מטוללות חינניות: פסטיבל אדום וטיולי כלניות
הכלניות התעוררו ומילאו את הנגב המערבי במקבצים של אדום. החגיגה לכבודם ב"פסטיבל דרום אדום" תימשך כל החודש

אנו מתחילים את הטיול שלנו בכביש 34, מצומת יד מרדכי דרומה. לפני הכניסה לקיבוץ ניר עם, מימין, ישנה תחנת דלק. עוצרים בחניון והולכים ברגל צפונה אל הגבעה.
ממרום הגבעה ישנה תצפית יפה על אשקלון, ותצפית נוספת, מערבה, אל מעבר לגדר, אל בתי בית-חנון וצפון עזה. על הגבעה ניצבים שני עצי אורן ענקיים, וביניהם ספסל הפונה מערבה, אל מראות העיר עזה.
ממשיכים בכביש 35 דרומה, ומול הכניסה לשדרות פונים מערבה לכביש 232 ושם פונים לכביש הגישה לקיבוץ ניר עם. לפני שער הכניסה לקיבוץ פונים שמאלה, לדרך עפר שמתחברת מיד לכביש צר, הצמוד לגדר הקיבוץ מימין. הכביש פולח שדות ירוקים, ובעונה זו זהו אחד הכבישים היפים בארץ.
בקצה העלייה מימין עומד מבנה אבן גדול ובו ברכת מים גדולה. זהו מוזיאון המים והביטחון בנגב. הברכה סיפקה מים לתושבי הנגב, וכאן אפשר לראות את הקשיים שנוצרו בדרך להעביר מים להשקיית הנגב,ואת צינורות המוביל הארצי שהזרים מים לפיתוח החקלאות. המוזיאון מוקדש לתערוכה על ביטחון הנגב, על מלחמת העצמאות ועל ההתיישבות בנגב. הכניסה בתשלום. טלפון לתיאום: 08-6809918.
הכביש ממשיך מערבה לתוך נוף נפלא, ירוק כולו, ויש גם כלניות בצד הדרך. בהמשך מגיעים לנקודת תצפית יפה על מאגר מים גדול, ומאחורי הגדר עומדת הבתים של עזה.

נקודת תצפית צופה על אגם גדול, שהוא מאגר המים ליד ניר עם. הכניסה למאגר סגורה, אך יש נקודות תצפית ממזרח. בהמשך הכביש מימין מובילה דרך עפר טובה לחלק המערבי של המאגר, ושם ישנה תצפית נוספת ושילוט המספר על עופות המים שפוקדים את המאגר. ברקע נראים באופן ברור יותר בתי עזה.
יד זיכרון לחייל אסף סיבוני ז"ל, בן המקום, שנפל באסון המסוקים. האנדרטה ניצבת ליד התצפית על המאגר, בקצה דרך עפר. פעמון רוח ענק שרוח המדבר מחללת בו משמיע מנגינה עצובה, ומכל נקישה במתכת מתפשט צליל ענוג. גם כאן ישנה נקודת תצפית יפה על בית-חנון ועזה.
חוזרים לכביש וממשיכים בכביש הצר דרומה. הכביש חוצה שטחים ירוקים, מתפתל בין שדות חיטה, גבעות עטופות בשקדיות וכלניות המנקדות את הירוק. כמעט בקצה הדרך, רגע לפני הסיבוב שמחבר את הכביש הקטן עם כביש 232, מגיעים לאתר יפה ומטופח ששורה של עצי דקל מובילה אליו.
עצי דקל וחורש של אורנים מוליכים לאנדרטה להנצחת פעולות חטיבת הצנחנים. באנדרטה פזורות אבני זיכרון והקלטות דיגיטליות המספרות את סיפור החטיבה. האנדרטה נחשבת לאחת הגדולות והמפוארות בארץ. חורשה מוצלת, תצפיות נוף על השדות ושולחנות פיקניק. מהאנדרטה ממשיכים לחיבור עם כביש 232, שבו פונים ימינה (דרומה) לכיוון קיבוץ כפר-עזה וצומת סעד. בצומת סעד פונים מזרחה (כביש 25). כחמישים מטרים אחרי הפנייה נוסעים ימינה לדרך עפר המוליכה לחורשת אקליפטוסים. עוקפים את החורשה מימין ובקצה החורשה שמאלה מגיעים למקום קסום - שדות של כלניות ומקום יפה לפיקניק.

המצפור היפה נושק לשדות החיטה. לידו כבר משתוללות הכלניות בפריחה צפופה ויוצרות שטיח אדום על מרבד ירוק. מסביב שדות חיטה, שחלקם חרושים בתלמים ארוכים. יונתן ורמולן היה חייל מתנדב מהולנד. לאחר שהשתחרר מהצבא קשר את גורלו עם הארץ הזו והתגייס למשטרה כחבלן. הוא נהרג מפיצוץ מטען חבלה על גדר המערכת. באנדרטה מופיעה תמונתו של יונתן כילד יפה הנוטע שתיל בט"ו בשבט-תמונה ששימשה את הכרזות של קרן קיימת לישראל.