מסכמים מלחמה: תמרון מסורבל וצפוי במערכה הארוכה ביותר מאז '48
תוכניות הפשיטה שנפסלו, תורת הלחימה להשמדת המנהרות שהוכנה תוך כדי הלחימה, איום הפצמ"רים, ההפתעות בתחקירים המבצעיים וההתחממות בגבול הצפון שלא תגרור כנראה את ישראל למלחמה. שש הערות לסיכום 'צוק איתן'
במשרדי מפקדת פיקוד העומק בבניין המטה הכללי בקריה בתל־אביב, ישבו בשבועות האחרונים עשרות אנשים ותכננו מבצעים נועזים ברצועת עזה, חלקם על גבול הדמיון ממש. בין המתכננים היו שני המפקדים ה"זקנים" של המטה הכללי, אלוף שי אביטל ואלוף גרשון הכהן, היחידים שעלו על מדים עוד לפני מלחמת יום הכיפורים. שניהם יסיימו תפקיד ויצאו לאזרחות בימים הקרובים.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המבצעים של הכהן ואביטל, לו היו מאושרים, היו מאפשרים להגיע לחלק מבכירי חמאס שלא חוסלו מהאוויר במלחמת עזה הארוכה. אולי. תוכניות הפשיטה הנועזות הועברו ללשכת הרמטכ"ל אך נפסלו בזו אחר זו. רוב הפסילות היו בשל סיכון גדול מאוד ותועלת מבצעית נמוכה יחסית, שלא הצדיקה את הסיכון.
זה לא אומר שלא היו בלחימה מבצעים חשאיים של יחידות מיוחדות אבל ההשפעה שלהם על המערכה הייתה שולית ביותר. אפשר לקבוע שכל מהלכי צה"ל ב־50 ימי 'צוק איתן' היו חזויים מראש על ידי חמאס והג'יהאד האסלאמי. צה"ל לא הפתיע את האויב אפילו פעם משמעותית אחת.
2. תו"ל חדש במהלך המבצע
אחרי הפסקת האש כבר אפשר לקבוע כי המערכה הארוכה ביותר מאז מלחמת השחרור התנהלה בדיוק ההפך מלקחי מלחמת לבנון השנייה ב־2006. "נעשה הכול כדי לקצר את משך המערכה ככל שניתן, ונבצע תמרון קרקעי מהיר וקטלני", אמר לי לפני שלוש שנים וחצי אלוף סמי תורג'מן בראיון.
תורג'מן היה אז מפקד זרוע היבשה. במלחמת עזה כיהן כאלוף פיקוד הדרום, והתמרון הכי משמעותי שביצע היה עד למרחק של 800 מטר מהגדר בלבד, כדי להשמיד מנהרות התקפיות. גם התמרון הזה היה מסורבל וממושך, משום שלצה"ל חסרו חומרי חבלה ותוכניות מבצעיות כיצד להשמיד את המנהרות.
צריך היה להמציא את מרבית תרגולות ההשמדה שלא הוכנו מראש, ביחד עם אנשי התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון, תוך כדי לחימה ממש. את המאמצים למצוא פתרון לבעיית המנהרות תוך כדי לחימה ריכזו ראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) אופיר שהם, מפקד זרוע היבשה אלוף גיא צור, וסגן מפקד פיקוד הדרום במילואים יום טוב סמיה, בדרג השטח.
ראש הממשלה נתניהו התעניין אישית בפתרונות הטכנולוגיים והמבצעיים לאיום המנהרות, וביום ראשון השבוע אף הוצגו לו כל הפיתוחים שנעשו עד כה, ואלה שמתוכננים לעתיד. אחד הפתרונות שהוגדר בידי מפקד זרוע היבשה ככזה שכבר מוכן מבצעית קיים כבר מתחילת העשור שעבר, אך רק בימים האחרונים של הלחימה נעשה בו שימוש ראשון.
נושא בוער נוסף היה הצורך למצוא פתרון לאיום פצצות המרגמה, שגרם ליותר מ־40 אחוזים מההרוגים הישראלים, כולל מותו של הילד בן ה־4 מנחל עוז ושני חברי קיבוץ נירים שנהרגו ביום שלישי, ממש לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף. את ריכוז נושא המרגמות נטל סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר נוה, שמחכה להתמודדות על משרת הרמטכ"ל הבא (שצפויה להתחיל ממש בתוך ימים אחדים, בחודש ספטמבר, אך ייתכן שתידחה).
ייתכן שיתברר בתחקירים שאפשר היה להציל חיים רבים, אילו גורמים במערכת הביטחון היו שועים לתחנוני כמה גורמים רלוונטיים להכניס שינויים טכנולוגיים שהיו מאריכים את זמן ההתרעה ב־15 שניות.
3. תרבות ארגונית בעייתית
בשורה התחתונה, צה"ל אכן עמד בכל יעדי המערכה שהוכתבו לו על ידי הדרג המדיני, אבל הלחימה חשפה אין־ספור תופעות של תרבות ארגונית קלוקלת. על רבות מהתופעות האלה, כמו גם על גבורת המפקדים והלוחמים בשטח ואיים של מקוריות ומצוינות, עוד ייכתב רבות בחודשים הקרובים. בינתיים יש תחושה בצמרת הביטחוניות של חוסר התאמה בין הישגי המבצע בפועל ובין תחושת האכזבה הכללית בציבור.
גורמים ביטחוניים מספרים כי ההצעה המצרית הסופית להפסקת אש הגיעה לישראל ביום שלישי אחר הצהריים ובישראל רואים כהישג גדול את כניעת חמאס לתכתיב הישראלי האחרון: שיחות ההסדרה לא יסתיימו בתוך חודש, כמו שדרש חמאס, אלא רק יתחילו בפרק הזמן הזה. הפסקת האש תהיה לפרק זמן בלתי מוגבל, ולכן למעשה המלחמה הסתיימה.
4. חזרה לשגרה מוקדמת
מי שחטף משרים בקבינט את מרבית האש על חוסר יוזמה ויצירתיות בצה"ל, עוד לפני הפסקת האש, הוא הרמטכ"ל בני גנץ. ומי שהבין ללבו של גנץ, שנראה עגמומי לקראת סוף המערכה, הוא לא אחר מאשר רמטכ"ל מבצע 'עופרת יצוקה' גבי אשכנזי, שאמר לכמה מחבריו השבוע כי "עושים לבני עוול". ולאשכנזי, שבימים אלה מרחפת מעל ראשו חרב כתב אישום בפרשת הרפז, יש כידוע צרות משל עצמו.
צה"ל לא באמת שמר את אופציית חידוש הפעולה הקרקעית עד לרגע האחרון כמו שטען בתקשורת. למעט חיל האוויר, שאר הזרועות חזרו כמעט לשגרה כבר לפני שבוע־שבועיים. בתחקירים שכבר נערכים במלוא המרץ מתגלים מפעם לפעם דברים מפתיעים.
למשל התברר שכוחות גבעתי שהיו מעורבים בהיתקלות שבה נהרג גם הדר גולדין ז"ל, התחננו לירות פגז טנק לעבר הבית שממנו הגיעה חוליית חמאס, משום שחשדו שהוא ממולכד, אך לא קיבלו מהאוגדה אישור לעשות זאת, בגלל הפסקת האש שהייתה בעיצומה; מפקדים רבים בצה"ל מספרים בתחקירים כי הגורמים הלוחמים בדרום לא היו מעוניינים בעצות שנלמדו בדם בעבר. אפילו אלוף פיקוד העורף, אייל אייזנברג, שהיה בעברו מפקד אוגדת עזה, לא הצליח במשך זמן רב למצוא אוזן קשבת לעצותיו.
5. עין לצפון צופיה
השבוע הוכח שוב כי במזרח התיכון חוק הכלים השלובים הוא החזק מכל החוקים, ועוד לפני ששככה האש בדרום כבר התחמם אזור הצפון. האש התחילה במטחי ירי לעבר קריית־שמונה ולעבר רמת הגולן והפכה ללחימה של ממש סביב מעבר קוניטרה. הפעם אין קשר ישיר לישראל.
המעבר נפל ביום רביעי בידי קבוצות של מורדים, חילונים ואסלאמיסטים, שהתאחדו לזמן קצר נגד אסד, לפני שהם מתחילים לטבוח אלה באלה. ניסיון העבר מלמד כי כוחות אסד ינסו לכבוש מחדש את המעבר החשוב להם מאוד ויכול מאוד להיות שיצליחו.
כשבוחנים את הסוגיה הסורית בכלליות, מבחינים בציניות של ההיסטוריה: כשפרצה המערכה בסוריה, עשו ישראל, ארה"ב והמערב, כל שיכלו כדי לסייע בהפלת משטרו של בשאר אסד. עתה, כשאסד נראה אויב מוכר וסולידי לעומת תנופת הלחימה של דאעש, כולם מאחלים לו עוד שנים ארוכות בשלטון (וכנראה גם עושים פעולה או שניים, כדי שזה יקרה). הבריתות הציניות בסוריה הן אפילו 'סולידיות' בהשוואה לשיתוף הפעולה ההדוק שנרקם בין ארצות הברית לאיראן נגד דאעש בעיראק.
אף שהלחימה זלגה ביום רביעי לצד הישראלי של רמת הגולן (וקצין רפואה בכיר אפילו נפצע קשה מכדור שהגיע משטח סורי), לא נראה שצפויה לישראל מלחמה בחזית רמת הגולן בשנים הקרובות. אך האם המלחמה הבאה תהיה בלבנון, מול חיזבאללה? גם לא. ולא בגלל הרתעה ישראלית, כמו שרוצים לחשוב אצלנו. הסיבה לכך היא שאיראן הגבילה את חופש הפעולה של חיזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה, והיא לא תאפשר לו לפתוח במערכה נגד ישראל, שכן מטרתה היא לשמר את הארגון כאיום למקרה שתותקף. אבל בעידן שבו יש "שיחות" של איראן עם המערב על הגרעין, ואפילו שיתוף פעולה נגד דאעש, הסיכוי שאיראן תיאלץ להפעיל את חיזבאללה מול ישראל אינו גבוה.
6. שיקום תוך לחימה
האם הסיבוב הבא של הלחימה יהיה שוב מול חמאס? ייתכן אבל לא בקרוב. עכשיו ברור כי הסיבה שחמאס מיהר להסכים להפסקת אש ב'עמוד ענן' ואף פעל לפזר הפגנות על גדר המערכת לאחר המבצע, לא הייתה הרתעה ישראלית, אלא העובדה שסיבוב הלחימה ההוא ב־2012 הגיע מבחינתו בעיתוי לא מתאים.
הארגון רצה להשלים את בניית המנהרות ואת כלל ההכנות הצבאיות לפני פתיחת מלחמה כוללת מבחינתו. זאת בדיוק
חמאס יעשה הכול כדי להתחמש מחדש באמצעות מנהרות ההברחה המעטות שעדיין נמצאות ברשותו, מתחת לגבול עם מצרים, אבל יהיה לו קשה מאוד. שיקום עזה מבחינה אזרחית ייקח שנים ארוכות. האם כספי השיקום שוב ינוצלו להתעצמות צבאית? הכול תלוי, כרגיל, במממנת העיקרית של חמאס, הלא היא קטאר.
שיקום כוחות היבשה המוזנחים של צה"ל, לעומת זאת, התחיל כבר במהלך 'צוק איתן' בהחלטה דרמטית של הרמטכ"ל גנץ: תוך כדי לחימה הוא הורה לבטל את הקיצוץ במספר נגמ"שי המרכבה ("נמ"רים") שעליו החליט המטה הכללי כבר באפריל האחרון. לפי ההחלטה החדשה תוכפל כמות הנגמ"שים הממוגנים המוזמנת באופן מיידי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם