חמאס: הצעירים יורים, הזקנים רוצים הפסקת אש
אחרי המלחמה עם ישראל יתחילו ויכוחים נוקבים בתוך ארגון חמאס על האשמים בכניסה למערכה. אחרי זה, יש סיכוי סביר שהתנועה תתפלג
• לכל מה שמעניין, כנסו לדף הפייסבוק של nrg
עם השנים מתבגרים האנשים והם מתחילים להתעניין יותר ויותר במשכורת, בפנסיה, במעמד, במשרד, בכרטיסי הטיסה ובהעסקת הבנים – שנולדו בינתיים – בארגון, ואט אט שוקע הארגון להתעסקות בעצמו. סכסוכים מתגלעים בין אנשים, והם נתפסים כמי שוויתרו על האידיאולוגיה תמורת טובות הנאה. קוראים לזה גם שחיתות.
בשלב זה יכולים להיכנס לארגון אנשים צעירים, "דם חדש", שהצטרפו אליו בשביל האידיאולוגיה, והם מוצאים בו את הזקנים המושחתים, אלה שוויתרו על האידיאולוגיה למען המשרות והתפקידים. הזקנים רגועים ואילו הצעירים חדורי רוח שליחות. הצעירים גוררים את הארגון לפעלתנות בכיוון האידיאולוגי, ואילו הזקנים מפעילים שיקול דעת ואינטרסים ומנסים להרגיע את הצעירים. קוראים לזה מאבק בין דורי על ההנהגה.
תנועת חמאס עוברת תהליך זה באופן ברור: היא נוסדה לפני 27 שנים, בשנת 1987, בפתיחת האינתיפאדה הראשונה. האידיאולוג היה אז השיח' הזקן אחמד יאסין, אבל הרוח הפעילה היו מחמוד אלזהאר ועבד אלעזיז אלרנתיסי, שהיו בשנות השלושים של חייהם. הם הובילו את הפעולות הראשונות ועיצבו את דמותו הדוגמטית של הארגון.
יתחילו הוויכוחים על האשמים במצב. ארבעה ילדים שנהרגו בעזה
עם השנים הם התבגרו והפכו למה שאנחנו קוראים לו "דרג מדיני". הם זכו ברוב המושבים של המועצה המחוקקת בבחירות ינואר 2006, ולאחר שהצעירים המיליטנטים חיסלו את ארגוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בעזה, ביוני 2007 הזקנים בנו מדינה ברצועה והציבו אתגר לרשות הפלסטינית באפשרות שיזכו שוב, והפעם גם בנשיאות.
הפיוס עם אש"ף העמיד בסכנה את הצעירים המיליטנטים שחששו ששיתוף הפעולה של הרשות עם ישראל יעמידם בסכנת תפיסה, ולכן הם היו נגדו. חטיפת שלושת הבחורים שלנו נועדה להביך את "הדרג המדיני" של חמאס, הזקנים שתלו את הג'יהאד על הקיר, ולחייבם לפרוש ממשלת האחדות.
בימים אלו מתנהלת מלחמה קשה בין מדינת חמאס בעזה למדינת ישראל. במלחמה זו נותני הטון הם הטרוריסטים משגרי הטילים, והחל משלב מסוים – אחרי היום השישי ללחימה – החלו הזקנים לחפש את הסולם שאיתו ניתן לרדת מהעץ ולהגיע להסכם הפסקת אש. הצעירים חסרי המנוח החליטו להמשיך בלחימה עד... הם בעצם לא יודעים עד מתי. הם הציבו תנאים שמדינת ישראל איננה יכולה לקבל.
אחרי המלחמה, כשכולם יצאו מהמנהרות ומהמחילות עם יד מורמת וזוג אצבעות מסמנות "וי", כדי לראות את ההרס, השכול, היתמות והאומללות, יתחילו הוויכוחים על "מי נתן את ההוראה". מי חטף את שלושת הבחורים ולמה, מי החליט לגרור את ישראל למערכה שאי אפשר לנצח בה, מי לא קיבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, מי זה שהביא את האסון הנורא הזה על אלו שחמאס אמורה לייצג אותם ולהגן עליהם.
הוויכוחים יהיו נוקבים וקולניים ויגבירו את המתח הקיים ממילא בין אנשים, קבוצות ודורות. יש סיכוי סביר שהתנועה תתפלג, כנראה בציר שבין הדורות. אם התנועה תמשיך להיות מונהגת בידי הזקנים, צעירים שיפרשו ממנה יחברו לתנועת הג'יהאד האסלאמי, הקרובה יותר לסגנון החשיבה שלהם. ח'אלד משעל נמצא בין הדורות: מצד אחד הוא אחד מדור המייסדים, אך מנגד הוא זה שמשך את התנועה אל העימות ואל תוצאותיו החמורות. המשימה שלו תהיה לשמור את התנועה מאוחדת, ומשימה זו איננה קלה כלל וכלל.
סוגיה אחרת שתטלטל את התנועה תהיה שאלת היחסים בין חמאס והרשות הפלסטינית. חמאס, שליטי עזה, יצטרכו כסף רב כדי
מהעולם הכסף יכול להגיע באופן ישיר, אבל לא בכמויות הנדרשות, ולכן הקשר עם אש"ף – צינור כספי תרומות ידוע ומוכר – חיוני. מצד שני, יש רבים בחמאס המאשימים את אש"ף, את הרשות ואת אבו מאזן בתרומה משמעותית לאסון שנפל על עזה, בעיקר בשל שיתוף הפעולה עם ישראל. ייתכן שיזמינו את אבו מאזן לעזה כדי להציג אחדות, אבל הדם הרע בין חמאס ואש"ף עלול להביא כמה צעירים לנסות לפגוע בו. ואם יירצח אבו מאזן בעזה, את מי הם יאשימו? את ישראל כמובן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם