שטיפת מוח ירוקה: הפחם נקי? רק בפרסומות
ארה"ב: חברות העוסקות בכריית פחם ויצרניות החשמל יצאו בקמפיין ענק בו הן מתחייבות להפוך את הפחם למקור אנרגיה נקי. ככה זה שהתדמית מנסה להקדים את הטכנולוגיה ב- 15 שנה

על פי דוח חדש שהתפרסם לאחרונה חברות העוסקות בכריית פחם ויצרני חשמל מתחנות כח פחמיות הוציאו עד כה על הקמפיין הזה לפחות 45 מיליון דולר. החברות טוענות שהן מחויבות להפוך את הפחם למקור אנרגיה נקי, אבל מדובר בטכנולוגיות שאינן ישימות עדיין ובמקרה הטוב יהפכו לכאלו רק בתוך 10 -15 שנים. אז מה הסיבה להשקעה בקמפיין המסיבי דווקא עכשיו והאם מדובר בקמפיין תדמיתי מהוגן או בגרין ווש מכוער?
ראשית, נתחיל בעובדות שאין עליהן ויכוח. אין היום פחם שמיוצר באופן "נקי", כלומר ללא פליטה של פחמן דו חמצני באופן דומה לאנרגיה סולרית או אנרגיית רוח. לא רק זאת, אלא שפחם הוא אמצעי ייצור האנרגיה הפופולרי והמזהם ביותר היום בארצות הברית. כמעט 50% מייצור החשמל בארצות הברית הינה מבוססת פחם והיא גם אחראית ל-27.2% מהסך הכולל של פליטות גזי החממה בארצות הברית.
כפי שכבר כתבתי בעבר, ישנן מספר דרכים אפשריות להקטנת פליטת גזי החממה בתחנות כח שעובדות על פחם, אבל זו שתולים בה את עיקר התקווה היא הקטנת הפליטות באופן משמעותי באמצעות לכידת הפחמן הדו חמצני והטמנתו עמוק בבטן האדמה או במעמקי הים. כיום הטכנולוגיה הזו עדיין לא מיושמת בשום מקום בעולם. הדבר שהכי מתקרב לכך הוא תחנת כח קטנה במזרח גרמניה שמייצרת 30 מגה-וואט, אשר תנסה ללכוד ולקבור מאה אלף טון של פחמן דו חמצני בעומק שלושה קילומטרים מתחת לפני האדמה בשלוש השנים הקרובות.
הניסוי הגרמני שהושק בחודש ספטמבר האחרון הוא עדיין בגדר פיילוט כאמור. בארצות הברית, הפרויקט הניסיוני המרכזי לייצור פחם נקי, שעונה לשם FutureGen, קיבל מכה קשה בחודש ינואר האחרון כשמשרד האנרגיה האמריקאי הודעי שהוא יפסיק להשתתף במימון הפרוייקט בגלל שהעלויות שלו קפצו ל-1.8 מיליארד דולר. לפי התוכניות החדשות של הפרויקט, המפעל ייבנה רק ב-2015.
נראה שנדרש עוד מאמץ רב במחקר ופיתוח של טכנולוגיית לכידת הפחמן הדו חמצני שייקח זמן רב וידרוש גם משאבים
הדוח החדש שהוכן על ידי מכון המחקר Center for American Progress ודיווח על ההשקעה העצומה במסע הפרסומי, בדק בין היתר את תוכניות המחקר של חברות החשמל וכריית הפחם ששייכות לארגון שעומד מאחורי הקמפיין (The American Coalition for Clean Coal Electricity או בקיצור ACCCE).
השורה התחתונה היתה שמדובר ב-48 חברות שמרוויחות ביחד 57 מיליארד דולר בשנה וסכום ההשקעה הכולל שלהן בשנים האחרונות בפחם נקי עומד על 3.5 מיליארד דולר בלבד. מעט מאד יחסית לרווחים שלהן (מדובר בפחות מששה אחוזים מרווח של שנה אחת) וגם ביחס להשקעה שנדרשת על פי קרדיט סוויס בכדי להגיע לתוצאות של ממש.
למה החברות שמייצרות חשמל מפחם לא משקיעות יותר? ישנן מספר השערות ומיד נגיע לכך. בכל מקרה החברות יודעות שמחקר ופיתוח הוא רק חלק אחד מהמכלול העסקי ובכל מקרה את הפירות שלו יהיה אפשר לקטוף רק בטווח הארוך. לעומת זאת, ישנו נושא אחר שכרגע מבחינן הינו הרבה יותר חשוב כי הוא מאיים לשנות את הסביבה העסקית שלהם ולחתוך לא מעט מהרווחים שלהן. מדובר כמובן בחקיקה שתגביל פליטה של גזי חממה ותיצור תג מחיר לפליטות הללו.
כפי שאמרנו פחם הוא מקור האנרגיה המזהם ביותר ולכן האיום שכרוך בחקיקה כזו עבור החברות שמייצרות חשמל מפחם הוא איום של ממש. ולכן הם החליטו לשנס מותניים ולעשות מעשה – לא, לא מדובר בהשקעה יוצאת דופן במחקר ופיתוח, אלא במאבק על משהו הרבה יותר חשוב: התדמית של הפחם.
החברות הבינו שאם הן רוצות לקבל פטור מתשלום עבור הפליטות שלהן הן צריכות לצרוב בתודעה של הציבור והפוליטיקאים בוושינגטון את צמד המילים "פחם נקי" ולהפוך אותו לפתרון שעומד בשורה אחת עם אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח ושאר הפתרונות החלופיים לאנרגיה ממקורות מזהמים.
אם המנטרות בפרסומת מצלצלות לכם מוכרות זה לא במקרה. הן מתכתבות עם קמפיין פרסומי מוצלח אחר ב-2008 – זה של ברק אובמה. למי שעדיין לא ירד האסימון, ניתן לצפות בפרסומת שהולכת צעד קדימה ועושה שימוש בקמפיין המקורי.
אובמה, לשמחתן של חברות החשמל, מצדד באופצית הפחם הנקי מזה שנים רבות ורואה בו אנרגיה חלופית לכל דבר. בעימות הראשון עם ג'ון מקיין אמר אובמה "מה שנצטרך לעשות הוא לטפל בזה באמצעות אנרגיה חלופית כמו אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביודיזל וכן, אנרגיה גרעינית וטכנולוגיית פחם נקי". לעומתו, שר האנרגיה המיועד שלו וחתן פרס נובל לפיזיקה, פרופ' סטיבן צ'ו, מביע ספקות לגבי הישימות של טכנולוגיות הפחם הנקי וכינה את הפחם לפני מספר חודשים "הסיוט הכי גרוע". האם צ'ו יאלץ ליישר קו עם אובמה או שהוא ישפיע על הבוס שלו? ימים יגידו.
הנסיון לשכנע את הציבור שפחם נקי יכול לתת תשובה להתחממות הגלובלית הביאו את הסעיף למספר ארגונים ירוקים שחברו ביחד ליצור את Reality Collation שמטרתה לחנך את הציבור לגבי העובדות האמיתיות על פחם נקי. ובסרטון משמאל ניתן לראות איך הם משיבים מלחמה.
איך משיבות חברות החשמל לכל הטענות הללו ולדוח שחושף את ההוצאות שלהן על שיווק ולובינג? פרנק מסיאנו, דובר ה-Electric Reliability Coordinating Council, קואליציה של חברות בתחום האנרגיה והתחברוה, הגיב ואמר כי "אלו דוחות מטופשים. הם עושים עניין גדול ממשהו שהוא לגמרי רלוונטי. הם לא התעסקו עם מציאות שבה פחם הוא מרכיב עיקרי ששומר את האורות דלוקים במדינה הזו".
חברות החשמל שמתבססות על פחם פועלות למעשה בכל הגזרות האפשריות בכדי להבטיח ככל שניתן את שימור הסביבה העסקית הקיימת שלהם ולהבטיח שזו תשתנה בתנאים ובזמן שנוחים להן. האם יש במה שהן עושות אלמנטים של גרין ווש? במידה מסוימת כן, כי הן מוכרים לציבור בפרסומות מציאות קצת מיופה מבלי להתייחס לסימני השאלה שמקיפים את הקונספט שנקרא "פחם נקי" ואת כל הבעיות שכרוכות ביישום של הטכנולוגיות הללו.
אני גם לא אתפלא אם בסופו של דבר הן יצליחו במשימה שלהן ויקבלו תנאים מועדפים בכל הסדר אפשרי. לציבור קשה להיכנס לעובי הקורה ומהתקדים של הויכוח על קידוחי הנפט ליד חופי ארצות הברית אפשר ללמוד שבקרב בין העובדות והתדמית על ליבם של האמריקאים, התדמית יכולה לנצח בלי הרבה בעיות. נקווה שלפחות מקבלי ההחלטות ידעו לעשות סדר בדברים וידאגו לשים סוף לשימוש בפחם מזהם עם או בלי "פחם נקי".