אין מים: יש להשקיע בחינוך ולא רק בהתפלה
רק חלק מזערי מהמאמץ מופנה להקטנת הביקושים לצריכת מים, שיכול להוביל להקלה משמעותית במשבר
זה לא שלא חשבו על זה קודם: כבר בשנת 2005 גיבשה נציבות המים דאז תכנית אב לחיסכון במים. תוכנית האב כללה שורה של המלצות במטרה להגיע לחיסכון שנתי של בין 10-20 אחוז של צריכת המים במגזר העירוני והביתי. אלא שתכנית זו, באופן לא מפתיע, לא תוקצבה כי היו שהניחו ש"יהיה בסדר" ולכן גם לא יצאה אל הפועל.
מבדיקה שערכה החברה להגנת הטבע עולה כי אילו הייתה התוכנית ממומשת, והיה מושג חיסכון בר השגה של 20 אחוז בצריכת המים העירונית, המדינה הייתה חוסכת כ-140 מיליון מ"ק מים בשנה השווים להיקף ההתפלה השנתי וכ–400 מיליון מ"ק בשלוש השנים שעברו מאז גובשה תכנית האב לחיסכון במים. המשמעות של נתון זה היא תוספת של 2.4 מטרים לגובהה של הכינרת ממצבה כיום.
את הסיבות שהביאו למשבר חוקרת ביום וועדת החקירה הממלכתית, עכשיו, חשוב לראות איך יוצאים ממנו. החברה להגנת הטבע שמה בראש מעייניה בשנה הקרובה את נושא המים, ונרתמת למאמץ הלאומי להצלה ושיקום מקורות
המים הטבעיים. הדרך לכך עוברת קודם כל באמצעות חיסכון של כל אחד מאיתנו. חיסכון הוא הדרך הסביבתית ביותר לפני כל פתרון אחר. חיסכון במים מקטין את התלות בתחנות כוח מזהמות לצורך התפלה, חיסכון מצמצם את הצורך בתפיסת שטחים פתוחים לטובת מאגרי קולחים, והחיסכון יאפשר את המשך הספקת המים לחקלאות, בכדי שתוכל להתקיים ולשמור על תבנית נוף הארץ, אשר כה חשובה לכל אחד מאיתנו.
הקריאה הנוכחית לחיסכון במים נעשית רק על ידי קמפיין תקשורתי, אולם הניסיון המקומי והעולמי מוכיח כי לא ניתן להביא לשינוי ארוך טווח בצריכת המים רק באמצעות הפנייה לציבור באמצעות התקשורת. הקמפיין הקודם לחיסכון במים שנערך בתחילת העשור, מלמד כי אמנם חלה ירידה מסוימת בצריכת המים הביתית בטווח הקצר, אולם ככל שהתפוגג הזיכרון מהתשדירים, חזרה ועלתה הצריכה.
בשביל להוביל מהלך אמיתי של חיסכון במים נדרשת פעולה משולבת המבוססת מצד אחד על פעילות חינוכית והסברתית מתמשכת אליה נחשף הציבור ומצד שני על פעולות משלימות של התקנת אביזרים חוסכי מים. פעולות אלו מחייבות תקציבים משמעותיים, אך הם בטלים בשישים לעומת התקציבים המיועדים להגדלת היצע המים על ידי הקמת תחנות התפלה ותחנות כוח שיספקו להן אנרגיה. אין ספק- ניתן וצריך להקים תחנות התפלה, אך אם לא נשקול היטב את כל ההשלכות שלהן, ונשליך רק עליהן את יהבינו, אנו עלולים לעמוד בעוד כמה שנים בפני בעיות סביבתיות קשות, אשר איננו יודעים עדיין את מימדיהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
