ראשי » חדשות » דעות

האלימות כלפי מפגיני השמאל: ימנים, תתעוררו

התיוג האוטומטי של כל ביקורת משמאל כ'בגידה', הנפוצה כל כך ברשת, נראית כמזמינה את הרצח הפוליטי הבא. מכתב הקורא למחנה הימין לקחת אחריות בזמן

אם הכתובת של רצח רבין היתה על הקיר, אזי אפשר לומר בוודאות שבנוגע לרצח הפוליטי הבא בישראל, לא רק שהכתובת היא על הקיר, אלא שאלפי כתובות מצויות על אלפי קירות, בפידים הפרטיים שלנו, בקירות הפייסבוק של פוליטיקאים, במזבלת הטוקבקים של אתרי החדשות ובקריאות פומביות של פוליטיקאים ורבנים שמתרשלים בלשונם, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב משחקים באש במודע כמו פירומנים שנהנים לראות להבות מעשי ידיהם.  אלפי כתובות על אלפי קירות. תדע כל אישיות ציבורית בשלטון שכל דם שיישפך כאן במקרה שההסתה הזו לא תמוגר – הוא דם שידיה מוכתמות בו.

אחרי רצח רבין רבים בימין, כל שכן בימין הדתי לאומי שמשורותיו יצאה ידו של הרוצח הנתעב, התנערו מן התווית שהשמאל ביקש להדביק עליהם, תווית של מחנה פוליטי בלתי אחראי שלא מבין את ההשלכות של מעשיו. רבים בימין קבלו על הפוליטיזציה של הרצח ועל הניכוס שלו על ידי מחנה אחד בלבד. כשמאלני אני יודע להגיד היום שחלק מן הטענות של הימין היו אז מוצדקות. לא ניתן, למשל, להאשים את כל המחנה בשל מספר עשבים שוטים שגדלים בו, ובטח שלא ניתן לבטל את הלגיטימציה של הדעות של המחנה מנגד גם כאשר הן מסמרות שיער. 
 מבחינה זו הימין צודק כשהוא מצביע על הצביעות הסמויה והבלתי מודעת של השמאל, אבל הוא טועה טעות חמורה כשהוא מתרגם כל אמירה ביקורתית לבגידה. מילא היה מדובר בקומץ עשבים שוטים, אבל מזה זמן רב מדי זה הקו הכמעט רשמי של המחנה האידיאולוגי של הימין כולו.

מזה שבועיים אנו עדים לאלימות פיסית של חוגי ימין קיצוני נגד מפגיני שמאל שמתרחשת מתחת אפה של המשטרה. איפה קריאות הגינוי של הימין? איפה קולם של המנהיגים שרק לפני שבועיים הופתעו מן הכח של המילים שלהם כשהם קראו לנקמה? לא זו המהות או הרוח של הימין, שאת קולו השפוי אנחנו כבר כמעט ולא שומעים. רק צעקות היסטריות על בגידת השמאל מכל עבר. אין ספק שמבחינה עיונית יש לביקורת על השמאל הרדיקלי מקום בשיח דמוקרטי, אבל אתם חייבים לקחת אחריות על הטרמינולוגיה שלכם!  

אז הרחובות מאז רצח רבין השתנו קצת; אז אנחנו מסתובבים גם בשדרות וברחובות וסמטאות דיגטליים; אז מה? העיקרון בעינו עומד! במערב הפרוע של האינטרנט אמנם אין עדיין חוק פלילי שמכסה את כל תופעות הרשת, אבל יש חוק מוסרי, ואתם לא פטורים מן הדרישה המוסרית והערכית לעשייה וליוזמה עצמאית, שבעקבותיה וברוחה אולי תחוקק הכנסת את החוקים הפליליים בעתיד.
בשבועות האחרונים אנחנו עדים להצפה על פני השטח של אלימות ימנית שאוי לו למחנה הימין אם היא תנפיק כאן עוד רצח פוליטי. זו ההזדמנות של הימין להוכיח שהמחנה שלכם מוקיע את האלימות הזו מתוכו, והפעם יש לכם הזדמנות לעשות זאת מבעוד מועד, לפני שמימין תיפתח הרעה.

אל תתבלבלו, זה לא חשוב כרגע מה החוק אומר או דורש מכם. כשהביוב מציף את הרחוב, מטפלים בו גם אם אין חוק שמחייב אתכם לעשות את זה

. הנה לכם דוגמה כיצד ניתן לפעול ומה כולנו יכולים לעשות. לפני כמה ימים ראיתי פוסט שהעלה נמרוד הראל ובו ציטוט מהתכתבות סמסים שהיתה לו עם חברת הכנסת איילת שקד. הראל קרא לה לקחת אחריות על הפיד שלה ולהודיע חד וחלק שכל התבטאות גזענית תימחק והעומד מאחוריה ייחסם מן הדף. שקד היתה מספיק צנועה להודות שהיא לא חשבה על זה קודם לכן, והתחייבה בפניו שהיא תאמץ את הצעתו, ותחסום כל מי שחורג מגבולות הדיון הלגיטימיים. 

לא צריכים להיות קוסמים מוכשרים כמו הראל בשביל לקרוא למנהיגים לקחת אחריות על קירות הפייסבוק שלהם, ולא צריכים להסתפק רק בקירות של דמויות ציבוריות. הכתובות כאמור רשומות על כל קיר וקיר, בכל שדרה ובכל סמטה. קל יותר לנקות את הכתובות מאשר לנקות את הדם שיישפך בגללם.
ימנים - תתעוררו! לא זו דרככם. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

יותם יזרעאלי

תלמיד, מורה וחוקר עצמאי במקצועות הרוח. משלים תואר שני בתכנית לחקר דתות באוניברסיטת תל-אביב, ומלמד בה ובישיבות החילוניות של בינ"ה.

לכל הטורים של יותם יזרעאלי