מי זוכר מה המשך הפסוק "שלח את עמי"?
"אנחנו רגילים כנראה להוציא דברים מהקשרם, כאשר בחוסר הוגנות משמיטים חלק מהמשפט. דרשנו ודרשנו שלח את עמי, אבל הזנחנו את ה'ויעבדוני' – עבודת הבורא" פרשת בא
המקור, ציטוט מספר שמות המתאר את דרישת משה רבנו הבא בשם ה' מאת פרעה, "שלח את עמי". ציטוט זה חוזר על עצמו בספר שמות פעמים מספר, אולם אנחנו רגילים כנראה להוציא דברים מהקשרם, כאשר בחוסר הוגנות משמיטים חלק מהמשפט. במקור, הפסוק הוא:
"שלח את עמי ויעבדוני" (שמות ז כו)
"שלח את עמי ויעבדוני במדבר" (שמות ז טז)
דרשנו ודרשנו שלח את עמי, אבל נדמה שהזנחנו את ה"ויעבדוני" – עבודת הבורא.
עוד קודם לכן, השבוע לפני 132 שנה בא' שבט תרמ"ב נוסדה ברקוב שבאוקראינה תנועה ציונית צעירה ותוססת "הביל"ויים". ביל"ו היה שמה של התנועה של תנועת הפועלים הראשונה שהקימה את גדרה ועוד. השם ביל"ו הינו ראשי תיבות של הפסוק בישעיה ב' "בית יעקב לכו ונלכה". אבל מה לעשות שהפסוק המלא הוא "בית יעקב לכו ונלכה באור ה' "! אוי, כמה שהתוספת הזו ומחיקתה משמעותיים המה. ודוגמאות רבות לה לגישה זו.
נדמה כי בויכוח בין פרעה למשה בפרשת השבוע הסוגיה הנ"ל עומדת במרכז. ממלכה שלמה עומדת על סף קריסה. שבע מכות אנושות סופגת מצרים, הכלכלה במייצר, החיים בסכנה, ורק אדם אחד ממאן להתרגש, פרעה מלך מצרים.
בשלב מסוים, עבדיו שבעבר ראו בו אליל, מעזים כבר לפנות אליו בתרעומת "עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים ויעבדו את אלוקיהם" והם מוסיפים בשאלה רטורית "הטרם תדע כי אבדה מצרים"? פרעה, לראשונה מגלה גמישות והוא מוכן להיכנס למשא ומתן. הוא קורא למשה ואהרן בשאלה "מי ומי ההולכים"? – משה נחוש בדבר ה' "בנערינו ובזקנינו נלך". פרעה מסרב והמו"מ שרק החל, מסתיים בפיצוץ.
חז"ל מגלים לנו מה מסתתר מאחורי הוויכוח הנוקב הזה. כשפרעה שואל מי ומי ההולכים כוונתו ל"מי ומי" שונה ממה שאנו חושבים. כוונתו לשאלת דוד המלך ע"ה בתהילים פרק כ"ד "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו". מה זאת אומרת?! וכי פרעה החל לקרוא פרקי תהילים נוכח מצבו הקשה
למען האמת, פרעה שואל את משה ואהרן שאלה שיש בה הרבה ציניות. "נו, באמת, משה ואהרן, למי אתם זורים חול בעיניים? את מי אתם מנסים לרמות ולמי אתם רוצים למכור מקסם שווא? אתם מציעים לעם הזה חופש, חרות, בני חורין? הרי מה שאתם מציעים לעם הזה זו עבדות קשה עוד יותר! אתם רוצים להוציא את העם ממצרים על מנת לשעבדו בעול תורה ומצוות, תרי"ג מצוות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, משנה תורה לרמב"ם, ארבעה חלקי שלחן ערוך. שבת, כשרות, טהרת המשפחה, בין אדם למקום, בין אדם לחברו. "מי יעלה בהר ה' " ואם כבר מישהו יצליח לשמור תורה ומצוות לזמן מה, אבל "מי יקום במקום קדשו", מי יחזיק בזה מעמד?!
עונה לו משה, אני מבין אותך פרעה, אתה שגדלת לתוך זוהמת מצרים לתוך עולם שטוף תאווה, עולם שבו הכל רק מותר ואין שום מגבלה ערכית שמרסנת ולו במשהו את בולמוס תאוותיך ושרירות ליבך, אתה לא מסוגל להבין מהי חירות בעולם של ערכים. אתה רואה בכל ערכי תורתנו הקדושה צרור של מגבלות ואיסורים בלבד. אולם אנחנו "בנערינו ובזקנינו נלך" אצלנו מחנכים נער לחיי זוך וטוהר כבר מגיל צעיר. הוא מתרגל מקטנותו לרסן את יצריו. הוא מקבל סוכרייה מתוקה ולפני שהוא טורפה לפיו, הוא עוצר ומברך ברגש ובחום את יוצר הסוכרייה, מודה לו ואומר "שהכל נהיה בדברו". הכרת הטוב!
אצלנו מגיל ילדות ילד יודע שגם אם הוא רוצה מאד מאד ללכת לאיזה מקום, הכל יחכה כשאבא ואמא נחים, ולהעיר אותם זו פגיעה קשה במצוות כיבוד אב ואם. כך מתרגלים לנורמות של חינוך ולמחויבות לערכים. ומשכך, גם בשנים מאוחרות יותר האטמוספרה הרוחנית גבוהה לאין ערוך, כזו, שאנשים מגושמים כמוך לא יוכלו להבינה לעולם.
סח לי ידיד שהשתתף באקראי בחגיגות שמחת תורה, הוא ראה יהודים חובקים את הספר בעוז ומפזזים ומכרכים עימו בכל כוחם. הוא כ"כ התרגש ואמר לי משפט נפלא "אין עוד עם בעולם שכה שמח בספר שלכאורה כ"כ מגביל אותו". הספר הזה לא מגביל, כמו שהוא מרומם אותך למחוזות שהבלי עולם ושאר מרעין בישין נכנסים בו לפרופורציות הנכונות. מי שלא חווה זאת יקשה לו לדמיין במה דברים אמורים. ולוואי שנזכה.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
