נתניהו החליט: הולכים על ירושלים ונגד לבני

במקום לעסוק בנושא הכלכלי – חברתי, בסביבתו של ראש הממשלה קיבלו החלטה להעמיד את ירושלים במרכז מערכת הבחירות, וכך גם את ההתמודדות 'ביבי מול ציפי': "קיבלנו מתנה שמחזירה בוחרים". השאלה היא – איך יגיבו לבני והרצוג?

שלום ירושלמי | 24/12/2014 0:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בחירות על נושאים כלכליים וחברתיים לא נוחים לממשלה במדינה לא נורמלית כמו ישראל. הממשלה נתפסת לעולם כמי שאשמה במצב, שהוא אף פעם לא טוב מבחינת רוב האזרחים. אין ממשלה מכהנת שיכולה להתמודד ברצינות עם דו"ח העוני, ולהסביר אותו לציבור בדרך משכנעת. כאשר יש גם "דו"ח עוני אלטרנטיבי" שהוא חמור יותר מהדו"ח המתפרסם על ידי הביטוח הלאומי, האפשרות היחידה של דוברי הממשלה בזמן בחירות היא להאשים את הפוליטיקאים מהשמאל ואת התקשורת שעומדים מאחוריהם, לכאורה.

• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מצד שני, התעמולה הכלכלית לא יכולה אף פעם לעשות טוב. יובל שטייניץ, שזו כנראה הקדנציה האחרונה שלו, יכול לנסות להסביר אלף פעם שהכלכלה צומחת, האבטלה יורדת ולפיד אשם, והוא - לעומת זאת - היה שר אוצר גדול. אבל האזרח שמציץ בדף החשבון שלו רק מתעצבן יותר מאמירות כאלו. אפילו את ההחלטה השנויה במחלוקת של הממונה על ההגבלים העסקיים בנוגע למונופול הגז לא ידעו ראש הממשלה ויועצי התקשורת שלו להסביר. בבוקר הם שתקו, אחר כך תמכו, בהמשך הודיע נתניהו שצריך לבדוק את העניין מחדש.
 
יונתן זינדל, פלאש 90
נתניהו נואם בחידון התנ''ך. ''נושא רגיש שנוגע בכולם'' יונתן זינדל, פלאש 90

מצד שלישי, גם הטבות כלכליות עם הציבור נתפסות כמו תעלול בחירות, ועלולות להשיג  תוצאה הפוכה. ההחלטה  של נתניהו להגדיל את שכר המינימום למגזר הציבורי מעלה מיד את השאלה איפה נתניהו היה קודם. ההחלטה להעביר מאות מיליוני שקלים להתנחלויות מבודדות נתפסת גם אצל מצביעי נתניהו כמו שוחד למגזר של בנט שכרת איתו ברית, והבטיח להיצמד אליו בבחירות. לא מפליא ששתי ההחלטות הללו מוצאות את עצמן מגיעות אל לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה.

לכן, במלים אחרות, אם אתה רוצה לנצח בחירות - תברח מהעניינים הכלכליים והחברתיים. במדינות אחרות, נורמליות, אי אפשר להימלט מהנושאים הללו - פשוט, כי אין בדרך כלל משהו אחר. הנשיא קלינטון טבע את המשפט המפורסם "זו הכלכלה, טיפש", וכך ניצח פעמיים את הבחירות בארצות הברית. אבל בישראל, לממשלה תמיד יהיה מפלט בחירות מדיני וביטחוני. תחושת הביטחון נוגעת לכל אחד, קל מאד לעורר פחדים, פשוט מאד להמציא איומים ויעיל מאד להשתמש בדימויים. "הרצוג ולבני אומרים שהכותל יישאר בידינו. איך בדיוק נגיע אליו? בשיירות? בהליקופטרים? בנגמ"שים?", שאל נתניהו אתמול (ג') בערב, אחרי שהרצוג ולבני ביקרו בכותל.

ברור שיש כאן דמגוגיה. נתניהו הצליח לנצח את בחירות 1996 אחרי שהדביק לפרס את חלוקת ירושלים. היום, מיד אחרי שהגיעו מחקרי העומק לשולחן ראש הממשלה הוא החליט על שני מהלכים: האחד, לשים את ירושלים שוב בראש סדר היום; השני, להתעלם מהרצוג ולהתרכז בציפי לבני.

"העניין החברתי חשוב לציבור, אבל יש שני נושאים שאנחנו חזקים בהם", אמרו אנשים בכירים בסביבה של נתניהו. "אנחנו נלך על ירושלים בכל הכוח, כי זה נושא רגיש שנוגע לכולם. אנחנו גם נעמיד את הבחירות על 'ביבי מול ציפי', כמו ב-2009. החיבור הזה בין הרצוג ולבני, מתברר, מחזיר אלינו את הבוחרים. קיבלנו מתנה וזה משתף בבדיקות שלנו", אמרו הבכירים.

השאלה היא איך יגיבו הרצוג ולבני. הם הרי לא תכננו מעולם להגיע לכותל בנגמ"שים. הם גם לא יכולים לדבר על ירושלים המאוחדת, אחרי שהרצוג תומך בחלוקת העיר בהסדר שלום. ובקיצור, איך יוכלו הרצוג ולבני לאכול את התפוח ולהשאיר אותו שלם? כל עוד לא תהיה להם תשובה כנה ואמיתית בנושא ירולשים- נתניהו והסיסמאות החדשות שלו מנצחים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום ירושלמי

צילום:

הפרשן הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון", תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי

פייסבוק