מכרז חדש ובחגים בשנה הבאה אפשר יהיה להתחיל לדרג את בתי המלון".
"בסופו של דבר הכל קשור לכסף", מסכם אדריאן כהן מליברפול, שמביא לארץ כ-3,000 תיירים בשנה. "מה שקובע את רמת בתי המלון בישראל הוא לא דירוג, אלא המחיר שבית המלון גובה. אתה מניח שאם בית מלון גבה מחיר גבוה יותר הוא ברמה טובה יותר. הסתדרנו עם ביטול הדירוג, עכשיו תהיה בעיה להחזיר אותו מפני שנשארתם עם חמישה כוכבים אבל בעולם כבר מדברים על חמישה וחצי ואפילו שישה כוכבים".
מחברת איסתא נמסר כי "לפני כחודש התביעה התקבלה במשרדינו. אנו עדיין נמצאים בשלב של בדיקה פנים-ארגונית ובכוונתנו להגיב על כך רק לאחר שנלמד את הנושא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם