
הביקורת מימין: לא מתאים עכשיו
מותר לבקר את ראש הממשלה, אבל צריך קצת איפוק כדי לשמור על אחדות השורות מול האויב ולא להעניק לו ניצחון מוראלי
אותם אלו הטוענים שאין מקום לביקורת כלפי ראש הממשלה, מתוך הקואליציה, ביחס לניהול המבצע הצבאי, חוטאים לערך הדמוקרטי הבסיסי. לא רק שמותר לבקר, חובה לבקר. בצדק אמר דני דנון שאילו נתניהו היה יושב היום בלשכת יו"ר האופוזיציה, סביר להניח שהוא היה אומר דברים דומים לאלו של דנון, ואולי אף חריפים יותר. גם הביקורת שהטיח ליברמן היא לגיטימית. לטעמו, ולא בפעם הראשונה, יש צורך בגישה אחרת מול עזה ומול ארגוני הטרור ברצועה. הוא אמר זאת בעבר, וסביר להניח שהוא יחזור על זה גם בעתיד. לגיטימי, ראוי ומקובל.
אלא שהשניים בחרו לומר את אשר על ליבם בעיתוי שהוא לא פחות מפגיעה בבטן הרכה של ההרתעה הישראלית. תחשבו לרגע על אותם אנשי חמאס, שצורכים תקשורת ישראלית לא פחות מאיתנו, וצופים בסגן שר הביטחון של מדינת ישראל מכנה את הפעולה הישראלית "רופסת". או דמיינו לכם את המחבלים של הג'יהאד האסלאמי צופים במסיבת העיתונאים של שר החוץ הישראלי, ושומעים את האחרון דורש להפסיק עם ההססנות.
אחר כך, כשהמחבלים ייצאו מהחורים שבהם הם מתחבאים כיום, ויסבירו לכל העולם ואשתו שידם היתה על העליונה, לך תתווכח איתם. הרי זה לא הם שטענו זאת. זו ההנהגה הישראלית שברברה ככה בזמן אמת. מה לנו כי נלין על סיפורי הסבתא של ארגוני הטרור, שמספרים
ויש גם עוד עניין, והוא קשור למורל הלאומי. דובר כה רבות על יכולת הספיגה של הציבור בישראל, ועל אורך הרוח שהוא מגלה למרות המצב הלא פשוט. מה לגבי אורך הרוח של הפוליטיקאים שלנו? באמת שאי אפשר להתאפק עוד כמה ימים לפני שמלכלכים פנימה ויוצרים אווירה עכורה, שמיד מורגשת בקרב האזרחים? הפוליטיקאים שמבקשים מהציבור לשמור על איפוק לא מסוגלים לקצת דוגמה עצמית משלהם?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg