הנוסחה המנצחת: אוסלו בתוספת חומת מגן
השקט הבטחוני והשגשוג הכלכלי ביהודה ובשומרון יכול להיות גם נחלתנו ברצועת עזה, אם המהלך הצבאי של עקירת הטרור יתווסף למהלך המדיני של ההתנתקות
את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, בין ישראל לאיסלאם הרדיקלי ההולך ומתפשט, כנראה שלא נפתור בזמן הקרוב. הוא טומן בחובו משקעים רבים מדי, איומים הדדיים ופחד מושרש שלא ייעלם בין לילה, לא באמצעות מלחמה וגם לא באמצעות שלום. אז מה כן? אפשר לנהל את המשבר. אפשר לחיות חיים איכותיים מעט יותר בשני הצדדים, אפשר לבנות בסיס שבעתיד אולי יבשיל למציאות טובה יותר. גם מחלה כרונית אי אפשר להכחיד ולהבריא ממנה במאת האחוזים, אבל אפשר ללמוד לחיות אתה, לחיות אתה חיים איכותיים.
זה בדיוק המצב – ביהודה ושומרון. מה קרה שם שמאפשר לחיות בשכנות, לא אידיאלית אבל גם לא מאיימת רוב הזמן, ועם תחושת ביטחון שבאזור הדרום רק יכולים לחלום עליה? השמאל יטען שמדובר בהסכם אוסלו. בימין יאמרו מבצע "חומת מגן". והצדק עם שניהם. במסגרת הסכמי אוסלו, ניתנה לראשונה לרשות הפלסטינית אוטונומיה במרב שטחי הגדה. מיליוני אזרחים שחיו במשך עשרות שנים תחת תחושה של כיבוש, קיבלו לידיהם את הזכות להקים מערכת נפרדת, עצמאית, שלטונית וריבונית. כמו כל שינוי קיצוני, גם כאן המצב החדש הביא עמו ברכה – אך לא לפני שהביא גם קללה גדולה: גל פיגועים רצחני חסר תקדים פשט בישראל.
או אז הגיעה השעה לחלקו השני של המסע בדרך לגדה נקייה מטרור. גל הפיגועים האכזריים גרר אחריו את בניית גדר ההפרדה ואת מבצע "חומת מגן". הפעולה הטכנית של גדר ההפרדה הוכיחה עצמה כמקשה על גורמים קיצוניים בצד הפלסטיני לשבש את הרגיעה לה ייחל הרוב בשני הצדדים. בשילוב עם מבצע "חומת מגן", שהיה ארוך ומתיש אך גם מדויק ויעיל, בעבודת פינצטה, התמוטטה תשתית הטרור בגדה תוך מינימום פגיעה באזרחים.
בזכות המהלך המוצלח, ישראל והפלסטינים יצרו בגדה שיתוף פעולה ביטחוני טוב, אולי טוב מאוד. שיתוף פעולה שיש לו, לדברי אלופים בצה"ל, חלק גדול בשקט היחסי באזור - שקט שלא ידעה ישראל כמותו שנים רבות מאוד. שילובם של אוטונומיה, גדר ההפרדה ומבצע "חומת מגן" אפשר לרשות לפתח שיתוף פעולה ביטחוני איתן עם ישראל ומעל לכל להתחיל סוף סוף ליהנות מפירות האוטונומיה ולהתחיל לפתח חיים נורמליים ואיכותיים בגדה - בריאות, חינוך, פרנסה, בילוי, רווחה ועוד, ואנו רק בתחילת הדרך.
וכמו ביו"ש, כך בעזה. בשנת 2005 החליטה ישראל לפנות את תושביה מהרצועה ולהעניק לפלסטינים את הזכות לשלוט שלטון עצמאי. באופן לא מפתיע, הטרור הרים ראש. אלפי פצמ"רים, רקטות וטילים ארוכי טווח גרמו וגורמים בימים אלה נזק גדול, ברכוש ובנפש, לאזרחי ישראל. הגיע הזמן לשלב הבא.
כיפת ברזל, במידה מסוימת, שקולה לגדר ההפרדה. כיפת ברזל היא מכשול טכני חשוב מאוד, שמונע מהקיצוניים שבערביי עזה את האפשרות לפגוע באזרחי המדינה ולשלול רווחה וחיים שפויים מבני עמם.
המשך שכלולה ופריסתה של מערכת כיפת ברזל ברחבי הארץ, הינו תנאי הכרחי בדרך לרוגע.
ובמקביל
מחירה של פעולה קרקעית הוא כבד מאוד. כאחד שאיבד רבים מחבריו, חייליו ומפקדיו בשדה הקרב, עורי נעשה חידודין חידודין בכתיבת שורות אלו. פני חבריי ומשפחותיהם, אותם אני מלווה שנים רבות עולים לנגד עיני, אך אני יודע שאין ברירה. הדרך האחרת, של הטמנת הראש בחול, תביא עמה בטווח הארוך הרג רב יותר בשני הצדדים. ולבסוף, ואסור בתכלית האיסור לשכוח שלב זה, יש להשקיע רבות בבניית התשתית הנדרשת לחיים נורמליים בעזה. הסרה והקלה של חסמים פייסים, מדיניים ועסקיים והשקעה רבה בשיתופי פעולה מקדמי חיים איכותיים בעזה. עזה עם תשתית טרור מרוסקת ועם הזדמנות לחיי איכות עם שרותי בריאות, חינוך, צמיחה כלכלית, רווחה ועוד, תיתן תקווה לעתיד טוב יותר לשני הצדדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם