זמן להשמיע קול
בסופו של דבר מדובר באחינו, אמרו היהודים הרפורמים של ארה"ב, והחליטו לא לנקוט עיצומים נגד ישראל. תגובה למאמרו של אריאל שנבל
כריס סמית, או בשמו מברית המילה שלו מוישי סמית, היה מזועזע: כראש הפדרציה שלארגון-הגג ליהדות רפורמית בריל ג'ואישוויל שבטקסס, אירועי מתווה הכותל והעלאת חוק הגיור החדש גרמו לו להבין שמדינת ישראל מטילה ספק ביהדותו - אמו, כריסטי, עברה בצעירותה גיור רפורמי, והפכה לאחת התורמות הגדולות מטעם הקהילה לישראל.
כשגדל היה לסמית קשר חזק מאוד ליהדות, ומשפחתו נחשבת מיוחסת בעקבות העובדה שסבו מצד אביו, ג'ושוע, היה מעשירי ריל ג'ואישוויל. משפחתו מנהלת קרן המעניקה עשרות מיליוני דולרים מדי שנה לארגונים יהודיים, ו-40 אחוז מהתרומות עוברים ישירות למטרות חיזוק החינוך בפריפריה הישראלית.
במסגרת תפקידו כראש הפדרציה, כתב סמית בקבוצת הוואטסאפ של הנהלת הארגון מסר קצר: "יהודים יקרים, הגיע הזמן להשמיע קול".
אחת מחברות הקבוצה, ג'סיקה, היא בחורה שנולדה כיהודייה אך רק באחרונה חזרה לחיק היהדות בעקבות קשר רומנטי עם רב קונסרבטיבי. בעבר סיפרה כי "אחרי שביקרתי בבית הכנסת הקונסרבטיבי והשתתפתי בליל סדר בבית של הרב סיוארט, אני מבינה מה פספסתי כל חיי". היא החליטה להקדיש חייה ליהדות, ואף משמשת נשיאת הסניף המקומי של השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק. ג'סיקה החלה לשמור שבת וכשרות, ועל כן הוחלט לקיים את הפגישה במוצאי שבת - ולא בשבת, כפי שתוכנן מראש. לרוב בפגישות לא הזמינו המשתתפים קייטרינג כשר, אך בשבילה הם היו מזמינים מנה כשרה ואטומה עם אוכל במרקם צמיגי, כמו אלה שמגישים במטוסים.
"נדמה לי שאין צורך בהקדמות", פתח סמית את הישיבה המתוחה, "כולנו חווינו השבוע את סטירת הלחי האדירה שהוטחה בנו מכיוון ממשלת ישראל. מיותר לציין שזה פגע אישית בכל אחד מאיתנו. לי אישית זה מפריע כי לראשונה אני מבין שמבחינת ממשלת ישראל אני לא נחשב יהודי, ואם ארצה לעלות לישראל - לא אהיה זכאי לכך". כאמריקני טוב דיבר סמית בהתרגשות, ויש שיאמרו שאף בדמע. התקרית הזאת כאבה בתוך-תוכו, והוא חש נבגד.
ג'ייל (אביגיל) אדמס סיפרה למשתתפים על הביקור האחרון שערכה בישראל ועל הטראומה שחוותה כשנסעה במונית מהמלון בירושלים לעבר הכותל המערבי בעוד שהיא חובשת לראשה כיפה. "נהג המונית, שבכלל לא היה דתי, צעק עליי כי חשב שאני הולכת להפגין במקום. הוא אמר לי: 'את בכלל לא יהודייה אם את רפורמית, אתם האויב הכי גדול שלנו'. בסך הכול רציתי להתפלל במקום", היא הסבירה.
אדמס היא בת למשפחה תל-אביבית חילונית, והוריה החלו להתקרב ליהדות דווקא כשהפכו לחברים בבית הכנסת הרפורמי בריל ג'ואישוויל. "הבעיה של הישראלים, שרובם חילונים, היא שהם פשוט לא מכירים אותנו ולא מבינים מה זה אומר להיות יהודי מחוץ לישראל. הילדים שלנו יודעים יותר על יהדות ממה שילדיהם ידעו אי פעם, אבל הם עדיין רואים בנו 'יהודים סוג בי"ת', אם בכלל".
"פעולה ראשונה", קטע אותה סמית, תוך שהוא מקיש על ה'אנטר' במקלדת ומעביר לשקופית הראשונה, "היא לעצור מיד את כל התרומות שאנחנו אוספים למען מדינת ישראל".
"סליחה, אדוני היושב ראש", גמגם ג'ייסון פוסטר, גזבר הפדרציה זה 28 שנים, בן לאב יהודי ואם נוצרייה המחשיב את עצמו יהודי לכל דבר. "כארגון דמוקרטי אנחנו לא יכולים לקבל החלטה כזאת, מכיוון שרק באחרונה החליט חבר הנאמנים שלנו שגם אם יהיו משברים עם ישראל - אנחנו לא נחרים אותם. כתבנו בהחלטה כי 'מדובר בסופו של דבר באחינו'. לא נוכל להפסיק את התמיכה", אמר פוסטר, והציע כבעבר לפרסם הודעה רשמית לתקשורת - "אבל הפעם נסביר שמדובר בחציית קו אדום".
סמית התאכזב. "אני מבין שברמה הקהילתית זו בעיה להקפיא את העברת הכספים, למרות שממשלת ישראל הקפיאה לנו את מתווה הכותל. אך ייתכן שמשפחתי תחליט אחרת מכם, וכך נעשה בכסף שלנו". המשפחה, אגב, החליטה למרות המתווה להמשיך לתרום לישראל. מתברר שכריס הוא בן המשפחה היחיד שהתרגש מהמשבר, והשאר כלל לא שמעו על כך.
את ההודעה לעיתונות שלהם, כצפוי, אף אחד לא קרא בממשלת ישראל, ובטח שלא בציבוריות הישראלית. כשדוברת הפדרציה ביקשה לארגן לסמית ריאיון שבוע לאחר מכן בכלי תקשורת ישראליים שבו רצה להביע את כאבו, הסבירו לו ש"זה הסיפור של שבוע שעבר. אנחנו כבר התקדמנו הלאה למשבר בבית החולים 'הדסה'". היא מצדה חשבה לעצמה: "אילו הם רק היו זוכרים שמי שהקימו את בית החולים הזה הן בכלל נשים יהודיות מארה"ב". אגב, בישראל הוסיפו ואמרו לדוברת עוד ש"אם תחליטו להקפיא את התרומות לארץ זה בטח יהיה סיפור מתאים, אבל מעבר לכך זה כבר לא ממש מעניין אותנו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם