ראשי » חדשות » דעות

חוק העמותות: פלסטר לפצע פתוח ומדמם

החקיקה הישראלית הקיימת מספיקה על מנת להתמודד עם הארגונים הישראלים. מה שחסר היא פעולה שתתמודד עם הארגונים הפלסטינים והאירופים שלא כפופים לחוק ושחלקם פועלים משטח מדינת ישראל מכוח המימון זר

כל מי שעוסק בנושא יודע שהחלטת ראשי מפלגות הקואליציה להקים ועדת חקירה שתעסוק בסוגיית המימון הזר מממשלות זרות כנראה לא תיושם. מדוע? כנראה בגלל התנגדותו של היועמ"ש למהלך, ואולי גם מכיוון שזאת אינה הדרך הנכונה והיעילה להתמודד עם קמפיין הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל. בצעד זה, כמו קודמיו בעבר, המחוקק הישראלי שוב מחטיא למטרה במיתוג המאבק בדה-לגיטימציה כעניין של ימין ושמאל.

גם ההצעה שמקדם שר התיירות יריב לוין לפיה "המדינה תוכל לסגור עמותות ישראליות שפועלות להעמיד את חיילי צה"ל לדין בינלאומי" – כנראה לא תעבור. כמה עמותות ישראליות עונות להגדרה זו? יש אולי שתיים, שגם הן יוצאו נשכרות מהצגתן כנרדפות. אך מי שמכיר את הנתונים יודע שהעמותות הישראליות אינן לב הבעיה.

צריך להסתכל על הבעיה הרחבה יותר, במיוחד לאור העובדה שהארגונים הבינלאומיים, האירופאים, ובמיוחד אלו הפלסטינים הם שעומדים במרכז הקמפיין נגד חיילי צה"ל. בערב חג ראש השנה האחרון, ארבעה ארגוני "זכויות אדם" פלסטינים: אל-חק, אל-מיזאן, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR), ואדאמיר הגישו לבית הדין הפללי הבינלאומי (ICC) מסמך בן 700 עמודים המאשים בכירים ישראלים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בגדה המערבית ובעזה. במסמך קראו הארגונים הפלסטינים לתובע הכללי של ה-ICC , פאטו בנסודה, לפתוח לאלתר בחקירת המצב "בשטחים הפלסטינים הכבושים" שתביא להעמדה לדין של בכירים ישראלים מהמערכת המדינית והבטחונית. כל הארגונים הנ"ל, ממומנים באופן ישיר ועקיף על ידי ממשלות אירופה.
 
ימים ספורים לאחר מכן נערך דיון במועצת זכויות האדם של האו"ם בהשתתפות ארגונים פלסטינים נוספים במימון אירופי, דוגמת בדיל, ו-Palestinian Return Center. באירוע תקפו את מדיניות האכיפה הישראלית כלפי ילדים פלסטינים באיו"ש, תוך התעלמות מהעובדה שבחודש הראשון של גל טרור הסכינים (2015), כמעט מחצית (61 מתוך 137) מהמחבלים שהשתתפו בפיגועים היו קטינים. הארגונים הללו אף דרשו את הפסקת אכיפת החוק הישראלי כלפי המחבלים והחלו לקדם מהלך להכנסת צה"ל לרשימה השחורה של האו"ם.

זה כמובן לא הכל. ב-8 ביוני 2017 , במסגרת קמפיין "זו לא הדרך להתייחס לילד", סניף פלסטין של האגודה הבינלאומית לשלום הילד (המכונה DCI-P) לצד ארגון האמריקאי American Friends Service Committee ערכו שימוע בקונגרס האמריקאי בנושא "כיצד הפרת זכויות אדם באופן עקבי, מתן פטור מעונש לאחראים באופן שיטתי, אפליה, וסביבה היפר-מיליטריסטית משפיעים על חיי הילדים הפלסטינים.." למרות ש-AFPS הוא ארגון שמקדם סרבנות לשירות בצה"ל וחרמות נגד ישראל, הוא זכאי לוויזת עבודה הומניטארית מטעם ממשלת ישראל.

אלו דוגמאות ספורות לקמפיין האגרסיבי שמובילים ארגונים זרים נגד מדינת ישראל. ארגונים אלו, שלא רשומים בישראל, אינם כפופים לחוק העמותות הישראלי, אינם מחוייבים בדיווח על מקורות המימון שלהם ובמקרים רבים המדינות המממנות אותם כלל אינן מודעות לאופי פעילותם. הארגונים הללו מתקבלים לאחר כבוד בפני הפורומים הבינלאומיים המשפיעים, ומסריהם ונתוניהם נהנים מאמינות ומצוטטים ללא הרף.
 
אין ספק, מספר ארגונים ישראלים מהווים השראה ומקור לקמפיין הדה-לגיטימציה, וחברו מזמן לארגונים קיצוניים ברשות הפלסטינית ואירופה. אך החקיקה הישראלית הקיימת מספיקה על מנת להתמודד עם הארגונים הישראלים. מה שחסר היא פעולה שתתמודד עם הארגונים הפלסטינים והאירופים שלא כפופים לחוק ושחלקם פועלים משטח מדינת ישראל מכוח המימון זר.

האיום הנשקף מצד קמפיין הדה-לגיטימציה למעשה רק ילך ויחריף בקרוב עם פרוס שנת 2018 הצפויה לעמוד בסימן אירועי 48'. הצעת החוק המדוברת, משולה לניסיון לרפא עם פלסטר פצע פתוח ומדמם. כל החוקים, כמו גם התמיכה הציבורית כבר קיימים. טוב תעשה הממשלה אם תחדל מהעיסוק ברגולציה נוספת של העמותות הישראליות, ותתמקד בגיבוש אסטרטגיה סדורה בדרכים דיפלומטיות מול הממשלות הזרות המממנות.

אודליה אזולאי היא חוקרת בדסק ישראל של מכון המחקר NGO Monitor
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח