קונספירציה בעליון? לא יעלה על הדעת

את ההחלטה על חוק המסתננים שחרר בית המשפט לא כשהסתיים הדיון, אלא כשהושלם מינויים של שני שופטים חדשים – אקטיביסטים - לעליון

חגי אדורם | 30/9/2014 12:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשלהי השנה שחלפה מונו ע"י הוועדה למינוי שופטים שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון, מני מזוז וענת ברון, אשר יחליפו את הנשיא אשר גרוניס ואת השופטת עדנה ארבל.

שני המינויים החדשים לבית המשפט העליון נחשבים כמחזיקים את "האגף הליברלי- אקטיביסטי" בעליון, להבדיל מהאגף השמרני ("רפובליקני") שהיה קיים, עד עתה, בעליון. עניין זה אף הובהר בדברים שמי מחברי ועדת המינויים נשאו בעניין זה בכלי התקשורת בבחינת "חידוש הכוח האקטיביסטי בעליון".

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מיד נדגיש: אין שום פסול במינוי של שופטים "שהטיקט" שלהם הוא ליברליות [ואפילו – אולטרה ליברליות] ואקטיביזם שיפוטי. אבל יש פסול חריף ביצירת הרכב שיפוטי מונוליטי בבית המשפט העליון, בו כולם עשויים מקשה אחת, כולם מעור אחד, קיבעון מחשבתי ללא פלורליזם מחשבתי, וללא המתח (והאיזון הכל כך חשוב) בין האסכולות השיפוטיות השונות, אלה האקטיביסטים ומולם השמרנים הדוגלים באיפוק ובריסון שיפוטי של בית המשפט העליון בכל הנוגע לחקיקת הכנסת או בהחלטות הממשלה. לצד הנשיא האולטרה אקטיביסט פרופ' ברק -  תמיד היה ניצב על המשמר בר פלוגתא שווה ערך - בדמות המשנה לנשיא, השופט אלון ז"ל, וכך בכל דור ודור.

עד עתה. ומעתה – השתלטות ליברלית על בית המשפט העליון.

והנה, הפלא ופלא: רגע לאחר ששני המינויים הליברלים-האקטיביסטים לעליון אושרו, "שוחרר" -בהפתעה גמורה - לאוויר העולם פסק דינו של בג"ץ אשר ביטל את החוק שחוקקה הכנסת בעניין החוק למניעת הסתננות אל גבולות מדינת ישראל תוך מתן הוראה לשחרר את השוהים במתקן "חולות".

האם מועד פרסום פסק הדין בעניין המסתננים היה צירוף מקרים? תלוי את מי שואלים.

האמתלה למועד פרסום
פסק דינו של בג"ץ הוא היותו פסק דין אחרון של השופטת עדנה ארבל. ובהערה שלא לעניין: זה מוצדק? האם זה תקין לעכב מתן פסקי דין בשל כל מיני טקסים? האם העיכוב במועדי פרסום פסקי הדין בבית המשפט העליון לא נוגד – קוטבית - את ההנחיות הנוקשות של  בית המשפט העליון לבתי המשפט הנמוכים יותר "להילחם בסחבת" ולא להתיר שום עיכובים ושום דחיות במועדי הדיונים או בפרסום פסקי הדין? או שמא מדובר בסטנדרטים מסוג אחד (מחמירים ונוקשים) לבתי המשפט הנמוכים, וסטנדרטים מסוג אחר (מקילים ונזילים) לבית המשפט העליון?

ואולי מדובר בקונספירציה שקולה ומחושבת היטב (כזו הלקוחה הישר מ"בית הקלפים") לפיה מועדי פרסום פסקי הדין בבית המשפט העליון הם בסך הכל כלי בארגז הכלים הפוליטי של בית המשפט העליון, שנועד, למשל, "להרדים" את חברי האגף השמרני בוועדה למינוי שופטים, כך שבשקט בשקט, ומבלי משים, מונו להם "מתחת לראדר" שני שופטים סופר ליברלים/ אקטיביסטים – ורק לאחר שתם ונשלם המינוי של השניים –פורסם פסק דינו של בג"ץ – שביטל שוב  חוק נוסף שחוקקה הכנסת.

קונספירציה בעליון?  - חילול הקודש! הס!

כנראה שהמדובר בלא יותר מצירופי מקרים תמימים- ותו לא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חגי אדורם

צילום:

עורך דין העוסק בנדל"ן

לכל הטורים של חגי אדורם

פייסבוק