שניים חלב, אחד לחם
רז גודלניק מרגיש שכל הסיפור הזה של יום ללא קניות קצת 'תקוע' בעבר. היום הוא ילך לסופר עם מצפון נקי
אבל אני כן מתכונן לבקר בקו-אופ המקומי (חלב ויוגורט) ובמאפייה (לחם ועוגיות) ולחפש באינטרנט כמה דברים קטנים שאני צריך לבית. זהו, חלאס, אני נשברתי.
לא ערקתי לצד השני. נהפוך הוא. אני מסכים בכל ליבי עם הרעיונות שעומדים בבסיסו של יום ללא קניות. אני חושב שתרבות הצריכה, במיוחד זו האמריקאית, היא הרת אסון ואחראית להרבה רעות חולות בעולם, מהתחממות גלובלית ועד למצבן העגום של מדינות מתפתחות.
עם זאת נראה לי שיום ללא קניות הוא לא התרופה למחלה הזו. לא רק שהוא אינו אפקטיבי ואין לו שום השפעה של ממש. הוא אפילו מזיק.
ההתחלה היתה מבטיחה. בספטמבר 1992 חגגו בפעם הראשונה יום ללא קניות. מי שעמד מאחורי הקונספט החדשני היה המגזין הקנדי Adbusters , שקיבל השראה מרעיון של אמן מקומי בשם טד דייב. המטרה היתה שלמשך יום אחד החברה האנושית תבחן את הבעיה של צריכת יתר על ידי כך שתמנע לחלוטין מקניות.
ב-1997 הזיזו את היום ליום שישי לאחר חג ההודייה, המכונה 'יום שישי השחור' ונחשב ליום שבו מתחילה עונת הקניות של החגים ולאחד מימי הקניות העמוסים ביותר בשנה. הכינוי 'שחור' אגב הוא בעל קונוטציה חיובית ולא שלילית ומסמל את המעבר מהפסדים שסומנו בעט אדומה לרווחים שסומנו בעט שחורה, בגלל עונת החגים הרווחית.
השנה
אז מה בדיוק הבעיה שלי עם היום הזה? ובכן, ראשית אני מרגיש שהוא קצת 'תקוע' באותו הלך רוח מהפכני ואנטי ממסדי שאפיין אותו בתחילת הדרך. התוצאה היא חוסר יכולת של ממש להשפיע על מאות מיליוני הצרכנים שאליהם הוא בעצם פונה.
הוכחה אחת לכך אפשר למצוא בפרסומת ש-Adbusters מנסים להריץ בטלויזיה מדי שנה לקראת היום הזה. הפרסומת עם החזיר היא משעשעת וקולעת אבל לא צריך להיות גאון בפרסום כדי להבין שאפקטיבית היא לא.
אני בספק כמה אמריקאים שיצפו בה (אם וכאשר יהיו רשתות שיסכימו לשדר אותה) יגידו לעצמם – וואלה, אנחנו באמת חזירים וההתנהגות שלנו הורסת את הכדור. אולי באמת הגיע הזמן להשתנות.
אם הפרסומת לא שכנעה אתכם לגבי המרחק העצום שבין מארגני היום לבין ציבור הצרכנים, תסתכלו בראיון של קלה לאסן, מייסד Adbusters ברשת CNN. לאסן הוא איש מבריק וספרו 'שיבוש תרבות' הוא ספר חובה להבנת המציאות שאנחנו חיים בה.
עם זאת, בשיחה בינו ובין המראיינת נראה כאילו כל אחד מהם חי על כוכב אחר. הוא מדבר על ניצול יתר של משאבים ופגיעה בסביבה והיא מסבירה איך יום שישי השחור הוא מסורת וכמה הם (האמריקאים) אוהבים לעשות קניות. הוא מספר על התיאוריה שלו שצריכת יתר וחוסר שיוויון גורמים בסופו של דבר לטרור והיא לא מבינה מה רע בהורים שכל רצונם הוא לקנות בובת אלמו לילד שלהם.
עם הגישה הזו, שהיא מאד אידיאולוגית ובלתי מתפשרת, אין ללאסן ול-Adbusters שמץ סיכוי להצליח במשימתם. גם כך זו משימה לא פשוטה – תרבות הצריכה בעולם המערבי היא כבר חלק מה-DNA ובמיוחד ככל שמדובר באמריקאים. לכן, שימוש בפרסומות שמציגות צרכנים כחזירים וטענות בדבר התרומה לטרור של צריכת יתר לא ישיגו שום תוצאות.
להנחה הזו יש גם תימוכין בנתונים. בעשור האחרון צומחות המכירות בארה"ב בעונת החגים בכ-5% בממוצע מדי שנה (הנתון לא כולל מכירות באמצעות האינטרנט). כלומר, הצרכן האמריקאי לא ממש מתרגש מיום ללא קניות – הכלבים נובחים והשיירה עוברת בדרך לסייל הבא.
הבעיה היא לא רק חוסר היכולת להשפיע, אלא גם שהאמצעים שבהם נוקט Adbusters בכדי לקדם את היום ואת המטרות שלו, כמו הפרסומת הזו לדוגמא, גורמים ליום הזה להתקבע בתודעה האמריקאית כאירוע איזוטרי של קבוצת שוליים לא רצינית. כך נחסמת למעשה האפשרות להעלות את הנושא לסדר יום הציבורי ולקיים דיון רציני לגביו ויידרש הרבה מאמץ תדמיתי בעתיד לשקם את הנזק שכבר נגרם כאן.
מעבר לכך גם הקונספט עצמו הינו בעייתי - הוא נותר תקוע איפה שהוא בשנות ה-90 ולא התקדם ליצירת סט של פתרונות אמיתיים ומציאותיים לבעיות שתרבות הצריכה נושאת בחובה. האם לא הגיע הזמן לעבור מיום ללא קניות לשבוע של קניות של מוצרים ידידותיים לסביבה, או אולי חודש שיוקדש לצרכנות נבונה בתחום אחד?
המטרה היא הרי בסופו של דבר לא להפסיק לצרוך, אלא לגרום לצרכנים להשתמש בכח הצרכני בצורה נבונה ואחראית. יום ללא קניות לא משיג את המטרה הזו. עובדה.
לדעתי יום ללא קניות גורם גם נזק מבחינת אלו שכבר משתתפים בו. הכוונה שלי לכל אותם אנשים שיקחו חלק פעיל ביום הזה ולא יקנו כלום. רבים מהם יסתפקו בכך, ירגישו טוב עם עצמם ויום למחרת ימשיכו בשגרת חייהם ללא שינוי של ממש בתרבות הצריכה הפרטית שלהם.
ממש כמו אותם אנשים שבאים לכיכר רבין פעם בשנה להפגין על משהו שחשוב להם ולא עושים כלום מעבר לכך עד להפגנה בשנה הבאה. בקיצור, גם ההשפעה על אלו שכבר נוטלים ביום הזה חלק מוטלת בספק.
קלה לאסן כותב באתרשל Adbusters: "נסיעה במכוניות היברידיות והגבלת פליטות של פחמן דו חמצני בתעשייה הם אמצעים נהדרים, אבל הם לא יותר מפלסטר אם לא נתמודד עם הבעיה האמיתית: אנחנו צריכים לצרוך פחות. זה המסר של יום ללא קניות".
אני מסכים עם לאסן שאנחנו מצויים במצב של חוסר שיווי משקל, אבל אני לא בטוח שרק הקטנת צריכה תיצור שיווי משקל בר קיימא. ישנם שורה של צעדים נוספים שיכולים גם הם לתרום תרומה רצינית ליצירת שיווי משקל שכזה. הנה מספר דוגמאות:
1. העדפת חברות ירוקות
2. קניית מוצרים מחומרים ממוחזרים (נייר ממוחזר למשל)
3. קנייה של מזון מקומי
4. ייצור קומפוסט מפסולת אורגנית
הנקודה היא שגם אם בסופו של דבר הצרכנים יצטרכו להקטין את צריכתם, הרבה יותר קל להגיע לכך גם מבחינה מעשית וגם מבחינה מנטלית אחרי שמתחילים בשינויים קלים יותר בדפוסי הצריכה, כאלו שגם עוזרים להטמיע את החשיבות שבצריכה אחראית וידידותית לסביבה ולחברה. בכדי להגיע כאן לתוצאות צריך להיות חכם, לא רק צודק.
הנה הצעה קטנה ל-Adubsters - תשאירו את הדגש על חודשי החגים, לאור העובדה שמדובר בחודשי קניות מטורפים בסדרי גודל יוצאי דופן – על פי הערכות יגיעו השנה המכירות בארה"ב בחודשים נובמבר ודצמבר לסך של 474.5 מיליארד דולר.
אבל במקום לעשות יום ללא קניות, בואו תערכו קמפיין של עידוד קניית מתנות ירוקות ומתנות 'עשה במו ידיך'. פרסמו באתר האינטרנט שלכם מדריך למתנות ירוקות ולמתנות שאפשר לעשות לבד והפיצו את הבשורה בכל דרך אפשרית.
אני מבטיח לכם שאנשים יהיו יותר קשובים למסרים הללו מאשר למסר של יום ללא קניות. ומה שיותר חשוב – לקמפיין שכזה סיכוי להגיע לתוצאות של ממש. והרי זה העיקר כאן, לא?
יסלחו לי מראש החברים לאסן ומרקס, אבל נראה לי שיום ללא קניות הוא כיום לא יותר מאופיום להמונים האקטיביסטים. בכדי להגיע להמונים האחרים, אלו שילכו בשש בבוקר לקניון ובתשע בבוקר כבר יחזרו הביתה עם תא מטען מפוצץ בכל מיני דברים שקנו בהנחה.
צריך תוכנית פעולה חדשה וגם אפקטיבית אם אפשר - אם לא נרחיב את המעגל ונגיע לצרכנים הללו, יום שישי השחור עלול להוביל לעוד הרבה מאד ימים שייצבעו בשחור (ולא במובן החיובי של העטים).
נא להמתין לטעינת התגובות
