ריבונות: לא לשכוח את החזית הפנימית

אסור שהרקטות מעזה ישכיחו מאתנו את החזית שנפתחה לאחרונה בתוך הארץ. גם לערבים עדיפה ריבונות על הפקרות

גרשון מסיקה | 9/7/2014 11:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
"ועדת המעקב העליונה" המורכבת מראשי ציבור ערביי ישראל, טוענת לייצוג של הערבים אזרחי ישראל כקולקטיב לאומי. החבורה הזו פרסמה ב-2006 את "מסמך החזון" שלה לעתיד המדינה. זהו מסמך מרדני וחצוף, הקורא לביטול חוק השבות והפיכת המדינה ל"רב תרבותית" בעלת "חוקה פלשתינית", החזרת כל הפליטים, כינון גוף מייצג "פלשתיני", וזאת בתוך הקו הירוק, כאשר כל היתר, אמור, כמובן, להימסר לטובת מדינה פלשתינית.

המנהיג הבולט ביותר של ערביי ישראל, ראאד סלאח, העומד בראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, אינו חדל מלהסית את הרחוב הערבי נגד ישראל. מעבר לדיבורים הוא המתסיס הראשי בהר הבית. תחת הסיסמא "אל אקצא בסכנה" הוא מנהל מערכת השולחת אלפי מוסלמים להר הבית כדי לדחוק משם את היהודים (מעניין מנין הכסף) ואינו פוסק מלנסות להדליק את השטח. סלאח גם לקח חלק במשט הטרור של המרמרה.

בניגוד לעבר, כל המפלגות הערביות כיום מתנגדות לשילוב הציבור הערבי במדינה ולהיותה של המדינה, יהודית. ח"כ עזמי בשארה טיווח את אש החיזבאללה במלחמת לבנון, וחברתו למפלגה, חנין זועבי, תומכת במעשי טרור וגם השתתפה במשט הטרוריסטי של המרמרה.

 
צילום: חטיבת דוברות המשטרה
להבהיר את הריבונות. המהומות האחרונות בואדי ערה צילום: חטיבת דוברות המשטרה
ההסתה וההמרדה משפיעה על האוכלוסייה. בשנת 2000 התרחש מרד ערבי בצפון הארץ - שנבלם רק בשל פעולה נמרצת של המשטרה. כשנחטפו שלושת הנערים צהל סטודנט ערבי לרפואה בטכניון בפייסבוק: "3:0 לטובת פלשתין". בהפגנות המוניות אלימות בנחל עירון דרשו מאות ערבים להפסיק את הפעילות נגד החמאס כשנחטפו הנערים. לאחר רצח הנער הערבי התרחשו התפרעויות ערביות חמורות, כולל מעשי לינץ' ביהודים.

ההתנהגות הזו, שחובה לציין שאזרחים ערבים רבים אינם שותפים לה, פוקחת את עיני הציבור הישראלי בנוגע לסוגיה הקיומית של המדינה. ישראל מוותרת, נסוגה וחוששת לממש את ריבונותה, ובתמורה מקבלת איום פנימי הולך וגובר מצד אזרחיה הערביים החוברים להסתה הבלתי פוסקת של הרשות הפלשתינית. השתיקה הנרחבת של הרוב הערבי הדומם הרוצה בשקט מותירה את הרושם שאו הוא אינו קיים או שהוא חסר משמעות ואינו מסוגל לעמוד נגד המסיתים.

מדינה חפצת חיים היתה מוציאה אל מחוץ לחוק
ארגונים כגון ועדת המעקב והתנועה האסלאמית, מדיחה ראשי רשויות מוניציפאליות שחתמו על "מסמך החזון", שוללת אזרחות למסיתים וממרידים, ומסלקת אותם מגיהינום "מדינת האפרטהייד" שהם כל כך שונאים, היישר אל אחיהם בגן העדן המוסלמי שבסוריה. בכך גם היתה מעודדת את אלו שכן רוצים חיי שילוב ושקט.

למרבה הצער, ההצעה של הוצאת התנועה האיסלמית מחוץ לחוק מצויה עדיין רק בשלב הדיבורים, ולקח שנים לכנסת לעצור את כספי הפנסיה של עזמי בשארה שברח מהארץ. גם לחנין זועבי שנפסלה ע"י ועדת הבחירות לכהונה בכנסת, הותר להתמודד בהוראת בג"ץ, וגם להמשיך ולהסית בשם "חופש הביטוי". ראאד סלאח מבלה מדי פעם בכלא לתקופות קצרות, ללא שום פרופורציה לגודל ההמרדה והנזק שהוא גורם, והסטודנט המחליא לרפואה מהטכניון ממשיך בדרכו להיות רופא בישראל.

יש לטפל, רבותיי, בעוד כמה נושאים פרט לרקטות מעזה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גרשון מסיקה

צילום: ראובן קסטרו

ראש המועצה האזורית שומרון

לכל הטורים של גרשון מסיקה

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק