הכינו את הממחטות
מבקרי הפרסומות נפלו קורבן לשלל קלישאות מתוחכמות. אחרי ניגוב הדמעות הם בודקים למה סקסולוג בן 6, דלי הפוך וזאטוט דומע בלב פריז צובטים לנו את הפופיק. תחקיר
מה מבדיל בין האשפה הממוחזרת שבה מאכילים אותנו משרדי הפרסום מדי יום, לבין קלישאה שמצליחה להרעיד לנו את הפופיק? קלישאה טובה לא תאנוס אותנו להתרגש, אלא תגיש את השמאלץ תוך איפוק, עידון ומנות מדודות של רגש.
לצערנו, הבחירה הפופולארית של פרסומאי ארצנו היא להאכיל אותנו בבליל דביק של ילד בכיין ששב לאבקת המרק של אמא, זוג מאוהב על רקע השקיעה, ושלל סצנות סוכרזית נוספות.
לא פלא, אם כן, ששמחנו לגלות את הממתק החדש לאורנג' מבית ראובני פרידן, שהצליח להרטיט לנו נים ורבע בלב, כמו גם להוכיח שרבאק, אפשר לעשות דברים קצת אחרת.
לצפייה בסרטון לחץ כאן
יריית הפתיחה אינה מבשרת טובות. שכן, מה טוב יכול לצאת מאבא ובן על מזח? הוסיפו לאלו חכות וצחנת דגים, ותקבלו הסתברות גבוהה לעוד קלישאה חסרת חיבור לרגש אותנטי.
מה מציל את הפרסומת הזו מלהפוך לדאחקה? ממש לא תקציב בגודל המשכורת של אורן פרנק. כולה מדובר בחשיבה מיניאטורית, של סרט קטן, באנשים כמעט אמיתיים, ובעיקר- בסרט שההתרחשות בו היא מינימלית.
באגם של אורנג' לא תמצאו הזלת דמעות או צ'אפחות שמאפיינות בדרך כלל את הבבון הישראלי בפרסומות. הכל בקטן. בניואנסים. באיפוק. אה, כן. ועם אחלה פסקול. אולי זו הסיבה שכשהאב שופך את דלי הדגים ועולה הכתובית "יש שיחות שלא תרצה שהם יגמרו" עם הצעה משו משו למבצע, אפילו אנחנו רצינו לרגע להתקשר לאבא.
המלצת המערכת: חברים, אם אתם מחליטים להמשיך עם הקו הזה, שקלו שת"פ עם קלינקס לאלתר
(אורנג', ראובני פרידן)
ואחרי שהגרנו דמעה לתוך דלי הדגים, נעבור לילד מסוג אחר. להלן, המעצבן. מדובר בסיוט הקטן מבית שירותי בריאות כללית, ששב להטריד אותנו עם ה"למה?" האינסופי. הפעם מגיח השואל הסדרתי למסך על תקן סקסולוג בן 6. הקורבנות: זוג דודים-שמרטפים שהחליטו לשחק אותה חנן גולדבלט על הספה בסלון.
רגע אחרי שהוא תופס את הדוד משחיל יד למכנסיה של הדודה, מזמן הזאטוט את השניים לבירור. "דיברנו על ילדים משלנו", מגמגמים אלה, סמוקי לחיים ומתנשפים. ד"ר רות קטינא לא קונה את הבולשיט. "מדיבורים לא באים ילדים", הוא חותך, כיאה למי
מצד אחד, ליבנו נכמר קלות מאובדן התמימות המזורז של המומחה הקטן למין. קצת עצוב שבעולם של שירותי בריאות כללית אין חסידות, פיות או משחקים מקדימים. רק תכל'ס.
מצד שני, מה יותר חמוד מילדון פיקח שיודע דבר או שניים על שחלות? למעשה, מדובר בקלישאה כל-יהודית - גם ילד פוטוגני, גם חכמולוג וגם קצת בחישה מינית, שיוצרים נוסחה יעילה למדי.
רק מילה קטנה למפרסם: אם כבר סקסולוג בשירות לתכנון המשפחה, מומלץ שילחש לדוד כי בתנוחה המיסיונרית הסיכויים לבן זכר גדולים יותר.
המלצת המערכת: לסגור את צוות הקריאייטיב עם הילד בצינוק ולהשליך את המפתח בניו-אורלינס
(שירותי בריאות כללית, ראובני פרידן)
גם בברק (013) יודעים שילדים זה ברכה לעסק. הבעיה היחידה היא שמישהו במשרד הפרסום נרדם בשמירה (בעיות במכונת האספרסו?) על הקונספט החביב בדרך כלל של קמפיין "אתה חסר לו".
הקמפיין, שמלווה אותנו מזה כשנתיים, בנוי על תבנית אחידה: ישראלי בחו"ל נתקל בתושב מקומי (ילד פרואני, מלצרית טקסנית, מוכרת באגטים צרפתייה וכו') שמזכיר לו קרוב רחוק מארץ הקודש (אח שלו, אמא שלה, סבתא שלו, וכו' שלו).
ההנעה הפרסומית נשענת על המבנה הגנטי היהודי, הסובל מרגשות אשם מפותחים, ופועלת בצורה זהה בכל סרטון: פריטה סנטימנטלית על מצפון הקרובים מבאר-שבע או הוד-השרון, שתזניק אותם לשיחת לונג-דיסטנס.
לצפייה בסרטון החדש לחץ כאן
אלא שהגרסה האחרונה לקמפיין – "אבא שלו, אתה חסר לו" – סובלת מכמה ליקויים בסיסיים. ראשית, אם עד היום הישראלים בחו"ל נראו כמו צברים טהורי גזע, הפעם קיבלנו זאטוט יפה תואר שנראה כמו הכלאה בין קוזאק פולני לאחות של מישה קירקליין. גם אמא, אגב, לא ממש מסעודה משדרות.
שנית, למיטב הבנתנו, בכל הסרטונים הקודמים קיבלנו ישראלים ששוהים בחו"ל תקופה ארוכה (טיול אחרי הצבא, עבודה בניו-יורק, שליחות). ההיגיון הפרסומי מלמד שאלה, הנמצאים הרחק ממשפחתם זמן ממושך, לוקים בגעגוע קשה שמשבש את תפיסת המרחב והראייה שלהם וגורם להם לדמיין את קרוביהם בכל פינה.
בהתבסס על הנחת יסוד זו, נוכחותו של הילדון בפרסומת על תקן השוהה בנכר, מעוררת כמה תמיהות: מה עושה הקוזאק הקטן בחו"ל בלי אבא? כמה זמן הוא כבר מסתובב בתחנות רכבת אירופאיות ונתלה על ידי זרים? האם ילד יהודי בן חמש שלא ראה את אבא שבועיים ימהר להחליף אותו בדוגמן הלבשה תחתונה צרפתי? ואיפה יצחק קדמן כשצריך אותו? ההסבר ההגיוני היחיד שאנחנו מצאנו, אגב, הוא שמדובר בעוד סקסולוג צעיר שיצא לשליחות מטעם שירותי בריאות כללית.
לא קשה להבין כיצד התקבל המוצר הבעייתי. אחרי השימוש באח, אימא וסבתא, מאגר הקרובים שעמד לרשות הפרסומאים לא היה מזהיר. תוסיפו את הפיתוי להשתמש בקלישאת הזאטוט המנצחת ודד-ליין תובעני, והתשובה לפניכם.
ולמרות כתב התביעה המפורט לעיל, נאלצת הקטגוריה לקבוע כי הנוסחה הפרסומית: ילדון יפה + חיוך + קאבר קורע לב לניקה קוסטה = פרסומת אפקטיבית, שגרמה לגברבר שבחבורה להזיל דמעה, ולנקבה שבינינו להתחיל לבייץ. כנראה שככה זה כשקלישאות כותבות על קלישאות.
המלצת המערכת: לשלוח את חיליק מגנוס לחלץ את הילד מציפורניי הגויים
(ברק 013, באומן בר ריבנאי)
נא להמתין לטעינת התגובות
