צה"ל הינו צבא לא מוסרי

הנהלים שאימץ צה"ל מביאים פעם אחר פעם לסיכון חיי אזרחינו וחיילינו. זה לא מוסרי, וגם לא עושה רושם על מבקרינו בחו"ל

בעז שפירא | 31/8/2014 10:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: מוסר,הקש בגג
נא לא להיבהל מהכותרת. אנא קראו.

השכם והערב משמיעים קברניטי המדינה כמו גם מפקדי צה"ל, בכירים יותר ובכירים פחות, את המנטרה הלעוסה על פיה צה"ל הינו הצבא המוסרי ביותר בעולם. לחיזוק וביסוס טענתם הם מנופפים בנוהלי הפתיחה באש השומרים מכל משמר על זכויות האדם, על הימנעות מפעילות צבאית שיש בה כדי לסכן "בלתי מעורבים" , על הדאגה לאוכלוסיה אזרחית "חפה מפשע" ועוד הבלים - שכפי שיתברר בהמשך מציגים את הפיקוד הצבאי הבכיר ואלה שמעליו באור עגמומי, מגוחך ונלעג.

האמת היא, אכן, שחיילי צה" ל רובם ככולם הינם יהודים טובים, רחמנים בני רחמנים, אשר עושים מלאכתם על פי רוב מתוך ציוויים מוסריים פנימיים המייצרים צבא אנושי העומד על משמר ארצו ומולדתו בכוונה אמיתית למלא אחר ייעודו ולהיות אכן צבא הגנה לישראל.

אלא שמשהו משתבש ביישום של המוסריות האמתית הזאת. הרוח הפוסט מודרנית חדרה באופן ממאיר לשורות הצבא, בעיקר לשדרות הפיקוד הבכיר, וזו מקלקלת את השורות.

בחטא שהיה ל"ארכאי" עברו עשרות אלפי חיילים "הכנה מנטאלית" (שטיפת מוח) שכל תכליתה הפיכת רבבות חיילים יהודים לרובוטים שייאותו לבצע את פשע גירוש יהודים מעל אדמתם ומסירת חבלי מולדת לרוצחים הערבים. לא כל כך מוסרי....בעיני לפחות.

בצבא רווחת עדיין התפישה לפיה אין אויב אלא "פרטנר" ולכן הלחימה היא ב"עצימות נמוכה" על מנת לנהל את הסכסוך. הכרעה בקרב? ניצחון? הס מלהזכיר.

מקרים רבים מספור (חלקם הגדול מתועד בסרטים אותם מפיצים הרוצחים הערבים) של חיילים הנמלטים מפורעים ערבים שבידיהם רק אבנים או בקבוקי תבערה הפכו את חילינו לרופסים, מתוסכלים ונרפים על כורחם. המקרה המפורסם של דוד הנחלאווי ש"העז" לאיים בנשק על ערבים שאיימו על חייו, מלמד על הזעם הכבוש האצור אצל חיילים רבים מאד שאינם יכולים לסבול עוד השפלה ופקודות מגבילות.

בזמן המלחמה האחרונה בעזה פרסם דובר צה"ל קטע שבעיני הוא מזוויע. טייס הודיע שבזירה המיועדת להפצצה יש "בלתי מעורבים", ועל כן הוא איננו משחרר את הפצצה. אינני יודע אם הדובר האומלל שבוי בעצמו בתפישה המעוותת או שמא להפיס דעת מפקדיו ביקש (כשם שכל רצונם של אלה הוא להפיס את דעת התקשורת העוינת והמנהיגים המבוהלים מדעת הקהל העולמית). בכל אופן, היעד לא הופצץ ובסמוך לאחר מכן שוגר ממנו טיל לעבר מטרה אזרחית בישראל. מה יש לומר? התנהגות מוסרית לעילא ולעילא: העדפת חיי האויב ה"בלתי מעורב" על פני ילדינו נשותינו וקרובינו...

המקרים
בהם הצבא נמנע מלתקוף יעדי אויב משיקולים "מוסריים" הם רבים מספור. כל מי שיש לו קרוב משפחה, שכן או חבר שהשתתף בקרבות יכול לשאול ולהתרשם בעצמו. בהרבה מאד המקרים עלה שיקול הדעת ה"מוסרי" הפסול מכל וכל בדם יקירינו. במקרים רבים אחרים פגמה התנהגות קלוקלת זו בהרתעה הצה"לית.

הרוצחים הערבים הנלחמים בנו רואים את ההתנהלות הזו כחולשה ורפיון, דעת הקהל העולמית מתעלמת מהאנושיות וה"מוסריות" העולה לנו בדם, ואילו בבית פנימה אנו נושכים את השפתיים, מחזקים את ילדינו הלוחמים וממשיכים את המצגת האומללה בדבר היותנו מוסריים כביכול.

נוהל "הקש בגג", שתמציתו מתן אזהרה מוקדמת לרוצחים על מנת שלא ייפגעו בנפש עת יופצץ המקום בו הם שוהים (תוך דקות ממתן האזהרה), הוא דוגמא מצוינת לחולי. חבל - ויותר מזה, מסוכן - שדווקא המופקדים על הגנת העם היהודי בדורנו שכחו לחלוטין את הקביעה הפשוטה: "הקם להרגך - השכם להרגו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק