ראשי » סגנון » אוכל » מתכונים » מרקים

הגיע זמן המרק: מתכונים ליום חורף קר

כשגשם בחוץ וקר, ובפנים הבטן מקרקרת – אין כמו להתאסף סביב סיר מרק חם. ומהביל. וריחני. ובריא. והכי חשוב,טעים

המרק הראשון שהכנתי היה דווקא בגוואטמלה. הטיול שלי שם היה נינוח, בלי טרקים גדולים, אבל פעם אחת טעינו בחישוב הזמנים. הערב ירד, ואיתו הגשם, ומצאנו את עצמנו, חבורה קטנה, באמצע כפר נידח שאין בו אכסניה ובטח שלא מסעדה. מסוג הכפרים שלא רשומים במפה, וההגעה אליהם היא רק ברגל או ברכיבה על בעל חיים.

עוד כותרות ב-nrg:
חם, מחמם, בום: מרק עגבניות במיקרוגל
שיהיה לכם יום כתום: מתכונים עם תפוזים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
   
כשהבנו שאנחנו תקועים בכפר לפחות עד הבוקר, התיידדנו עם כמה מקומיים ושאלנו אותם על אפשרויות לינה. נתנו לנו לישון באיזה מחסן גדול מלא חציר, ויש סיכוי טוב שהייתה שם איתנו איזו עז שהדחקתי. שקי השינה שהיו על הגב שלנו במשך שלושה חודשים נפתחו בפעם הראשונה, ואפילו הם הופתעו.

הגשם המשיך לרדת, הבטן התחילה לקרקר ופתחנו את פק“ל הבישול כדי להכין לעצמנו ארוחת ערב. מרק, כמובן. הגזייה

הקטנה והכחולה עוררה סקרנות רבה וכמה ילדים מהכפר הצטרפו למעגל. לאט־לאט התאספו עוד ועוד ילדים ומבוגרים לצפות בפלא. תפוחי אדמה וגזרים שקנינו בבוקר בכפר אחר קולפו ונזרקו לסיר, וגם קופסת תבלינים משובחת שהייתה לאחד מאיתנו.אחרי חצי שעה כבר התחממנו עם קערות מרק ריחניות ומהבילות. למרות השנים הרבות שעברו אני זוכרת שזה היה מרק טעים, טעים מאוד.

הלכנו לישון שבעים ומבסוטים, עם העז או אולי בלעדיה, והוספנו את סיפור המרק לרשימת האירועים שייחרטו בזיכרוננו לתמיד.

בכלל, מרק זה נפלא. לכל אחד יש פנטזיה על המרק של אמא שלו או של סבתא שלו, או על סתם מרק טוב שאכל פעם במסעדה. גם מי שלא מבשל כלום מכין מרק מדי פעם. אוכל לנפש.
רוב המרקים יהיו טובים יותר יום אחרי הכנתם, כי זה הרעיון שעומד מאחורי התבשיל הזה: חיבור בין טעמים. אחת ועוד אחת שווה שלוש. ברוקולי ועוד פיסטוק שווה הפתעה (ראו בעמוד הבא).

זה לא חורף אמיתי בלי מרק כתום, ומה שכיף במרק כתום הוא שאפשר לאלתר עליו בלי סוף. אין לכם דלורית? לא נורא, שימו יותר גזר. אוהבים מתוק? הוסיפו בטטה. יש לכם קישוא עצוב במקרר – יאללה, תוסיפו גם אותו למסיבה. אין לכם קרם קוקוס בבית? זה בסדר. יוצא טעים מאוד גם בלי.

אני אוהבת את המרק הכתום שלי עם ג‘ינג‘ר. הרבה ג‘ינג‘ר. אני נוטה להגזים ושמה 20 גרם - חתיכה שמנמנה בעובי של שני אגודלים. אם אתם מכינים מרק לכל המשפחה תתחילו באצבע ג‘ינג‘ר אחת, ותתקדמו משם.

כאן הוספתי גם חצי כפית של אבקת קארי - רק חצי כפית בסיר גדול. הטעם ממש לא משתלט ורק נותן ניחוח רחוק והודי.
 

חומרים:
2 כפות שמן זית
1 בצל גדול קצוץ דק
1.5 כפיות מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית סוכר
1/2 כפית קארי הודי צהוב (או יותר)
300 גרם דלעת קלופה וחתוכה לקוביות גדולות
200 גרם גזר חתוך גס (כ־3 גזרים בינוניים)
400 גרם דלורית קלופה וחתוכה לקוביות גדולות (דלורית בינונית)
3 שיני שום כתושות
10 ־20 גרם (“אצבע“ קטנה) של ג‘ינג‘ר קצוץ דק
200 מ“ל (חצי פחית) קרם קוקוס

הכנה:
1. מחממים שמן זית בסיר בעל תחתית כבדה ומוסיפים את הבצל. מערבבים כחמש דקות עד שהבצל שקוף ומתחיל להזהיב, ומוסיפים את התבלינים (מלח, פלפל, סוכר וקארי). מערבבים עוד כדקה ומוסיפים את הדלעת, הגזר, הדלורית, הג‘ינג‘ר והשום. מערבבים כמה דקות עד שהירקות עטופים בתבלינים, ומוסיפים מים רותחים עד לגובה הירקות.
2. מבשלים כ־40 דקות או עד שהירקות רכים מאוד. מוסיפים את קרם הקוקוס ומבשלים עוד כדקה. “מדזדזים“ (טוחנים בבלנדר מוט) עד שהמרק במרקם חלק ואחיד. טועמים ומוסיפים מלח ופלפל לפי הצורך.
3. להגשה מוסיפים כף של קרם קוקוס, עלי טימין וגרעיני דלעת.

אבקות מרק הן רעיון טוב. הן חוסכות זמן. נכון, יצא להן שם רע כי חלקן היו מפוצצות במונוסודיום גלוטמט ובחומרים משמרים, אבל בשנים האחרונות גם התחום הזה השתפר - החומרים המשמרים הוצאו ובחלק מהאבקות כבר לא תמצאו מונוסודיום גלוטמט. אז מי שרוצה להשתמש - קדימה.
אני לא משתמשת באבקות מרק ומעדיפה להשתמש בציר ירקות או בציר עוף. אבל כשאין זמן להכין ציר, אני מתחילה את המרקים עם “מירפואה“ (בצרפתית: Mirepoix). מירפואה היא בסיס של ירקות שורש מאודים (בצל, גזר וסלרי), וכמעט כל מאכלי הקדרה הצרפתיים מתחילים איתה. פירוט תמצאו בשניים מהמתכונים להלן. אם תתחילו את המרקים שלכם כך, לא תצטרכו אבקת מרק ותדעו שהמרק הוא 100 אחוז שלכם, טבעי וללא מוצרים מעובדים. שווה, לא?

אני רואה את הפרצופים שלכם עד לכאן! פיסטוקים? במרק? כן! לא תאמינו כמה זה מפתיע וטעים. וכן, עם ברוקולי.
 

נתקלתי במתכון בשיטוטיי ברשת, ומובן שעצרתי בחריקה. מזמן רציתי להבין מה עושים עם הברוקולי, הירק המוזר הזה, חוץ מלשים אותו בתנור עם שמן זית. אל תבינו אותי לא נכון - אני אוהבת ברוקולי, אני פשוט חושבת שהאנושות עוד לא התחילה להבין מה עושים איתו. המרק הזה, לפיכך, הוא צעד אחד בדרך לשלום עולמי.

הפיסטוק והברוקולי מתאימים ומשלימים זה את זה בצורה מדהימה. תקרבו את הראש לסיר רגע לפני שאתם מוסיפים את המים של המרק, ותופתעו מעוצמת הריח הנפלא. שכנעתי? יאללה למטבח.

חומרים:

למירפואה:
2 כפות שמן זית
1 בצל בינוני קצוץ דק
1 גזר בינוני קצוץ לקוביות קטנות
3 גבעולי סלרי קצוצים לקוביות קטנות. גם אם אתם לא אוהבים סלרי טרי - גם אני לא אוהבת סלרי – אל דאגה: הוא נותן כאן טעמים חשובים ועמוקים שלא דומים לטעם שלו כשהוא טרי
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1/2 כפית סוכר

למרק:
3 ענפי ברוקולי גדולים, חתוכים לפרחים, כולל הגבעולים - חתוכים לקוביות קטנות
2 חופנים (כ־60 גרם) של פיסטוק. חשוב שהפיסטוק יהיה טרי וטעים, אז לא כדאי להשתמש בפיסטוק ישן שנשכח במקרר
2 שיני שום כתושות
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
גרידת לימון מלימון שלם.

הכנה:
1. מכינים את המירפואה: מחממים שמן זית בסיר בעל תחתית כבדה ומוסיפים את הבצל הקצוץ. מערבבים מדי פעם, ואחרי שלוש־ארבע דקות, כשהבצל הופך שקוף, מוסיפים אליו את הגזר והסלרי הקצוצים, מפזרים מלח ופלפל בנדיבות, ומעבירים לאש בינונית־נמוכה. מערבבים מדי פעם כדי שהירקות לא ישרפו.
2. אחרי 7 ־10 דקות, כשהירקות רכים, מוסיפים את פרחי הברוקולי, הפיסטוקים והשום. מערבבים כמה דקות עד שהברוקולי מתרכך מעט, ומוסיפים מים רותחים רק עד לכיסוי.
3. מבשלים 10 ־12 דקות, עד שהברוקולי נחתך בקלות בעזרת סכין. חשוב לא לבשל את הברוקולי יותר מדי כדי לשמר את הטעמים הטריים.
4. “מדזדזים“ (טוחנים בבלנדר מוט) עד שהמרק חלק ואחיד.
5. מוסיפים את גרידת הלימון.
6. אפשר גם להוסיף חצי פחית קרם קוקוס או 100 מ“ל שמנת מתוקה/לבישול, לטעמים קרמיים יותר. 

מרק של ג‘יימי אוליבר מהימים שהיה צעיר וחתיך (וממש רזה). המרק הזה חורפי וכיפי, ויש בו חומוס, אז יש לו טעם ים־תיכוני שישתלב נפלא בארוחה שלכם.

מה שמיוחד במרק הוא הכמות הגדולה של הכרישה. גם היא לא מקבלת את הכבוד הראוי לה במטבח שלנו. כשהיא מתבשלת בסבלנות, לאט, עם מעט שמן זית, היא טעימה ומיוחדת. והבונוס: המרק מוכן בתוך 35 דקות מרגע שהתחלתם. בזכות השימוש בחומוס מבושל זמן הבישול קצר במיוחד, מושלם לארוחת ערב ביום חורפי וגשום.
 

 
חומרים:
למירפואה:
2 כפות שמן זית
1 בצל בינוני קצוץ דק
1 גזר בינוני קצוץ לקוביות קטנות
3 גבעולי סלרי קצוצים לקוביות קטנות. (כאמור, גם אם אתם לא אוהבים סלרי טרי)
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1/2 כפית סוכר

למרק:
2 כפות שמן זית
5 כרישות בינוניות פרוסות לעיגולים דקים
300 גרם חומוס מבושל (שתי כוסות גדושות) אפשר בהחלט להשתמש בגרגרי חומוס מבושלים קפואים
3 שיני שום כתושות
מלח ופלפל

הכנה:
1. מכינים את המירפואה: במחבת רחבה מחממים שמן זית ומוסיפים אליו את הבצל הקצוץ. מערבבים מדי פעם, ואחרי 3 ־4 דקות, כשהבצל הופך שקוף, מוסיפים אליו את הגזר והסלרי הקצוצים ומעבירים לאש בינונית־נמוכה. מערבבים מדי פעם כדי שהירקות לא ישרפו.
2. בינתיים מחממים בסיר גדול שמן זית, וכשהוא חם מוסיפים את הכרישות. מערבבים על אש בינונית־נמוכה במשך 10־7 דקות, או עד שהכרישות רכות וריחניות. מוסיפים את תערובת המירפואה, את גרגרי החומוס המבושלים, את השום, המלח והפלפל, ומערבבים כדקה. מוסיפים מים עד לכיסוי הירקות ומבשלים 15 דקות. “מדזדזים“ רק חצי מכמות החומוס והכרישה, כדי שיישארו גם חתיכות שלמות.

להכין קרוטונים בבית זה כיף וקל ומשדרג את המרק לגמרי. אחרי שתכינו לבד כבר לא תבינו למה קניתם אותם. בבית הם יוצאים טעימים ובריאים הרבה יותר. יש רק בעיה רצינית אחת: הם כל כך טעימים, שיש סיכוי שהם ייגמרו הרבה לפני שהמרק יגיע לשולחן.
 

חומרים:
5 ־ 6 פרוסות שמנמנות משאריות של לחם/חלה מכל סוג ומכל מין
2 כפות שמן זית
1/4 כפית מלח
1/4 כפית פלפל
1/4 כפית תבלין בזיליקום יבש
1/4 כפית אבקת שום
או כל תבלין אחר שמתחשק לכם

הכנה:
1. מחממים תנור ל־180 מעלות.
2. חותכים את הלחם לקוביות גדולות ושמים בקערה גדולה. מזלפים את השמן, בוזקים את התבלינים ומערבבים היטב בידיים.
3. מניחים על תבנית עם נייר אפייה ואופים במשך 10 ־12 דקות, עד שהקרוטונים יבשים ופריכים.
4. מקררים לטמפרטורת החדר ושומרים בקופסה אטומה במדף גבוה. לא מגלים לאף אחד שהם שם עד שהמרק על השולחן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...