הקרב בליכוד: בכירי התנועה לא מחכים לברקת עם פרחים
ראש העיר של ירושלים תקף את ראש הממשלה על הזנחתו את הבירה, ורבים רואים בכך מהלך פוליטי מובהק. ברקת מכוון גבוה, ובליכוד כבר מתחילים להכין את המגננה. השרים הבכירים בתנועה לא יוותרו במהירות על ההישגים שאליהם הגיעו בעמל של שנים
עקרונית, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת צודק. ירושלים הוזנחה עשרות שנים, גם אם בשנת 2014 ולקראת 2015 זכתה, לטענת ראש הממשלה בנימין נתניהו, עיר הבירה למענקים אדירים שמגרדים את רף 900 מיליון השקלים.עוד כותרות ב-nrg:
- הח"כ לשעבר גורלובסקי חשוד בסחיטה באיומים
- "נחיה על חרבנו? צריך לזכור, יש חרבות אחרות"
- בג"ץ רומז: נמתין עם פינוי היישוב מצפה-כרמים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ירושלים לא זכתה מעולם להתייחסות רצינית, ולא הפכה למיזם העל של המדינה והעם היהודי. על כן היא הגיעה למצבה העגום הנוכחי, שעליו דיבר ברקת ושעליו ביסס את מכתבו האחרון לרה"מ נתניהו. התקציב שבו זוכה תושב העיר בשנה מגיע לכ-6,000 שקלים – מחצית ממה שמקבל תושב תל-אביב, למשל.
לאורך השנים סבלה ירושלים מעוני, בורות והגירה שלילית. אתמול (יום ב') פרסמו שלושה בכירים לשעבר – רם בלינקוב, בעבר מנכ"ל משרד הפנים וראש אגף תקציבים באוצר; פרופ' אבי בן-בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; ויוג'ין קנדל, עד לאחרונה יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה – מאמר נוקב ב"הארץ" שבו תיארו את מצב העיר: "שיעור העוני מגיע ל-35 אחוזים, פי שניים מהממוצע הארצי. בעשרים השנים האחרונות ירד מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי בכ-20 אחוזים, ומספר התלמידים בחינוך החרדי העצמאי עלה ב-50 אחוזים. שיעור הזכאות לבגרות העמיד את העיר במקום ה-158 מתוך 164 רשויות מקומיות, ונטישת המשכילים הצעירים את העיר אינה בשל יוקר הדיור, אלא בשל התפוגגות הרצון לחיות בה", כתבו השלושה.
מה שקורה בימים אלה רק מחמיר את המצב: טרור הסכינים, גם אם נחלש בשבוע האחרון, הצליח להבריח מירושלים את המבקרים. רבים שילמו בשל כך מחיר כלכלי כבד. הסוחרים במרכז העיר צובאים מדי יום על לשכתו של ברקת. אתמול בערב הם קיימו כנס גדול באולמי "וויו" בתלפיות ותבעו מהמדינה להפוך את עיר הבירה לחופשייה ממע"מ, כמו באילת.
אין דרישה צודקת מזו. ירושלים כבר מזמן הייתה צריכה להפוך לאזור סחר חופשי, שמטרתו תהיה למשוך אליו משקיעים מהארץ ומהעולם. כך אולי הייתה נבלמת ההידרדרות שלה. אבל מצד שני, למי אכפת?
מצדו, ברקת עלה על הגל הזה ותבע תקציבים נוספים לעיר. "אם אנו דורכים במקום, זה פרס לטרוריסטים", הוא אמר אתמול בבוקר. מי שמביט על האמירה הזו מהצד רואה בה מהלך פוליטי מובהק של ראש העיר, שמכוון גבוה ומחפש גם מאבקים גדולים. זה לא מופרך: ברקת רוצה לרוץ לראשות הליכוד ולהתמודד בעצמו על ראשות הממשלה. בינתיים הוא אוסף סביבו פעילים של הליכוד בירושלים ומבקש מהם לפקוד למענו כמה שיותר תומכים.
אלא שישנו ספק במידת ההצלחה של המהלך הזה. ליכודניקים ותיקים שעקבו אחרי המפקד של ברקת, חלק מהם בדאגה, טענו שנכשל בגדול. אגב, במפלגת השלטון לא מבינים עד לרגע זה מדוע ברקת, שטוען כי הצביע לליכוד ונחשב לידי אישי של נתניהו, לא התפקד בעצמו למפלגה שהוא מעוניין להנהיג אותה.
האם ראש העיר ירושלים מהסס? לא ברור. מה שבטוח הוא שבליכוד לא מחכים לו עם זרי פרחים. השרים הבכירים בתנועה לא בנו את עצמם במשך שנים בחריצות, בהתמדה ובמאמצים גדולים כדי למסור לו את מושכות ההנהגה בעידן שאחרי נתניהו.
נדמה לי שישנם מי שחוששים מהמיומנות הפוליטית ומהתקציב הבלתי מוגבל של ראש העיר המולטי-מיליונר. עוזרי שרים הציגו אתמול תכתובות ווטסאפ שבהן הופנתה לעברו של ברקת ביקורת בשל דבריו על נתניהו. אחד הפעילים כינה אותו "פיון של איל ארד השמאלני" – בעקבות שם היועץ האסטרטגי שלו.
מי שעמד אתמול בחזית ההתנגדות לברקת היה ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, יריב ותיק של ראש העיר. בבחירות המקומיות האחרונות עמד אמסלם במקום השני ברשימת הליכוד שהתמודדה מול ברקת וסיעתו, אבל הרשימה קיבלה מנדט אחד בלבד מהבוחרים. אמסלם, שהיה מנהל אגף בעירייה, נאלץ להתפטר.
אתמול הוא כינס את ועדת הפנים של הכנסת, שבראשה הוא עומד, כדי לדון בנושא המענקים לבירה, ואגב כך לגלג על ברקת. "ראשי ערים מקבלים 2 מיליון שקלים ועושים מהפכות. ברקת קיבל 400 מיליון שקלים, ולא עשה עם זה כלום", אמר אמסלם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם