אילו אבות גרושים ופמיניסטיות היו חוברים יחד
בלתי נסבל שאבות נאלצים להילחם כדי לזכות במשמורת שוויונית. לא נתפס שמי שנאבקות להרחיק מהם את ילדיהם הן נשים שמתיימרות לייצג פמיניזם
היא הייתה הילדה הכי חמודה בצהרון. שיער גולש, עיני שקד, חיוך עם גומות. אולי בגלל זה לא הצלחתי להבין למה תמיד באים לקחת אותה אחרונה. הייתי סטודנטית בחלטורה, מפעילת צהרון במשרה חלקית. הייתי צופה בפניה המודאגות, מנסה לנחש מי יבוא היום. אמא? אבא? סבתא? אולי שוב אשתו של האבא, שאליה תמיד הלכה בפנים חמוצות.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- צו מעצר: די להתעלל בנשות המילואימניקים
- אפשר לשנות את תרבות השנאה של יום ירושלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יום אחד לא באו לקחת אותה. התקשרתי להורים. האבא אמר: "זה לא התור שלי היום". האמא ענתה בתגובה: "היה לנו ריב על כסף והחלטתי לעשות לו פרינציפ". מצאתי את עצמי תלויה ביניהם, מנהלת את המערכה טלפונית.
''אם הפמיניזם רוצה באמת לעלות מדרגה, מסע הנקמה נגד העוולות שנגרמו לנשים''.
שאטרסטוק
בסוף, כשכשלו הניסיונות, אספתי אותה אל ביתי. אני זוכרת את המבט שלה כשבעלי פתח את הדלת ובני רץ לחבק אותו. אני זוכרת שמיהרתי לחבק גם אותה ולומר לה שהיא נהדרת ושיש לה את הגומות הכי מתוקות בעולם, אבל זה לא באמת עזר כי היא הבינה. היא הבינה שהיא בבית זר, שמחכים שכבר יבואו לאסוף אותה, שהיא שוב נפלה קורבן לקרבות הגירושין של אביה ושל אמה. ארבע שעות ישבה אצלנו עד שהסבא הגיע לבסוף ולקח אותה.
נזכרתי בסיפור הזה כשסוגיית מעמדם של האבות הגרושים עלתה השבוע שוב לכותרות. מה בדיוק קורה שם בתוך התהליך הנורא הזה, שגורם לאנשים לא לראות את המחיר העצום שמשלמים הילדים?
> נגע בפצע: ג'קי לוי לא תיאר רק סיפור פרטי
"זה לא אנחנו", אמר לי השבוע חבר גרוש, "זאת המערכת שמטיחה אותנו זה בזה, וגורמת לנו להפוך בתוך מספר שבועות לשני מתאבקי סומו שמתגוששים בבריכות הבוץ של החיים. למעט מקרים ממש יוצאי דופן של אי שפיות, רוב הזוגות הגרושים יוצאים לדרך בתקווה 'להתגרש טוב'. אבל כמעט תמיד תמצאי שם גורם שלישי אכזר: סבתא שמחממת, עורך דין שלא רואה בעיניים, ארגוני נשים, בתי הדין, ומעל כולם החוק, שכבר שנים לא מתנהל בצורה שוויונית".
> ביטול חוק חזקת הגיל הרך: הילדים יהפכו לקלף מיקוח
> בוטל חזקת הגיל הרך: המדינה פוגעת בילדינו
> חזקת הגיל הרך: ילדים הם לא פרס על התנהגות טובה
הבחור הזה ניהל מאבק עיקש במשך שלוש שנים כדי לזכות במשמורת שוויונית על בנותיו וחזר לפגוש אותן רק לאחרונה. לפני שנתיים פגשתי אותו ממוטט מגעגועים ומבקש את מותו. "בכל יום אני נוסע ברכב ומתפלל שתבוא משאית ותדרוס אותי", אמר לי אז. השבוע בחרתי להקדיש את הטור למענו. למענו ולמען יתר האבות הגרושים שבחודש הקרוב יקיימו בגן הוורדים מאהל מחאה במטרה לעורר את חברי הכנסת לשינוי בחוק.
זה כמעט בלתי נתפס שבשנת 2016 אבות בישראל נאלצים להילחם כדי לזכות במשמורת שוויונית על ילדיהם. זה עוד יותר בלתי נתפס שמי שפועלות כדי לשמור על הסטטוס קוו הקיים הן נשים שמתיימרות לייצג פמיניזם.
בנובמבר האחרון צהלו חברות הכנסת זהבה גלאון ומרב מיכאלי לנוכח הפלת החוק לביטול חזקת הגיל הרך לאחר הגירושין. הטענה שלהן הייתה שמכיוון שאין שוויון בין גברים לנשים בשאר תחומי החיים, לפחות שישאירו להן את הילדים. במילים אחרות - אם אנחנו נדפקות, לפחות שהילדים יישארו כקלף מיקוח. השדרנית שרון קנטור הסבירה את העיקרון הזה השבוע באומרה ש"זו תקופה שבה נשים עושות תיקון. תקופה קשה מאוד להיות גבר".
אם הן רק היו מבינות שזה בדיוק מה שמעכב את התקדמות הפמיניזם. בספטמבר 95' נאמה הילרי קלינטון בבייג'ינג את נאומה המפורסם שבו אמרה "Women's Rights Are Human Rights".
19 שנה אחר כך, השחקנית אמה ווטסון נעמדה מעל בימת האו"ם וסיפרה שהדבר שהכי הפריע לה בנאום הזה הוא שהיו שם פחות מ־30 אחוז גברים. "איך נוכל לעשות שינוי בעולם כשרק מחציתו מוזמן או מרגיש בנוח לקחת חלק בדיון?" שאלה ווטסון.
והנה לכם הכשל הפמיניסטי: סוגיית האבות הגרושים יכולה הייתה להיות ההזדמנות של הפמיניסטיות להראות שהפמיניזם שלהן הוא באמת פמיניזם. להעביר את המסר שגברים ונשים יכולים ואמורים להיות שותפים מלאים בגידול הילדים. במקום זה הן בחרו לפתוח שוב זירת ניגוח בין המינים. כל כך הרבה זמן יקר מתבזבז על כנסים של "נשים עם נשים שמחזקות נשים" שרק מחריפים ומדגישים את האיבה. מתי הן יבינו שהמפתח האמיתי להצלחת האג'נדה הוא היכולת לגייס את הגברים למאבק?
אין דבר יותר פמיניסטי מאב שנאבק כדי להשיג משמורת על ילדיו (כמובן, בהנחה שכוונותיו באמת כנות ולא משתמשות בילדים כדי להשיג יתרון וכוח). את הגברים האלו צריך לעודד. אם הפמיניזם רוצה באמת לעלות מדרגה, מסע הנקמה נגד העוולות שנגרמו לנו במשך כל ההיסטוריה על ידי המין השני חייב להיפסק. יש גברים טובים ומתקדמים בעולם. הגיע הזמן שגם הם יתחילו לשבת בקהל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם