מה אמר הדור

תעשו טובה ותפסיקו כבר להעריץ את סגולותיו הנפלאות של הדור הנוכחי. אין צורך להפוך כל חוצפת נעורים לעומק מחשבתי

הוא הגיבור הראשי בכל כנס של מחנכים דתיים: "הדור". "הדור הזה", יאמר ברוב חשיבות מחנך אחד, "כבר לא מוכן לעשות כל דבר שהמבוגרים עושים. הוא דורש הסברים". ושני מוסיף: "הדור הזה עולה בהרבה על הדור שלנו!" וכולם מהנהנים לנוכח האמירה הזו, שכל כך נחוצה כדי לשמר את אגדת "הדור". ואני אומר: מספיק עם "הדור". בפרט משום שאין דבר כזה.

אגדת "הדור" נסמכת על דברים שכתב הרב קוק, אבל השתכללה והשתנתה מאוד מאז זמנו. כוונתי לאמונה שאנחנו בעיצומו של תהליך היסטורי מקיף, סוחף וחד משמעי, שמוליד בכל תקופה דור חדש ומתקדם ונהדר. מכאן נגזרות שתי אמונות. האחת היא שינהגו הצעירים כאשר ינהגו, בוודאי בעומק עומקה של התנהגותם גנוז איזה ניצוץ נפלא, חידוש מרנין, שהוא במהותו שיפור והתעלות. קודמת לה אמונה נוספת, שיש בכלל דבר כזה, "הדור".

לא כל משובת נערים נובעת מעומק פנימי

לפעמים אומרים לי חבריי המחנכים שטיעון שהעליתי, או דרכי החינוכית בכלל, "אינם מתאימים לדור הזה". אני עונה להם שאני לא צריך "דור"; אני צריך עשרים תלמידות, ודומני שהן יימצאו בתוך המגוון הגדול של ימינו. הציבור הדתי–לאומי כבר אינו אותה חבורה קטנה מפעם שהיו לה חמש ישיבות תיכוניות וארבע אולפנות. כיום בכל שנתון של החינוך הממ"ד יש 15 אלף תלמידים. הם רבים מאוד ומגוונים מאוד ועסוקים כל אחד בענייניו.

הירשמו למהדורה המרכזית וקבלו כל יום ב-15:00 את הכותרות הכי מעניינות »

- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גם לחילונים הייתה אגדת "הדור" משלהם, והם נאלצו כבר מזמן לזנוח אותה. זקן השומרים, בעל השם הרבני אברהם שפירא, נהג לומר בבוז לצעירי פתח תקווה: "אתם נוער אתם? אתם בררה!" הסופר והח"כ ס' יזהר הצהיר בייאוש במליאת הכנסת בשנת 1960 שצעירי זמנו הם "דור האספרסו". בני הדור ההוא הפכו לימים למנצחי ששת הימים. מה שדווקא חיזק לזמן מה את אחת הגרסאות של אגדת "הדור": כביכול, כל פגם אצל הצעירים הוא ביטוי לאיזו התעלות פנימית כמוסה. ככל שהקוצים חדים יותר כך התוך מתוק יותר, כפי שמתגלה בשעת מבחן.

החילונים כבר ויתרו מזמן על התפיסה הזו. ודאי, יש אצל בני הנוער היום תופעות חדשות, שפעם כמעט לא הכרנו. חלקן טובות, חלקן רעות, ורובן, כרגיל, גם וגם. אך כשמחנכים חילונים מדברים על "דור ה–X" או "דור ה–Y" הם מתארים תופעות סוציולוגיות כלליות ומעורפלות, ולא מתיימרים לתאר איזה מִגבש חברתי מוצק. וזה אחד מן הדברים שכדאי ללמוד מהם.

אגדת "הדור" מולידה חוסר ביטחון כרוני אצל המחנכים הדתיים. כל רפיון שהופך קצת נפוץ מעורר מיד את השאלה שמא ההתנהגות הלא ראויה של התלמידים אינה סתם עצלות לקום בבוקר, אופנת ביגוד לא צנועה או חוצפה פשוטה. ודאי נחבא כאן משהו עמוק יותר. אולי רצון לתפילה יותר משמעותית, שאליה היו התלמידים מזנקים ממיטותיהם גם בחמש בבוקר, או רצון לחופש רוחני מול האלוקים, או זלזול במוסכמות הדיבור מתוך עומק פנימי של חיבור למהות ולא לכלים. איך אפשר לנזוף בנערים עמוקים כאלו?

לחוסר הביטחון הזה יש תוצאות מדאיבות. יש לי כמה חברים שמלמדים במוסדות חילוניים. הם אומרים שבזמן שבישיבות התיכוניות התלמידים מתייחסים למורים כאל מדריכים (בינוניים) בבני עקיבא, אצל החילונים יש יותר משמעת והרבה יותר כבוד למורים.

רעיי המחנכים הדתיים, הבה נתעשת. אין שום "דור". אם יש משהו אחד שמאפיין את כל תלמידינו, זה שאין שום דבר שמאפיין אותם. צעירינו אינם הסיירת של מדינת הגאולה או חוד החנית של ציונות העתיד. הם בסך הכול נערים ונערות שגדלים בתקופה קצת מבלבלת, וצריכים הורים טובים ומסגרת בריאה ומורים מצוינים. כמו תמיד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg