"המדינה צריכה חוטבי עצים ושואבי מים"
פקידי משרד החינוך חושבים שנשירת תלמידים לאחר 10 שנות לימודים זה לא כל כך נורא ובינתיים נראה כי הח"כים ויתרו על התלמידים החלשים. עבודה בעיניים
עד 2003 לכל 30 תלמידים בכיתת "אומץ" היו שני מורים. היום זה מורה אחד ל-25 תלמידים. אחר כך קוצצו גם שעות התגבור אחרי הצהריים והיום מקוצצות גם שעות של מתרגלים שיושבים בכיתה ואמורים לסייע למורה.
"אני לא מצליח להגיע לכל התלמידים בכיתה שלי, מדובר בתלמידים שכל אחד מהם הוא כמו שלושה בכיתה רגילה", מספר שי, אותו פגשתי מפגין עם חבריו המורים בכנס "שדרות" לחברה. שי מרגיש שהוא נציג של התלמידים שלו. "אם המערכת מוזנחת באופן כללי, עבור התלמידים האלה היא מוזנחת עוד הרבה יותר", הוא אומר.
ההפגנה ביום שבת האחרון בכיכר רבין, הוכיחה ב-100 אלף קולות שנושא החינוך הפך להיות מרכזי בשיח הציבורי הישראלי. בדיון כפי שהוא מתנהל כיום, מסכימים כולם שמערכת החינוך נמצאת בבעיה חמורה. התמונה כולה מתוארת בצבעים קודרים אולם הגוונים הלכו בה לאיבוד. מערכת החינוך הישראלית מייצרת תלמידים כמו אלה של שי חת מנתיבות, אבל גם תלמידים כמו אסף זגריגק מתיכון "ליאו-בק" בחיפה, שנאם ביום שבת בעצרת ונראה כאילו נולד על הפודיום.
בתמונה המדויקת יותר של מערכת החינוך יש קשר הדוק בין ההישגים הלימודיים לבין המקום והמשפחה בה נולדת. זוהי מערכת עם פערי ענק, של בתי ספר שיש להם תקציבים הרבה מעבר למה שמשרד החינוך נותן, כי הרשות המקומית וההורים מסוגלים לשלם.
מערכת חינוך בה הורים מממנים מורים פרטיים וככה מאפשרים לילדיהם לצלוח בציונים גבוהים את בחינות הבגרות והורים ששולחים את הילדים שלהם לחוגים כדי להעשיר את עולמם בתכנים אותם לא יקבלו
באותה מערכת חינוך יש רשויות מקומיות שלא יכולות להשתמש במלוא התקציבים שמעביר משרד החינוך, כי כדי לקבל אותם נדרשת הרשות להעביר גם כספים מקופתה אבל הקופה נמצאת בגירעון תמידי.
ילדים עם ליקויי למידה שהוריהם לא מסוגלים לממן את האבחון מתויגים כ"מפריעים" או "מופרעים" ובכל מקרה לא מקבלים טיפול. להורים שילדיהם נושרים ממערכת החינוך, אין את היכולת ללחוץ על המערכת להחזיר אותם למסלול.
כאשר תסתיים סוף סוף השביתה, הממשלה צריכה להיכנס לתהליך ארוך ויסודי של השקעה במערכת החינוך. מי יודע, אולי פעולות המחאה יעוררו את המערכת הפוליטית מהתרדמת. אולם בעיית הפערים שנדחקה בינתיים לפינה חייבת להיות אלמנט מרכזי בשינויים שצריכים לעבור על מערכת החינוך. שלושה שבועות אחרי שחוק חינוך חובה לכיתות י"א ו-י"ב עבר בכנסת בארבע קריאות ואחרי דיונים ארוכים בוועדת החינוך של הכנסת, סעיף של שורה אחת בחוק ההסדרים קבע שהחוק בטל.
מטרת החוק המקורי היתה לצמצם את בעיית הנשירה מבתי הספר, בעיה שהיא חמורה במיוחד באזורי הפריפריה בקרב ילדי עולים וילדים ערבים. ההערכות הן שבין 15 ל-25 אלף בני נוער נושרים מבתי הספר בנשירה גלויה, כלומר - הם הוצאו לחלוטין מהמערכת.
לחוק הזה יש חשיבות בשתי רמות. ברמה ההצהרתית - לא ייתכן שמדינה שמתגאה בתעשיית ההיי-טק הפורחת שלה וטוענת שהיא משקיעה מאמצים כדי שגם בתעשיות המסורתיות יוכנסו טכנולוגיות חדשניות, תאמר לתלמידים במערכת החינוך שאפשר להסתפק גם בעשר שנות לימוד. איזה אפשרויות תעסוקה יש לצעירים כאלה?
ברמה המעשית יותר, כיום מחויבים מנהלי בתי ספר שתלמיד נושר מהם לפני כיתה י', למצוא לו מסגרת חלופית, אם בבתי ספר מקצועיים ואם בבתי ספר עיוניים המיועדים לתלמידים מתקשים. ילדים בכיתות י"א ו-י"ב נושרים ומערכת החינוך פשוט שוכחת מהם. החוק יחייב את המערכת להסתגל ולדאוג שגם לתלמידי הכיתות הגבוהות יימצאו מסגרות אלטרנטיביות.
הסיבה שהחוק הזה נמצא בכלל בחוק ההסדרים היא בשל ההערכה כי הוא יעלה לקופת המדינה כ-200 מיליון שקל בשנה. מדינת ישראל הרי מתקצבת כל תלמיד שנמצא במערכת החינוך - לכך היא מחויבת. לכן על פי חישוב זה, כאשר משרד האוצר מבטל את חינוך החובה לכיתות י"א-י"ב הוא בעצם אומר שהוא מעדיף לחסוך בתקציב על גבם של תלמידים מהשכבות החלשות. כל תלמיד נושר הוא למעשה דרך לקצץ בתקציב .
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, דוקטור יצחק קדמן, מספר שבדיונים על החוק בוועדת החינוך, סיפרו לו פקידים ממשרד החינוך וממשרד ראש הממשלה, שלדעתם זה לא כל כך נורא שילדים ינשרו ממערכת החינוך אחרי עשר שנות לימוד. "מדינת ישראל זקוקה גם לחוטבי עצים ושואבי מים", אמרו. ד"ר קדמן השיב להם כי אחרי שישלחו בעצמם את בן הנוער שיש להם בבית לעבוד במקום ללמוד - הוא יהיה מוכן לנהל איתם את הדיון הזה.
בשבוע שעבר הוחלט להעביר את הדיון על ביטול החוק במסגרת חוק ההסדרים לוועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת החינוך. יש לקוות שחברי הכנסת לא יצביעו נגד חוק שהם בעצמם חוקקו בגלל משמעת קואליציונית. אולם הסיפור הזה הוא תמצית הבעיה בחוק ההסדרים.
בגלל מסת הסעיפים שצריכה לעבור כחוק אחד נשללת מהכנסת האפשרות להכריע. כך חוקים חשובים שהיא עצמה חוקקה, חוקים חברתיים בתחום הרווחה, החינוך, הבריאות והתעסוקה, יבוטלו בלחיצת כפתור בהצבעה בקריאות השנייה והשלישית על חוק ההסדרים.
חוק ההסדרים הוא חוק ארוך ומסורבל ומעטים קוראים אותו. בשבועות הקרובים עד אישור החוק בכנסת, תספר לכם מרב דוד, כתבת העבודה והרווחה של nrg ומעריב, על השינויים הבעייתיים ומרחיקי הלכת שיאושרו במסגרת החקיקה הזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
