חרפת הדגל באבו דאבי: ניצחון ל-BDS
הופעתה של נבחרת ישראל בג'ודו בתחרות באיחוד האמירויות, בלי הסמל הישראלי ותוך ויתור על הנפת הדגל, היא חרפה. לא הספורטאים הישראלים אשמים, אלא מי שקיבל את ההחלטה השערורייתית
בשעה טובה ובמזל טוב, מדינה חדשה נולדה. לאום חדש הצטרף למשפחת העמים – מדינת IJF. מה, לא מכירים? אז לכל מרימי הגבה והמכחישים, הנה הוכחה ניצחת שאכן מדינה כזו חיה ובועטת: בסוף השבוע האחרון היא אפילו זכתה בשתי מדליות ארד בג'ודו בתחרות ספורט יוקרתית, בגראנד סלאם של אבו דאבי. אמרתי לכם! קשה יהיה למחוק את החרפה. נציגיה של מדינת ישראל העצמאית, הריבונית, החזקה והמשגשגת, הסכימו להופיע בתחרות ספורט בינלאומית, תוך מחיקת כל סממן וזכר להיותם ישראלים. במקום שעל תלבושתם יופיעו בגאון האותיות ISR, הופיעו שלוש אותיות דהויות המייצגות את התאחדות הג'ודו הבינלאומית – IJF. גם מקומו של דגל הלאום היהודי נפקד, ובמקומו הונף דגל איגוד הג'ודו העולמי - לשפשף עיניים ולא להאמין.לבי עם ירדן ג'רבי, ספורטאית ישראלית מוכשרת וגאה, על שנאלצה ליישר קו עם החלטה שערורייתית שעדיין לא ברור איך בדיוק התקבלה. ג'רבי ושגיא מוקי זכו במדליות ארד ועשו בהצלחה את המוטל עליהם, לא בהם האשם. האשם רובץ על קברניטי נבחרת ישראל, באיגוד הג'ודו, או אולי אף על מישהו בדרגים גבוהים יותר שנכשל, ונתן יד להחלטה מבזה ומקוממת. שהרי היה ידוע כבר כמה ימים קודם לכן שזה יהיה התנאי להשתתפותה של הישות הציונית בתחרות הספורט.
הביזיון של מחיקת כל סממן ישראלי בתחרות יוצר תקדים חמור ומסוכן, המשרת את כל שונאיה של ישראל והדה-לגיטימטורים באשר הם, בעולם וגם בארץ (כן, למרבה הצער והתמיהה - יש גם כאלה בתוכנו). גם אם מדובר באקט סמלי, הסמליות כאן היא היא המהות. ייצוגה של מדינה ריבונית ולגיטימית נמחק באחת, זהותה מוסתרת, כמו היו נציגיה מצורעים וגנבים בלילה.
היכן היו לוחמי הצדק, מבקשי השלום העולמי, היכן היה ארגון האומות המאוחדות, היכן היה איגוד הג'ודו העולמי שהסכים לחרפה, וחמור מכל: היכן היו אלה האחראים על המשלחת הספורטיבית הישראלית? ואכן מהדיווחים עולה כי באיגוד הג'ודו הישראלי הסכימו לעסקה המבישה הזו, שלפיה אבו דאבי תואיל בטובה להעניק ויזות לספורטאים הישראלים, בתמורה למחיקת שמה של ישראל ואי הנפת הדגל. יתירה מזאת, האיגוד אף הסכים למנוע פרסומים בתקשורת כדי להסתיר מהציבור את דבר העסקה האפילה.
אסור לנו לעבור לסדר היום על על ההליכה לקנוסה, על חרפת הדגל הזו, והאחראים עליה צריכים לתת את הדין.
גם הטענות שנשמעו כי הניקוד בתחרות ישפר את סיכוייהם של הספורטאים להשתתף באולימפיאדה, מוסיפות חטא על פשע. האם על מדינה ריבונית להסכים למחיקת זהותה באירוע בינלאומי, תמורת קידום מקצועי של מי מאזרחיה, או תמורת אינטרסים כאלה ואחרים? עד לשם הידרדרנו? נראה כי ההלקאה העצמית המופרכת של כמה קיצוניים בתוכנו, הביאה אותנו להתבייש בגאוותנו הלאומית.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתנועת החרם על ישראל, ה-BDS, ובקרב המסיתים הפרו פלסטינים, מחככים כעת ידיים בהנאה, כיצד הצליחו לשיטתם להשפיל את האויב הציוני, למחוק את זהותו ולפורר את ייחודו. בהינתן שערוריית אבו דאבי, הם בטח מצפים לכרסום נוסף במעמדה הבינלאומי של ישראל. ואכן, האמת היא שהישראלים נכנעו לתכתיב של נסיכות ערבית אנטישמית.
הביזיון הזה מעלה הרהורים נוגים על הסירוב להכיר בישראל כמדינה יהודית. כעת אפשר אולי להבין עד כמה נכונה דרישתה של ישראל להכרה בה כמדינת הלאום היהודי, ועד כמה מוצדקת דרישתו זו של ראש הממשלה נתניהו במו"מ עם הפלסטינים. אלה הטוענים כי דרישת ההכרה בישראל כמדינה יהודית היא רק עוד עז לתקיעת השיחות, אינם מבינים כנראה עד כמה המדינות הערביות, והפלסטינים בראשן, מתכחשים לזהות היהודית וללגיטימיות של הגדרה עצמית.
קשה ועצוב היה לראות את הופעתם של ספורטאי ישראל נטולי כל זהות ודגל. אלא שגם בהיעדר הסימון יש משום סימון. התקרית החמורה הזו גם שמה לאל את כל מאמציה המדיניים וההסברתיים של ישראל להילחם בתנועת החרם העולמית, ובמסיתיה האנטישמיים. היא מעיבה על המאבק נגד סימון מוצרים מישראל, היא פוגעת קשות במלחמה הישראלית הצודקת נגד הדה לגיטימציה שלה בעולם, ומחבלת במאמצים להציג לעולם את האמת. כי בכל קנה מידה ישראל היא דמוקרטיה ליברלית הנלחמת בטרור אסלאמי רצחני. השמטת שלוש האותיות ISR המייצגות את ישראל, כמוה כהטבעת האותיות BDS בדש חולצותיהם של ספורטאיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם