ראשי » סגנון » אוכל » מתכונים » קינוחים

גיל חובב ואפרת ליכטנשטט מבשלים יחד לפסח

גיל חובב לוקח את אפרת ליכטנשטט לסיבוב קניות בשוק ולאחריו סיבוב בישולים. היא לוקחת אותו אל עבר הקידמה ומכירה לו את האינסטגרם

שוק הכרמל מתחיל להתעורר לאט בימי ראשון בבוקר, כמו אחרי שינה ארוכה של סופשבוע פרוע. המוכרים מעט מנומנמים, ופורקים סחורה חדשה באיטיות לא אופיינית. המדפים ממתינים בשקט ובסבלנות.זו תפאורה מושלמת למפגש עם גיל חובב - מי שהכיר לנו את השווקים הרבים בישראל, ואת נקודות החן הרבות הפזורות בהן.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
כל המוכרים בשוק מכירים את גיל, ומכל פינה מברכים אותנו בבוקר-טוב לבבי. גיל עונה לראשון, משוחח עם השני ושואל לשלומו של השלישי. הסל היפהפה מתמלא לאטו בירוקים, באורז ובקינואה, ורק את הטרגון החמקמק אנחנו עוד מחפשים "צריך לחפש אצל הפרסים!"

גיל מספר לי אנקדוטות על הפירות והירקות שמקיפים אותנו - כמו למשל על הקציצות שהוא מכין מעלי הסלק, שרבים טועים וזורקים לפח. חשוב מכל – הוא מגלה היכן אפשר לשתות את הקפה הכי טוב בשוק. מובן שמידע חשוב כזה אני רוצה לבדוק בעצמי, ובסיום הקניות אנחנו יושבים להפוך קטן בבית קפה קטן ואיכותי בשם MAE. אוהבי הקפה יתעלפו כבר בכניסה מעוצמת הריח המשכר, ולרגע נדמה שאנחנו בכלל בניו-יורק, ולא במרכזו של שוק.‪ ‬

את השבת שקדמה לפגישתנו ביליתי עם ספרו החדש והמצוין של גיל חובב, ללא ספק אחד מהספרים המשובחים שקראתי בשנים האחרונות. בספר ("24 דלתות", הוצאת קרפד ומודן), הוא מגולל את הסיפור המשפחתי (בכל זאת, הוא נין של אליעזר בן יהודה ובנו של השדרן האגדי ומנהל קול ישראל משה חובב), בעברית רהוטה משובצת בפתגמים ובהומור נפלא. גיל מספר על ירושלים, על טבריה ועל רעננה בצבעוניות מהפנטת.

סיפור מצחיק במיוחד הוא סיפור הכנת המרציפן שאמו ודודתו פורטונה נהגו להכין לחתונות. צחקתי כל כך הרבה, שאסף התעקש שאקריא לו את כל הפרק בקול. מאוחר יותר, בביתו, גילה לי גיל שאף אחד לא עורך את ספריו - והוא היחיד שקורא אותם לפני שהם יורדים לדפוס.

עמוסים בירקות טריים הגענו למטבח המואר של גיל בתל-אביב, וכעבור זמן קצר התמלא הבית בניחוחות של תבלינים טריים ובישולים. גיל הוא איש של מילים, ותוך כדי החיתוך והקיצוץ אני חוקרת אותו על קורותיו ואהבותיו. מה הוא לא יאכל לעולם? דגים! מה הוא אוהב לבשל למשפחתו לשבת? גונדי (קציצות עוף פרסיות), קובנה (לחם תימני) ובמיה במיץ. ולאן הוא נוסע בעוד יומיים? ניו יורק, לפתוח מסעדת פופ-אפ תימנית שתעבוד ארבעה ימים בלבד.

האם תפתח מסעדה משלך יום אחד?
"לא, זוהי עבודת פרך. אני אוהב לבשל לאנשים, לחברים ולמשפחה, או לאירועים שיש להם התחלה וסוף. ניהול מסעדה זה כבר עולם אחר".

גיל סיפר לי שהתחיל לבשל אחרי שסבתו מומה (אשתו של איתמר בן אב"י) נפטרה, בעיקר כדי לשחזר את הטעמים של ילדותו. "סבתי לא נתנה לי אפילו מתכון אחד, ובכלל, לא היה מקובל שגברים יסתובבו במטבח. זה מביא מזל רע", הוא מספר.

"פעמים רבות ניסיתי להכין את המרק הזה, אבל משהו היה חסר. זה לא היה הטעם שזכרתי", אומר גיל. "יום אחד התעוררתי ונזכרתי בתמונה מילדותי: סבתי עומדת ומגררת גזר טרי ומכניסה אותו למרק אחרי שכבר כיבתה את האש. הוספתי גזר מגורד, טעמתי, ובכיתי לתוך הסיר. זה היה המרק של מומה".

מרק פרפרים הוא מרק של בית, מרק שמחכה לך על הכיריים בסופו של יום ארוך וקריר ועוטף אותך בחום. ומדוע פרפרים? כיוון שהאורז המתבשל נפתח לצורה של פרפר.
 

חומרים:
2 בצלים קצוצים דק
רבע כוס שמן זית
1 ק"ג עגבניות בשלות מאוד (או 800 גרם של עגבניות מרוסקות)
1 קופסה קטנה של רסק עגבניות
מלח ופלפל שחור גרוס
2 כוסות מרק עוף (מאבקה)
8 כוסות מים
1 גזר קלוף ומגורר גס
שליש כוס אורז לבן ארוך
חצי כוס פטרוזיליה קצוצה

הכנה:
1. מחממים את השמן בסיר ומזהיבים בו את הבצלים.
2. אם משתמשים בעגבניות טריות, חוצים ומגררים אותן על פומפייה גסה (ומשליכים את הקליפה).
3. מוסיפים את העגבניות המגוררות (או המרוסקות מהקופסה) לסיר.
4. מוסיפים גם את רסק העגבניות, המלח, הפלפל והמים.
5. מערבבים ומביאים לרתיחה.
6. מוסיפים את האורז והפטרוזיליה לסיר ובוחשים.
7. מנמיכים להבה ומבשלים מכוסה, רק עד שגרגרי האורז נפתחים לצורת פרפרים.
8. מסירים מהאש ומוסיפים את הגזר המגורר.

בזמן שהמרק התבשל, התחלנו לקצוץ ירקות. וכשאני אומרת התחלנו, אני מתכוונת לזה שגיל שטף וקצץ ואני הסתובבתי סביבו עם המצלמה וניסיתי להסביר לו למה הוא ממש חייב חשבון אינסטגרם. אני לא יודעת אם שכנעתי אותו, אבל בתמורה הוא גילה לי את השיטה הגאונית ביותר בעולם להוצאת גרגרים מרימון.

סלט הקינואה של גיל הוא סוג של גרסת-על בוגרת של סלט הטבולה. הוא טעים בזכות הכמות העצומה של עשבי התבלין הטריים, ולא כדאי לוותר על אף אחד מהם. גרגרי הרימון מוסיפים לסלט מתיקות מעודנת, הצנוברים והשקדים מעניקים פריכות והתוצאה היא לא פחות מחגיגה בפה. למען האמת, הייתי מוכנה לאכול סלט כזה בבוקר, בצהריים והערב.
 

חומרים:
1 כוס קינואה מבושלת (כחצי כוס לפני הבישול)
1 זר גדול של כוסברה
1 זר גדול של פטרוזיליה
1 חופן טרגון (לא לוותר!)
5 בצלים ירוקים
חצי זר שמיר
מיץ וקליפה מלימון אחד
5 כפות שמן זית
4 כפות חומץ בלסמי
מלח ופלפל שחור גרוס
גרגרים מרימון אחד
חצי כוס שקדים קלויים ומומלחים, קצוצים גס
חצי כוס צנוברים

הכנה:
1. שוטפים, מייבשים וקוצצים דק את עשבי התיבול והבצלים הירוקים. מניחים בקערה.
2. מוסיפים את הקינואה ואת גרגרי הרימון. מערבבים.
3. מתבלים בשמן, לימון, מלח, פלפל וחומץ בלסמי. מערבבים.
4. קולים את הצנוברים, קוצצים את השקדים, זורים מעל הסלט ומגישים.

טיפ:
איך מוציאים גרגרים מרימון בלי מאמץ ובלי לכלוך?
1. ממלאים קערה גדולה מאוד במים ומניחים אותה בכיור.
2. חותכים את הרימון לחצאים ומכניסים את החצי למים.
3. עם הידיים והרימון במים מתחילים לפרק אותו.
4. כל גרגרי הרימון נושרים לתחתית הקערה, הקליפות הפנימיות הצהבהבות צפות על המים, והידיים נשארות נקיות. חמש דקות עבודה, בלי לכלוכים ובלי אנרגיה מבוזבזת.

גיל מתחיל בהכנת המוסטצ'דוס, עוגיות שסבתו נהגה להבין לפסח, ואנחנו פוצחים במילות שבח והלל לבוטנים ששנינו אוהבים.

כל קסמם של המוסטצ'דוס הוא בפשטותם: ארבעה מרכיבים, שתי דקות עבודה וניחוח של הל ובוטנים קלויים ממלא את הבית. כשהן יוצאות מהתנור, חמות וריחניות, קשה להפסיק לזלול אותן - למרות שהן טעימות יותר כשהן בטמפרטורת החדר. אחרי שראיתי כמה קל להכין אותן, אין לי ספק שהשנה לא אקנה עוגיות בוטנים תעשייתיות.

גיל אורז לי קופסא גדושה בעוגיות כצידה לדרך, ואני מקווה שאצליח להתאפק לא לאכול את כולן בדרך הביתה, בעליות לירושלים.
 

חומרים:
1 ק"ג בוטנים קלופים (אבל לא מהקליפות האדומות), ללא מלח
2 ביצים גדולות
1 כוס סוכר
1 כף גדושה הל טחון

הכנה:
1.   מערבבים הכול היטב בקערה גדולה, עד שכל הבוטנים נוצצים וטבולים היטב בתערובת
      הביצים -סוכר-הל.
2.   מרפדים תבניות תנור בנייר אפייה. בעזרת כף יוצרים ערימות קטנות של תערובת במרחקים שווים (כל עוגייה תיווצר משתי כפות תערובת). אין צורך לשטח.
3.   אופים בחום בינוני (180 מעלות) כעשרים וחמש דקות, עד שהעוגיות משחימות.
4.   מוציאים מהתנור, מצננים ורק אז מסירים מנייר האפייה ושומרים בצנצנת אטומה.

***
אפרת ליכטנשטט היא בעלת הבלוג "אז מה את עושה כל היום".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...