להוריד את המים
רוצים לחסוך 40% מחשבון המים שלכם? בעולם שבו מי שתיה הופכים למצרך נדיר השימוש ב"שירותים ירוקים" הוא מצווה סביבתית שבצידה חסכון כלכלי
האם אין זה אבסורד שבעולם שבו מים מהווים משאב במחסור, אנחנו משתמשים באותם מים מתוקים ויקרי ערך גם לשתייה וגם לניקוי האסלה (לפחות בארצות מתוקנות שם אפשר לשתות מי ברז)? בלי להרגיש, הגענו למצב שבו הדחת המים בשירותים נעשתה לשימוש העיקרי שלנו. על פי חברת מקורות, 40% מהשימוש הביתי במים נעשה בשירותים ורק 5% משמש לשתייה ולבישול. נשמע מופרך, אבל זו המציאות. האם יש אלטרנטיבה? בהחלט כן - שירותים ירוקים.
שיטות החיסכון המקובלות (שכבודן במקומן מונח) מקטינות את נפח מיכל ההדחה או מאפשרות שימוש רק בחצי מיכל לצורך שטיפת האסלה, אבל יכולת החיסכון שלהן מוגבלת. מסתבר שקיימות היום שתי אלטרנטיבות חסכוניות יותר – שירותים שמחוברים למיכל קומפוסט (composting toilets) ומשתנות ללא מים (waterless urinals), כאשר האפשרות השנייה מוגבלת יותר מטבעה לשימושים שאינם ביתיים.
ראשית, נציץ בשירותי הקומפוסט (כפי שנקרא להם בקיצור). מבלי להיכנס להסברים מסובכים מדי לגבי המערכות של השירותים הללו, מדובר באסלות היושבות על מיכל שאליו מגיעים התוצרים של פעילותנו בשירותים ושם הנוזלים מתאדים ומוצאים החוצה דרך מאוורר מיוחד, ובמקביל הפסולת המוצקה מתפרקת באופן אורגני, בדיוק כמו בטבע, רק מהר יותר (בעזרת שילוב של חיידקים, מערכת חימום פנימית, אויר שמוזרם פנימה ותוספים אחרים). התוצאה של התהליך הוא זבל אורגני מצוין לדישון הגינה, כל מה שצריך לעשות, פעם בשנה לערך, הוא לשלוף ממגש מהמיכל ובתוכו הזבל האמור ולרוקן אותו, וחוזר חלילה.
שירותי הקומפוסט בנויים בצורה של מערכת
המיכל עצמו יכול לשבת ישירות מתחת לאסלה, במרתף או צמוד לקיר מצידו החיצוני של הבית, כשהוא מחובר בצינור לאסלה. אתם מיד שואלים את עצמכם האם אין כאן בעיית ריח קלה - הרי מדובר במערכת סגורה, ובכן, התשובה היא שלא. המערכת יונקת את כל מה שנמצא באסלה ולמעשה משאירה פחות עקבות ריח מאשר אסלה רגילה. מי שרוצה להיכנס קצת לעומק העניין מוזמן לבדוק את ההיצע וההסברים באתר של אחת החברות המובילות בתחום, חברת Envirolet.
שירותי קומפוסט פותחו לראשונה בשבדיה בשנות ה-30 והגיעו לארה"ב ולקנדה בשנות ה-70. למעשה, המערכת הראשונה בארה"ב הותקנה בביתה של אבי רוקפלר, לא פחות, (צאצאית של רוקפלר המפורסם והעשיר), שהתלהבה מהביצועים והקימה חברה בשם Cilvus Multrum המחזיקה עד היום בתואר ההמשווקת הכי גדולה של שירותי קומפוסט למגזר הציבורי בצפון אמריקה.
אפשר למצוא שירותי קומפוסט במגוון נרחב של מקומות, כולל בתים פרטיים, בתי נופש (בייחוד כאלו שקשה או לא ניתן לחבר לרשת הביוב), מוסדות ציבור ואפילו אוניות (למעשה מקום היחידי אליו טרם הגיעו הוא מטוסים). היתרונות למשתמש הם מגוונים: חיסכון מהותי בשימוש במים, ייצור קומפוסט איכותי לגינה, ויש אפילו מקומות בהם ניתן לקבל תמריץ כספי על כך שלא מתחברים לרשת הביוב ומקטינים את העומס עליה.
גם מבחינת מחיר התקנה מדובר בחיסכון - המחיר של התקנת שירותי קומפוסט נמוך בכ-25%-75% מהמחיר של התקנת מערכת אינסטלציה רגילה. התפוצה של שירותי קומפוסט עדיין מצומצמת למדי, בעיקר בגלל החסם הפסיכולוגי שקיים בתפעול מערכת סגורה שכזו בתוך הבית, לעומת תפעול מערכת 'נקייה', אליה הורגלנו כל החיים, אשר שולחת את כל הפסולת למערכת הביוב.
האופציה השנייה, שאמנם נוגעת רק למחצית האוכלוסייה, אבל תופסת תאוצה, היא משתנות ללא מים. הרעיון פשוט מאד – לא צריך מים לניקוי משתנה, נהפוך הוא - מחקרים בארה"ב ובגרמניה הוכיחו שמים מהווים מצע לבקטריות כשהם באים במגע עם שתן, כך שבמשתנות ללא מים גם אין בקטריות, והן היגייניות הרבה יותר.
שטח הפנים של משתנה מסוג מכוסה בג'ל דוחה נוזלים וכך היא נשארת תמיד יבשה ונקייה לחלוטין מנוזל כלשהו. בתחתית המשתנה מצוי מיכל - לב המערכת שבו נוזל מיוחד שתפקידו לחסום ריחות רעים והוא מתפקד כמבודד. מהמיכל עוברים הנוזלים למערכת הביוב הרגילה. התחזוקה פשוטה מאוד - החלפת המיכל נעשית כל 7,000 שימושים לערך (2-4 פעמים בשנה) ומעבר לכך צריך לדאוג לניקיון כמו שדואגים לניקיון של משתנה רגילה. מי שרוצה לראות באופן גרפי איך הסיפור הזה עובד, מוזמן להציץ בדמו של חברת Falcon Waterfree Technologies.
אמנם הפיתרון הזה לא מתאים לשוק הביתי (אלא אם כן אתה רוברט רדפורד, שאצלו כן הותקנה משתנה כזו בבית), אך למשרדים, בתי עסק, מבני ציבור, אצטדיונים, בתי חולים, בתי קולנוע ומקומות רבים אחרים שבהם ניתנת האופציה למין הגברי להשתמש במשתנה, זהו פיתרון ירוק אידיאלי.
מי שחושב שמדובר ברעיון איזוטרי ולא ממש ישים, מוזמן לבקר בדיסני וורלד, הטאג' מאהאל, מטה המחקר של חברת IBM, חברת טויוטה, נמל התעופה היתרו', אוניברסיטת UCLA ומקומות רבים נוספים בהם כבר הותקנו המשתנות הללו.
הבחירה במערכת מהווה שילוב מנצח של דפוס התנהגות ידידותי לסביבה עם רווח כספי רב למי שמאמץ אותו. מדובר בחיסכון ממוצע של 180,000 ליטרים של מים למשתנה בשנה, ובמקומות כמו אצטדיון הבייסבול "Pro Player” במיאמי, (המכיל מקומות ל-65,000 אוהדים), מדובר בחיסכון של כ-400,000 ליטרים למשחק. בנוסף, תחזוקה שוטפת הדומה לזו של משתנות רגילות ומחיר סביר, הופכים את המשתנות ללא מים לאטרקטיביות ביותר מבחינה כלכלית.
כיום, השוק של משתנות ללא מים הינו עדיין בממדים צנועים – 4.5 מיליון דולר (נתוני 2003) בלבד, אך התחזית היא שתוך מספר לא רב של שנים, נפח השוק יגדל ל-90 מיליון דולר. לאור האטרקטיביות הכלכלית והערך המוסף הירוק של משתנות ללא מים, המספרים יכלו גם להיות גבוהים יותר, אלמלא חסמים פסיכולוגיים וחוסר מודעות של הציבור.
מי שהחליט לקפוץ למים הקרים ולעזור בשינוי התדמית ובקידום המכירות של המוצר הוא סגן הנשיא האמריקאי לשעבר, אל גור, תומך נלהב בטכנולוגיות ירוקות, שהצטרף למועצת המנהלים של חברת Falcon Waterfree Technologies (לא בהתנדבות כמובן, אלא תמורת אופציות), אחת היצרניות המובילות בתחום. צעד זה, שזכה כמובן ליחסי ציבור הולמים, עוזר למיצוב הנישה וזיהוייה עם טכנולוגיה מתקדמת ירוקה ולא עם בתי שימוש אפורים, שלהם יש משום מה סקס-אפיל קצת פחות מושך.
עוד אישור נוסף להתחזקות האלטרנטיבה הירוקה הגיע בחודש שעבר בעקיפין ממקור לא צפוי - איגוד השרברבים של מדינת קליפורניה לא אהב את העובדה שהמחוקקים מנסים לאפשר באופן מפורש התקנה של משתנות ללא מים באמצעות שינויי חקיקה (במה שנקרא ה-plumbing code, שהנוסח הקיים שלו קצת מעורפל בנושא) ושלח מכתבים לכמה עשרות מחוקקים בקליפורניה עם איום מרומז לשקול את צעדיהם בעניין. השרברבים לא סתם מפעילים שרירים – משתנות ללא מים אכן בנויות באופן הרבה יותר פשוט וללא צנרת חיצונית (חיבור ישיר למערכת הביוב), מה שאומר גם הרבה פחות עבודה לשרברבים ואם הם נלחצים, אז כנראה שהעסק באמת תופס תאוצה.
הבעיה בשימוש המסיבי במים בשירותים במדינות מפותחות היא לא רק בבזבוז העצום, אלא גם בפוטנציאל של אימוץ השיטה במדינות מתפתחות. כיום יש 2.4 מיליארד אנשים בעולם החיים ללא שירותים מסודרים או גישה למערכות ביוב. החיבור למערכות ביוב וסניטציה הם חלק חשוב בטיפול באוכלוסיות הללו, בשיפור תנאי החיים שלהן ובבריאותם ובהגדלת הסיכוי להוציא אותם ממעגל העוני, אליו הם משתייכים בדרך כלל. אולם, במקביל קיימת סכנה שאם האוכלוסייה הזו תתחיל להשתמש באסלות שנשטפות במים, המחסור העולמי במים יחריף וייהפך למשבר אמיתי. המצב גם ככה גרוע - כבר כיום, ל-1.1 מיליארד בני אדם אין גישה מסודרת למים ראויים לשתיה. על פי תחזיות האו"ם, כבר בשנת 2026 הביקוש למים יעלה על ההיצע ב-56%.
לאור זאת, האלטרנטיבות הירוקות לשירותים הולכות ונהיות הכרח ולא רק אופציה. למזלנו, נוצר כאן מצב של win-win, כאשרחיסכון במים =חיסכון בכסף, כך שהתמריץ הכספי משלים את הערך המוסף הירוק ודוחף את המוצר קדימה. גם נוחות השימוש כבר לא אמורה להוות בעיה ולא דורשת מהמשתמש הסופי שינויים מהותיים בהרגלי בית השימוש שלו, רק הסתגלות מנטלית.
את ההסתגלות המנטלית הזו, שלרבים מהווה חסם פסיכולוגי, יכולים לרכך עבודת שכנוע של ארגונים ירוקים ותמרוץ כספי של המדינה (לדוגמא, החזר חלק מהסכום בגין רכישת שירותים ירוקים). בנוסף, גם כל אחד מאיתנו יכול לעשות משהו קטן לעידוד האלטרנטיבה הירוקה – אם לא לקנות שירותי קומפוסט, אז לפחות לעודד את מקום העבודה להחליף את המשתנות במשתנות ללא מים (אפשר להשיג בארץ) ובכלל, להיות קצת יותר מודעים בפעם הבאה שנוריד מים בשירותים לכל המים היקרים שהולכים סתם כך לאיבוד.
רז גודלניק הוא כלכלן, בעל תואר שני במנהל עסקים, יועץ לשעבר לשר הפנים ועוסק בפיתוח עסקי של עסקים ירוקים בהווה. כתבות קודמות של רז גודלניק:
שוברים שיאים: אולימפיאדת החורף בטורינו היתה עוד שלב בתהליך של שילוב עקרונות ירוקים באירועי הספורט העולמיים. על האלופים האולימפיים האמיתיים
תנו למניות לחיות: היסטוריה בבורסה הניו-יורקית. חברת ענק נפסלה למיסחר בגלל יחסה לבע"ח. עולם העסקים הקר נכנע לשילוב של אסטרטגיה עיסקית ואלימות.
דבר אלי בפרחים, אהובי: יום האהבה, בגירסתו הנוצרית, הגיע, וזו הזדמנות מושלמת להכיר צד אחר של מחבקי העצים. אלה שלבד ואלו שטובעים ברומנטיקה וסקס ירקרק
אויב הציבור מס' 1: הכנסות "אקסון" הגיעו השנה ל-371 מיליארד דולר, יותר מהתל"ג של מדינת ישראל. היא גם אחראית לאסון האקולוגי הגדול בהיסטוריה. החברה שהירוקים אוהבים לשנוא.
ג'אנק-פוד אורגני: תעשיית המזון המהיר ה"מסורתית" משמשת לעיתים קרובות כדוגמה המובהקת לייצור מזון ללא ערך תוך ניצול עובדים ופגיעה בסביבה. אבל מסתבר שאפשר גם אחרת.
מחקרים מוכיחים: "ירוק" משמעו עלייה ברווחים -רוב העבודות בתחום מגלות כי מדיניות של אחריות עיסקית כלפי החברה והסביבה מביאה לשיפור ברווחיות. איך זה קורה?
כתבות נוספות
נא להמתין לטעינת התגובות
