ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בארץ

יותר טוב מסרט: כאן תראו מראות טבע מרהיבים

הרוחות העזות מביאות את העננים אל ראש הכרמל, למרפסת מנזר המוחרקה. ממש מתחת, לצד השביל, נולדה חברות מוזרה בין חרוב ענק, אלון ירוק ואלה בשלכת

בימים אלה של סער, גשמים ועננות נמוכה הופכת מרפסת התצפית מעל מנזר ה'מוחרקה', בפסגתו הדרום-מזרחית של הכרמל, למוקד צפייה לחובבי מראות הטבע. מהמרפסת רואים את העננים הנדחקים אל מרחבי עמק יזרעאל, שקרעיהם נמתחים כגומי עוד בהיותם מעל עמק זבולון. הם מתלכדים ומטפסים באטיות מעל השדות הירוקים של העמק, עוברים בין ההרים מעל יקנעם וחודרים אל יערות האורנים, ששם קרעי הערפל הרכים ילטפו את מחטי האורן. אחר כך מהלכים העננים כצל כבד על שיחי הכרמל ומתלכדים לסערת ברקים מעל עוספיה. כאן, ברום הכרמל, כשמשבי הרוח מהתלים בהם, ממטירים העננים גשמים ונסוגים חסרי כוחות מעל המרפסת הגדולה של המנזר בדרכם מזרחה.
   
הצופים הקבועים היודעים את מסלול ענני השמיים, עומדים חשופים לרוח במעילים כבדים וממתינים לרגע שבו תבקיע השמש צוהר בעננים. אז, באחת, ישתנו המראות, וצבע וצללים ייפו את אדמת העמק. כשהשמש תיעלם העננים יאספו כוח שוב, ינשקו לתל מגידו וימריאו הלאה, מזרחה וצפונה, יטפסו על מצוק הר הקפיצה בדרכם להמטיר גשם על קישוטי חג המולד בנצרת.

השביל הרחב החוצה את הכרמל המזרחי בחצי העליון של ההר מאפשר הצצה אל עומק מראות הנוף של הכרמל. השביל סובב את מזרח הכרמל, ואחרי מראות הנוף של עמק יזרעאל מתחילים לראות את שדותיו של עמק זבולון והלבניות הגדולות של בתי הזיקוק. אחריו מגלים את הים הגדול ואת נמל חיפה. משביל הכורכר גולשים יערות אורנים סבוכים עד כביש ואדי מילק. בדרך כלל זו דרך כורכר סבירה עם כמה שלוליות. כשהגשמים מכים בכרמל כמה חלקים מהשביל הופכים בוגדניים למכוניות פרטיות.

יערות האורנים מלווים את החלק הראשון של השביל, והעצים מסתירים את מראות הנוף. בנקודה מסוימת, מתחת למנזר המוחרקה, נפתח לפתע הנוף ומתחילים לגלות את האלונים הקשישים. בתחילה אחד או שניים, ואחר כך עוד ועוד אלונים יפים שסביבם מתחילה להתלכד צמחיית חורף מהססת. הענפים הנמוכים מכוסחים על ידי עדר עזים שמסתובב כאן.

בימים עברו היו אלונים רבים באזור ואדי מילק ובאזור ואדי ערה. אגדה שמסתובבת בכפרים הערביים מספרת על נכד שבא לקחת את סבו הזקן והעיוור. הנכד הדואג הביא לסבא חמור שחבש למענו, כדי להקל עליו את הדרך. הנכד שם לב שהסבא העיוור מתכופף כל הזמן, ולכן הוא שאל את סבו: "סבא, למה אתה מתכופף? " ענה לו הסב: "אני חושש מהענפים החדים של האלון". אמנם , בעבר היו כאן אלונים רבים, אך אלה לצערנו נכחדו. נהגי ומסיקי דודי הקיטור של הרכבת הטורקית חטבו את העצים כדי להסיק את דודי הקיטור של הרכבת. נותרו רק איים בודדים של עצי אלון קשישים, בכרמל, בוואדי מילק וגם בוואדי ערה.
 

לצד השביל, בחצי המדרון למרגלות המנזר, "נטש" אחד האלונים את הקבוצה וטיפח ידידות עמוקה עם עץ חרוב ענק ואלה קשישה. לא רק שורשיהם מקושרים יחד אלא גם ענפיהם סבוכים זה בזה. גזעו הענק של החרוב משתרג, ענפיו הכבדים השתוחחו ונסמכים מפאת כובדם על הסלעים. האלון הישיש מנסה לייפות בירוק את החבורה. צמודה אליו אלה ענקית, ששורשיה החזקים פרצו למערה מתחתיה. העצים שבעי הימים שצמחו יחד נבלעים בין חורש גדול של עצי אלון קשישים, חשופים למראות הנוף של בתי יקנעם תחתית ומכירים כל ענן וענן בשמו. וכך עומדת השלישייה, נסתרת מן העין וממתינה למטיילים שיגלו אותה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...