עם היפות שלי לאבדון
הזעזוע מההתנהגות של בני הנוער במסע לפולין צריכה להביא לחשבון נפש אצל ההורים
דף הפייסבוק "עם היפות שלי באושוויץ" הוא יותר מנורת אזהרה, הוא מראה של החברה שלנו, תופעה של הזנחת הנוער לעשות ככל העולה על רוחו, ואחר כך להתפלא (או שלא) על הדרך בה הוא מתנהג. תופעה של ספיגת גזענות מבית, ואח"כ פליאה (או שלא) על שאין הוא מכבד את אתרי ההנצחה החשובים בהיסטוריה האנושית, על אחת כמה וכמה לכבד כל אדם באשר הוא אדם. יחי הפרדוקס.
לנוער של היום אין גבולות, אבל יש להם סמארטפונים. לנוער של היום חשוב מאי פעם להגיד את הדברים הנכונים ולהיראות נכון, אחרת לא יקבלו לייקים. לנוער של היום אסור לחשוב אחרת מהדעה הרווחת, אחרת יזכו לביריונות ברשת, שהיא נוראה ומפחידה הרבה יותר מאותו חרם זוועתי כשלעצמו, שחלקנו חווינו בעידן טרום הפייסבוק. יתרה מזאת, אם מורה, מחנך מדופלם בישראל, שגילו כפול ויותר מגיל תלמידיו, יעז לאתגר את אלה בדעה המנוגדת לדעת הרוב, נערה זבת חוטם תעלה אותו על הגרדום בעוד התקשורת והעם יגישו לה את החבל.
אגב תקשורת, הרוחות הרעות נושבות מכל הכיוונים, וילדים, ספוגים רכים הניתנים להשפעה בקלות רבה, יעופו איתן ויספגו כל מה שיקרה בדרכם, אם לא יטמיעו בהם את ערכי הביקורת העצמית והמחשבה הביקורתית, שלא לדבר על אמפתיה.
את התרבות שלנו אנחנו מאבדים אט אט בנבכי "תרבות" "האח הגדול", וזה לא דבר חדש. כמו עכברי המעבדה שבבית המפורסם, הנוער שלנו מאפשר לכולם לעקוב אחריו בכל רגע נתון, תמיד משרבב שפתיים ותמיד מוכן לקבל עוד לייק, גם אם רק למראית עין דיגיטלית.
אם ליהיא גרינר, למשל, מוכנה לעשות הכל תמורת פרסום, שיבושם לה. אם הרשות השנייה מאפשרת לה לקיים יחסי מין במקלחת ושידורי קשת משדרים את זה, אם חברות ענק לוקחות אותה כפרזנטורית לגיטימית ואם היא הצליחה לעשות מהיותה "מפורסמת" מקצוע, אשריה. אבל התפקיד של אבא ואמא הוא להגיד לבן ולבת שלהיות ליהיא גרינר זה לא משהו לשאוף אליו, והמחמירים אף ימנעו מילדיהם לראות את התוכנית העלובה שעשתה אותה למי שהיא, ללא כל הצדקה קלה שבקלות. אחרי הכל, אם הלך הרוח הוא שמותר לעשות הכל כדי להיות מפורסמים, למה לא לעשות את זה על קבר האחים בוורשה?
נחזור רגע לאושוויץ, שם התחלנו במסע לחיפוש המצפון של הדור הבא. אני יצאתי למסע לפולין לפני 17 שנה וחזרתי בן אדם אחר. ללא ספק, אותו רגע במיידאנק, בו יצאתי מביתן עמוס נעליים לעייפה ולאחריו נכנסתי לאחד נוסף כזה, רגע בו נשימתי נעתקה ונפלתי על ברכי מגודל הזעזוע והאימה של מה שרואות עיני, הוא אחד מאותם רגעים בודדים בחיי ששינו אותי לנצח.
קשה לי להאמין שמי שמצטלם תופס טרמפ על פסי הרכבת מחוץ למחנה ההשמדה יכול לחוות את מה שאני חוויתי שם. מי שחשוב לו יותר לזכות בעוד עשרה לייקים גם במקום ההוא, למרות כל מה שאותו מקום מייצג ולמרות עשרות אלפי זוגות הנעליים המבאישות שנערמו שם, לא ראוי להיות חלק מהמסע המסובסד על ידי משרד החינוך, או בכלל. לעומת זאת, כדאי מאוד להשתמש בכסף הזה כדי להרביץ בו קצת תולדות האנושות ודרך ארץ, כדי שיצא ממנו משהו מעבר לטוחן לייקים סדרתי מקצוען, מכל מקום בעולם, אפילו מעל אדמה ספוגה בדם.
אם מישהו הבין מכל האמור לעיל שהנוער הוא אשם, אזי מדובר ודאי באותם מתלוננים כנגד דף הפייסבוק שמעדיפים לראות את האריזה המכוערת ולא את התוכן בין השורות. אם אין זה ברור עד עכשיו – האשמה נעוצה אך ורק בנו, במי שמאפשר לנוער להתנהג כפי שהוא מתנהג, במי שאמור להציב לו גבולות ולא עושה את זה, במי שלא מצפה ממנו לחשוב או לכבד את דעת האחר, במי ששולח ילדים למסע לפולין על סמך כל הקודם זוכה כאילו מדובר במסע תענוגות, במי שמכליל בני אדם באשר הם ערבים או אתיופים או הומואים, ולעתים אף קורא להשמדתם, על אף מה שעמו שלו עבר באושוויץ הזה שמצטלמים בו.
הבעיה מתחילה כשלא נותנים למורה לאתגר את החשיבה בדעה מנוגדת לדעתם ובעצם מעודדים אותם לא לחשוב כלל, ממשיכה כשאבא או אמא אומרים בעת צפייה בחדשות שצריך לטרנספר את כל הערבים וגולשת לפריים טיים כשמאפשרים לילדים
יהודים או לא יהודים, זה לא משנה אפילו, מדובר בנערים ונערות בני 16 ומעלה, שכבר מצופה מהם לחשוב, ובכל זאת חסרי כבוד מינימלי לטבח האנושי המחפיר בהיסטוריה. מה הם עושים שם לעזאזל, אם אין הם מסוגלים לכבד את המטרה לשמה נשלחו לשם? איך יכבדו הם רצח עם, אם בבית מעודדים אותם לחשוב שתג מחיר כהניסטי הוא הוא מה שיועיל לנו יותר מכל? ובאותה הנימה, איך יכבדו הם עמים אחרים, אם מחנכים אותם להבדיל בין אשכנזים לספרדים בתוך עמם שלהם?
תכף ימות אחרון הניצולים, או אנשי העדות, כפי שהם נקראים באותם מסעות לפולין. יתכן מאוד שבקצב הזה, נאבד יחד איתם גם משהו מצלם האנוש שלנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם