ראשי » חדשות » דעות

ישראל אדישה מדי לאיומים של חיזבאללה

בישראל נטו שלא להיבהל מן ההצהרות הלוחמניות של נסראללה, הבעיה היא שיותר מדי דברים יכולים להשתבש בדרך

בשורה של נאומים וראיונות שהעניק לאחרונה לתקשורת, שב מנהיגו של ארגון חיזבאללה והבטיח לשומעיו כי במקרה של עימות מחודש עם ישראל, יתקוף ארגונו את מתקן האמוניה שבמפרץ חיפה, וכן את הכור הגרעיני בדימונה. אחרי נסראללה החרה־החזיק נשיא לבנון, מישל עאון, אותו גנרל נוצרי שבעבר קיבל את פניו של שרון בביירות ועתה משמש כלבלב המחמד של נסראללה בארמון הנשיאות בביירות. עאון, בניגוד לקו שנקטו עד היום ממשלות ונשיאי לבנון, הצהיר כי ארסנל הטילים של חיזבאללה חיוני לצורך ההגנה על לבנון, משימה הגדולה על מידותיו של הצבא.

בישראל נטו שלא להיבהל מן ההצהרות הלוחמניות של נסראללה, המעידות יותר מכל על חששו מפני הידרדרות לסיבוב לחימה מחודש שיפר את השקט הפסטורלי השורר לאורך הגבול הישראלי־לבנוני מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.
 
הרטמכ"ל גדי איזנקוט אף הרחיק לכת והכריז בכנסת כי חיזבאללה נתון כיום במשבר כלכלי, ובעיקר במשבר מורלי, בשל מעורבותו בלחימה בסוריה וכי פניו אינן לעימות עם ישראל. איזנקוט צודק כשהוא מצביע על המחיר הכבד שמשלם חיזבאללה בעבור מעורבותו בסוריה. זו גבתה ממנו אלפי הרוגים ופצועים והעמיסה עליו הוצאות כספיות שאותן מתקשה איראן, נותנת החסות שלו, לממן. אבל מאזן המעורבות של חיזבאללה בסוריה מורכב יותר. לצד האבידות, רוכשים אנשיו ניסיון מבצעי מסוים, הגם שיש להודות שלא הפליאו בביצועיהם הצבאיים באף אחד מאתרי הלחימה בסוריה. ומה שחשוב יותר - הציר של איראן וחיזבאללה נהנה כיום מחסות רוסית הזולגת דרך טהרן גם לביירות.

הרוסים ודאי שאינם עומדים מאחורי העברת טילי יאחונט לידי חיזבאללה, נשק הטילים המתקדם ביותר באזור. אבל לנוכח הדיווחים בתקשורת לאחרונה על כי סוריה, בת חסותם, העבירה טילים שכאלו לידי חיזבאללה, בחרה מוסקבה להשאיר את עיניה עצומות למחצה. כך או אחרת, ברגע האמת ישראל תצטרך להתמודד מול ארסנל הטילים של חיזבאללה, ובהתמודדות זו שאלות של מורל לחימה אינן מעלות או מורידות.
 
הבעיה בדברי הרמטכ"ל נעוצה בעובדה שאין טוב ממנו לדעת שמלחמות במזרח התיכון בין ישראל ליריבותיה פורצות לרוב בלא שאיש מן הצדדים רצה בהן, התכונן לקראתן או אפילו העריך שהן עומדות לפרוץ. לא צריך להרחיק עד מלחמת ששת הימים לפני 50 שנה. שהרי גם מלחמת לבנון השנייה וגם סבבי העימות בין ישראל לבין חמאס פרצו בניגוד גמור להערכות, ומה שחשוב יותר, בניגוד גמור לרצון שני הצדדים להמשיך לשמור על הגבול ביניהם.

הצהרותיו התוקפניות של נסראללה אינן מעידות כאמור על רצון בעימות בישראל, אלא נהפוך הוא - על חשש מפניו ורצון למנוע אותו. כך גם התגובה בישראל, המעידה על קור רוח ותחושה שבידי ישראל יכולת הרתעה טובה מול הארגון. הבעיה היא שיותר מדי דברים יכולים להשתבש בדרך. כך, למשל, מוסיפה ישראל, על פי דיווחי התקשורת הזרה, לפעול נגד מטרות של חיזבאללה בשטח סוריה. אפשר מאוד שברגע מסוים יחליט מישהו מן הצד השני - בין שרוסיה ובין שדמשק, טהרן או נסראללה - שלא לעבור יותר לסדר היום על תקיפות שכאלה.

המשטר הסורי גם נערך לשוב ולהשתלט על הגולן הסורי, ומשמעות הדבר היא נוכחות איראנית ושל לוחמי חיזבאללה מן העבר הסורי של הגבול עם ישראל. איש אינו רוצה אפוא בעימות כולל, אבל בשנים האחרונות הוכח כבר ששני הצדדים אינם נרתעים מלשלוח מסרים אלימים זה לזה. ישראל תוקפת יעדים של חיזבאללה בסוריה, ואילו הארגון מבצע פיגועים בחוות שבעא או אף ביצע פיגוע טרור נגד תיירים ישראלים בבולגריה. משמעות הדבר היא נכונות לקחת סיכונים, בתקווה שמישהו יעצור ברגע האחרון. אבל בעבר לא כך קרה, ומכאן החשש מפני הבאות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח