ציד המכשפות: אסור למורה להיות שמאלני
בישראל של 2017 למורה אסור להביע שום עמדה פוליטית, גם לא בעמוד הפייסבוק האישי שלו, אלא אם היא תואמת את עמדת הממשלה והימין. והמפסידים הגדולים הם התלמידים
24 שנים, טלי מזרחי היא מורה נערצת על תלמידיה, בבית ספר יסודי, ביישוב מיתר בדרום. 24 שנים שבהן היא מחנכת במסירות, מקצועיות וללא דופי מאות תלמידים.עד שיום אחד גילה אחד ההורים, שבעמוד הפייסבוק הפרטי של המורה ניתן למצוא, רחמנא לצלן, גם מסרים שמאלנים, העוסקים בשלום, סובלנות וקבלת הגר. לא מדובר במניפסטים של כפירה בציונות או תמיכה בטרור, אלא בשתיים שלוש תמונות ״מרשיעות״ המציגות את רצונה של המורה בהפסקת האלימות וכיבוד האחר.
אבל, באווירת ציד המכשפות, שפשטה במחוזותינו והפכה לנורמה, מספיקה תמונה אחת, בעלת ניחוח שמאלני, כדי להציג מורה ותיקה ומוערכת, כמי שמחנכת את התלמידים לשנאת ישראל.
אדם ורטה. מורים חוששים להביע עמדה ולהפוך לאדם ורטה או טלי מזרחי הבאים.
צילום: ראובן קסטרו
מהרגע שבו התגלו התמונות, היה ברור שזמנה של המורה טלי בכיתה, קצוב. כמה הורים נזעמים הפעילו לחץ על בית הספר ועל ראש המועצה, וטלי, שאיננה פוליטיקאית, ואינה מורגלת להיות בעין הסערה, החליטה בלית ברירה, לפרוש מבית הספר ולחפש עבודה כמורה ביישוב אחר.
ההורים בטח מרוצים, הם יכולים לתת לילידהם שיעור חינם באזרחות, ולהסביר להם שלא יראו יותר את המורה טלי מזרחי, מאחר שבחרה להביע עמדות אישיות בפייסבוק, וכך יעשה למי שמעז להביע עמדות עצמאיות, ולא מיישר קו עם מדיניות הממשלה.
במקום לספוג ערכים של נאורות, חופש דעה ומחשבה, התלמידים נאלצים להסתפק בסגל הוראה מקובע ומפוחד.
צילום: יהונתן שאול
ההורים סותמי הפיות לא לבד, רוח המפקד היא שאיפשרה להם לנצח. שתיקתו המהדהדת של נפתלי בנט, מעניקה גיבוי ללינץ׳ אותו ביצעו ההורים במזרחי, ומשדרת מסר ברור למורים, אם תעזו לקחת חלק, גם מחוץ לשעות הלימודים, בפעילות בעלת ניחוח שמאלני, דמכם יותר. שום ישועה לא תגיע, לא משאר ההורים, לא מהנהלת בית הספר, וגם לא משר החינוך.
כי בישראל של 2017 למורה אסור להביע שום עמדה פוליטית, גם לא בעמוד הפייסבוק האישי שלו, אלא אם היא תואמת את עמדת הממשלה והימין. מי שלא יילך בתלם ויחטא בהבעת עמדה אישית שמאלנית, יעמוד למשפט שדה, שבסופו ייאלץ לסיים את תפקידו.
השר בנט. רוח המפקד?
צילום: אריק סולטן
תחושת הפחד הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו של כל איש חינוך בישראל. מורים בבתי הספר חוששים לנהל שיעורי חברה, לשאול שאלות, ולייצג עמדה, מחשש להפוך לאדם ורטה או טלי מזרחי הבאים, מרצים באוניברסיטאות חוששים מאנשי ״אם תרצו״ שמסתננים לשיעורים עם מכשירי הקלטה, בתקווה לתפוס התבטאות שמאלנית, להוציאה מהקשרה, ולדרוש את פיטוריהם. לא לכל איש חינוך יש את הכוחות ותעצומות הנפש להתמודד עם כותרות ענק בעיתונים, עצומות ומחאות, בידיעה שהגיבוי ממשרד החינוך לא יגיע. במצב דברים שכזה, יש ספק- אין ספק. עדיף לשתוק ולא לומר מילה, מחשש להוצאת הדברים מהקשרם, סקנדל ופיטורים.
אך המפסידים הגדולים מהמצב הם לא המורים שנאלצים להעלים כל רמז לדעה פוליטית עצמאית, אלא דווקא התלמידים והסטודנטים. במקום לספוג ערכים של נאורות, חופש דעה ומחשבה, הם נאלצים להסתפק בסגל הוראה מקובע ומפוחד, שנצמד לטקסטים המונחתים מלמעלה, ונמנע מלקיים דיון בכל נושא שבמחלוקת. כך, גדל כאן דור, שאולי יצליח להתמודד עם בגרות חמש יחידות במתמטיקה או אנגלית, אך ייכשל בהבנה לעומק של מקצוע האזרחות, והערכים עליהם הוא מבוסס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם