למרות הרעש: ליברמן נכנס נכון למשרד הביטחון
אביגדור ליברמן שירת גם כתותחן ולא רק כאפסנאי, והוא יודע להתמודד עם נושאים כבדי משקל. השבוע הוא ניגש במרץ להשלמת הידע הצבאי החסר ולבניית כוורת יועצים
מעטים יודעים לאן הגיעה הקריירה הצבאית של אביגדור ליברמן: בשיאה הוא היה 'מספר ארבע' בצוות קרבי של תותחים מתנייעים. מה שידוע לציבור הוא שליברמן גויס לשירות מקוצר לעולים חדשים והוצב כאפסנאי בגדוד תותחנים ברמת הגולן. אבל היה לכך המשך: במהלך שירות המילואים שלו עבר ליברמן קורס לוחמי תותחנים, ושירת במשך כמה שנים כמילואימניק בגדוד של תותחים מתנייעים (תומ"תים).
תפקידו של 'מספר ארבע' בצוות הוא לטפל בפגזים, להתקין עליהם מרעומים ולשאת אותם בידיים אל אנשי הצוות שמבצעים את הירי. משקלו של כל פגז 42 ק"ג. מפקדיו של ליברמן מספרים כי המשקל הזה היה קטן עליו. ליברמן התייצב בדרך כלל לשירות, וביצע את משימותיו ללא דופי. למרות מעמדו הצבאי הזוטר הוא היה מחובר היטב למפקדים הבכירים, פוליטיקאי ברמ"ח איבריו גם במדי ב'.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- צו מעצר: די להתעלל בנשות המילואימניקים
- אפשר לשנות את תרבות השנאה של יום ירושלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השבוע ביצע המילואימניק לשעבר אביגדור ליברמן את אחת הקפיצות הגדולות בתולדות מערכת הביטחון. ביום שלישי הוא עלה בליווי נכדיו ללשכת שר הביטחון שבקומה ה־14 בקריה, והשקיף על הנוף האורבני של תל־אביב.
הוא ישב מיד לפגישת עבודה ראשונה עם הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט, וחצה את הגשר אל החלק הצבאי בבניין, לישיבה חגיגית עם אלופי המטה הכללי. בין היתר היו שם סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן, שליברמן לא אהב את התבטאותו ביום השואה, ונשיא בית הדין הצבאי שמוביל את המשפט נגד החייל אלאור אזריה, ששר הביטחון החדש הוביל את גיוס התרומות למימון המסע הציבורי למענו (גם אם לא עשה זאת בפומבי).
למרות משקעי השבועות האחרונים, לא היה שום מתח במפגש של ליברמן עם אלופי המטה הכללי. ליברמן הגיע בהחלטה נחושה להימנע ככל יכולתו מזעזועים. זו הסיבה שלא התנגד לכניסתו של האלוף (במיל') אודי אדם לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון חמישה ימים לפניו, אף שעל המינוי החליט קודמו משה יעלון.
גם המסרים של ליברמן השבוע היו שיא המתינות מבחינתו. עם ראש הממשלה נתניהו דיבר על "פתרון שתי המדינות", לאלופי המטכ"ל אמר כי "צה"ל ומפקדיו הם הקונצנזוס הרחב ביותר של החברה הישראלית והוא הנכס הכי חשוב של הצבא. יש לשמור על הנכס הזה מכל משמר". בדיוק מה שהאלופים רצו לשמוע.
אבל הקדנציה של ליברמן כשר ביטחון לא תימדד בדיבורים אלא במעשים. אין ספק שחוסר הניסיון והפערים בידע המקצועי ידרשו שכר לימוד. שר הביטחון האזרחי האחרון, עמיר פרץ, היה רב־סרן בשירותו הצבאי, והוא שילם מחיר אישי כבד על כשלי מלחמת לבנון השנייה.
במרוץ נגד הזמן לפני המתיחות הביטחונית הבאה, ליברמן כבר התחיל ללמוד את החומר מסביב לשעון. מיטב המומחים של מערכת הביטחון מעבירים לו השתלמויות במגוון רחב של נושאים, מהפרויקטים הגדולים ביותר של צה"ל ועד הגרעין האיראני. חלק גדול מהנושאים הוא מכיר משנותיו בקבינט המדיני־ביטחוני.
כאב ראש אחד נחסך מליברמן: יעלון השאיר אחריו תקציב רב־שנתי לצה"ל, לראשונה זה תקופה ארוכה מאוד, מה שמאפשר לצבא להוציא לפועל ללא הפרעה את התוכנית הרב־שנתית 'גדעון'. ליברמן החל ללמוד לעומק את סוגיית הסיוע הביטחוני האמריקני לעשור הבא, שעומדת לפני הכרעה ומטופלת בעיקר על ידי ראש הממשלה.
ליברמן מקבל לאחריותו את צה"ל באחת מתקופותיו הקשות: הרוח של רבים מהמפקדים בצה"ל שפופה, איכות המשרתים בקבע נמצאת לדעת מומחים בירידה מדאיגה כבר כמה שנים, תוצאה מובהקת של השיח הציבורי שהפך את משרתי הקבע לשק החבטות של החברה הישראלית ול"אוכלי חינם".
נכון, מיטב הנוער עדיין מתגייס לשירות חובה, אבל מרבית הטובים ביותר פורשים לאזרחות בהזדמנות הראשונה. זוהי תופעה מדאיגה מאין כמוה, שראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי, לא הדגיש בתדרוך לכתבים השבוע. הוא ציין עובדה חשובה אחרת: רק שישה אחוזים מהאזרחים בגיל שירות מילואים משרתים בפועל. רחוק מלהיות צבא העם.
עוד לפני שנכנס לתפקידו החל ליברמן לבנות כוורת ולהיוועץ באנשי מערכת הביטחון לשעבר. אחד האנשים שאיתם נועץ הוא אלוף (במיל') איתן דנגוט, שהיה מזכירם הצבאי של שלושה שרי ביטחון. אולי ליברמן יקרא לו להיות ראש מטה. עוד אלופים במילואים שנחשבים בעלי השפעה בסביבתו של ליברמן הם יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל (שבמקור מונה לתפקיד זה בידי איש מפלגתו של ליברמן, עוזי לנדאו), האלוף (במיל') יאיר נוה, וראש רשות שדות התעופה ומפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום.
עם אותה כוורת חיצונית, ובעיקר עם אלופי המטה הכללי, עלול ליברמן להידרש למבחן צבאי משמעותי כבר בקיץ הקרוב, בחזית הצפון מול חיזבאללה (סבירות נמוכה) או בחזית עזה מול חמאס (סבירות לא נמוכה בכלל, אם המהלך של צה"ל להרס מנהרות תת־קרקעיות יוליך להסלמה פתאומית שאף אחד מהצדדים אינו מעוניין בה).
וגם זה: אף שנדמה כי גל הטרור שהחל באוקטובר בשנה שעברה דעך לגמרי, הסיבות לו עדיין קיימות. השב"כ מדווח על עשרות סיכולים של פיגועי התאבדות מאז תחילת השנה. פיגוע הדקירה בתל־אביב השבוע היה תזכורת עמומה לקיומו של ה'גל', אבל אם חלילה תתממש מזימת חמאס ופיגוע התאבדות יצא לפועל, הקיץ הקרוב עלול להיראות שונה לחלוטין מהמציאות הביטחונית בשבוע הראשון של ליברמן בראש הפירמידה.
משהו על הקרב בנושא הקבינט הביטחוני שניהל השר נפתלי בנט, במקביל למו"מ הקואליציוני בין הליכוד לישראל ביתנו: התוצאה שלפיה לא ימונה מזכיר צבאי לחברי הקבינט אלא השרים יקבלו עדכונים מהמטה לביטחון לאומי (המל"ל), הייתה יכולה להיות ידועה מראש.
ראש המל"ל לשעבר פרופ' עוזי ארד, שניהל בעבר מלחמות חורמה כדי להקנות לגוף הזה סמכויות ועוצמות, אומר כי זהו בדיוק ייעודו של המטה. ארד עומד להוציא לאור ספר בנושא, בשם 'החלטות בצמרת'. לדבריו, הרעיון שמזכיר צבאי הוא שיתדרך את השרים היה שגוי מיסודו משום שהצבא מכיר רק חלק מהתמונה (למשל: בעת לחימה חשוב לא פחות לעדכן את השרים מה מצב המהלכים המדיניים להפסקת הקרבות, מידע שהצבא לא תמיד מכיר).
נתניהו יכול היה להפעיל את המל"ל שיעשה את עבודת המטה עבור שרי הקבינט. זה לא קרה בתקופתו של יוסי כהן, משום שכהן תפקד כמעין עוזר אישי לנתניהו. הוועדה שמונתה בנושא הקשר בין המל"ל לקבינט מיותרת לגמרי. פשוט צריך להפעיל את חוק המל"ל כלשונו, ולבנט לא תהיה רבע טענה בעימות הבא, טוען ארד. גם לא לשרים האחרים.
ומשהו על גדי איזנקוט: האחריות על כתפיו הפכה כבדה מאוד. השירות תחת שר ביטחון שהיה רמטכ"ל בעצמו, שונה לחלוטין מהשירות תחת שר ביטחון ללא רקע צבאי. באופן פרדוקסלי, דווקא תחת שר מרקע אזרחי כובד המשקל של המלצות הצבא יגדל. לליברמן ולנתניהו, וגם לשרים דעתנים בקבינט כמו בנט, לא יהיה גב ציבורי להוביל מהלכים בניגוד לעמדת צמרת צה"ל, כפי שיעלון יכול היה לעשות ללא קושי. לפחות בשנתו הראשונה כשר הביטחון צפוי אביגדור ליברמן 'לזרום' עם רוב המלצות הצבא.
אקו"ם