העתיד שייך לעכברים
לאינטרנט המהיר של בזק יש נשק חדש: עכבר לבן. איך מוכיחים לצופה שהוא באמת כל-כך מהיר? הוא מצליח לברוח מרקדנית שמנמונת. אה, ויש גם משחק מילים. בקיצור: ממש לא wow
"ומי יכול להדריך את גולשי האינטרנט אם לא העכבר", הצהיר בגאווה סמנכ"ל השיווק של בזק, רמי חזן, לפני ימים ספורים. "זה מאד נכון לבזק לייצר דמות אנושית שתדגיש את האיכויות שהלקוח מקבל במהירות עצומה. אני בטוח שתתאהבו בעכבר".
אז רמי, יש לנו חדשות בשבילך: כבר ייצרתם דמות אנושית שתדריך את גולשי האינטרנט. ואיך לומר, לא ממש אהבנו אותה. ואם לא הבנת: מה מוטב העכבר מהתוכי? המהירות? החזון? המעוף? (וכן, אנחנו יודעים ששלום אסייג רשום כעובד בזק בינלאומי, והעכבר החליף בפועל את ליאור מילר והאחיות פיק).
למען האמת, כשבוחנים את הקמפיין הנוכחי של בזק - "הבשורה החדשה על קצב גלישה של 5 מגה", כפי שהגדירה זאת החברה, מתעוררות שאלות עמוקות יותר מההבחנה בין תרומתם של התוכים והעכברים לגולש הישראלי. למשל: מה הקשר בין הפרסומת המושקעת לאינטרנט מהיר?
למי שפספס: הפרסומת מציגה את רננה רז, עלמה רבת חן וכוריאוגרפית מוערכת, בוחנת מול המראה את משמניה (האם מדובר בלידה או בתסמונת מאיה ישעיהו). העכבר, שמסתתר מאחוריה, משגר חיצי לעג לעודף המשקל - והמשאית החיננית יוצאת למרדף. היא רצה. הוא רץ יותר מהר. היא קופצת. הוא קופץ יותר גבוה. העכבר ניגש ומפעיל מתג חשמלי. האורות נדלקים והקריין מבשר חגיגית: "לראשונה בישראל, אינטרנט במהירות של 5 מגה כדי שתוכל להגשים את כל החלומות". מה לעזאזל הקשר?
בטטה חביבה
ניסיון לנתח את היצירה מלמד שהפרסומאים ב"יהושע" ניסו ליצור משוואה שמתבססת על עוגן מרכזי: המהירות. "עכבר האינטרנט של בזק – רוקד ורץ וכל כולו נע במהירות עצומה", נכתב באתר הרשמי של החברה. ופה, שוכן שורש הבעיה. העכבר אמור לשדר מהירות גלישה. מהירות שנגזרת ממדד אחד: ההשוואה ליריבתו. אלא שהדו-קרב מול רננה רז מפספס בענק. רוב הצופים אינם יודעים שמדובר ברקדנית מוערכת. הדבר היחיד שהם רואים היא בטטה חביבה, שאינה מעמידה אתגר מכל סוג שהוא לעכבר שאמור לכרסם גבינה במהירות של 5 מגה.
גם המימד האנושי שבזק מתיימרת למכור לנו לא ממש עובד. הזיווג בין הרקדנית למכרסם אינו יוצר מתח או תחושת עימות,
ואינו מניב חיבור אמיתי. בטח לא כזה שמשדר לנו "אינטרנט, עולם מרתק וחוויות וירטואליות", כמו שחושבים בבזק. אם תרצו, מדובר בז'אנר הפרסומות החביבות שאין ביניהן לבין המוצר אותו הן משווקות כל קשר, כל מסר, או כל אמירה.
כל זה לא אומר שדינם של הקמפיין או העכבר להיכשל. זה אומר שתקציב שמן יכול לחפות על חוסר המעוף של אנשי קריאייטיב. זה אומר שיצירתיות פרסומאית יכולה להתמצות במשחק מילים אנמי כמו "לך תדע לאן העכבר ייקח אותך" - התכתבות שטוחה עם העכבר של המחשב (משום מה יש לנו תחושה שהקופירייטר לא חשב על "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה").
כמו שהיטיב להתנסח הגולש עכברוביץ' (תגובה 7 בידיעה המיוחצנת על השקת המוצר): "אמרו עכבר והראו עכבר. איזה קריאייטיב מבריק".
כי גם בגירסת הלביבה רננה רז היא יפהפיה הורסת
עדכון אחרון : 26/9/2005 15:05
נא להמתין לטעינת התגובות
