עגל הזהב: האם אנחנו היינו עומדים בניסיון?
"אנחנו שמסתכלים על הסיפור הזה במרחק של למעלה מ-3000 שנה. מתבוננים ולא מצליחים להבין, איך?! איך קורה דבר כזה?! הכיצד זה אנשים שפויים סוגדים לעגל ואפילו הוא עשוי מזהב?!" פרשת כי תשא
כאן נכנסת לתמונה פרשת השבוע פרשת כי-תשא שבמרכזה עומד הסיפור העגום של "חטא העגל". חלקים ניכרים מהעם ממירים את הנהגת משה ובעצם את האמונה בקב"ה בדמות של עגל זהב. אנחנו שמסתכלים על הסיפור הזה במרחק של למעלה מ-3000 שנה. מתבוננים ולא מצליחים להבין, איך?! איך קורה דבר כזה?! הכיצד זה אנשים שפויים סוגדים לעגל ואפילו הוא עשוי מזהב?!
בכלל, עם ישראל רק לפני 40 יום עמד מול המופלא שבהתגלויות שחווה המין האנושי - מעמד הר סיני, קבלת התורה! זכה להידבר בפומבי פנים אל פנים עם בורא עולם. 40 שנה מאוחר יותר שואל משה את בני ישראל "השמע עם קול אל-הים חיים מדבר אליו מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי". זעקנו נעשה ונשמע, שמענו אנכי ה' אלוקיך, חודש וחצי לפני כן ראינו ניסים ונפלאות ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף הורינו באצבע ושוררנו את השירה "זה א-לי ואנווהו אלקי אבי וארוממנהו", ואיך תוך זמן קצר כל כך הפנינו לו עורף הצבענו על פסל מוזהב ואמרנו "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים"?!
את התשובה עונה החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה בספר קהלת "זה לעומת זה עשה האלוקים". וכמו שתירגמו זאת חז"ל לכלל האומר "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו".
הגיע הזמן להודות בקיומה של תופעה הנקראת יצר הרע. הוא ישנו הוא קיים הוא כוח רוחני שמצוי בתוך תוכנו ומלווה אותנו על כל צעד ושעל, אבל ממש כך 24/7. זה תפקידו והוא עושה זאת באדיקות. לנסות אותנו, לאתגר אותנו ולהציב בפנינו מכשולים אפשריים. בכדי לשדרג את קומתנו הרוחנית.
ככל שהאדם עולה ומתעלה ככל שדרגתו הולכת וגובהת יצרו הרע גדל והולך גם הוא. זה לעומת זה עשה האלוקים. הניסיונות, הקשיים בעבודה הפנימית, האתגרים הרוחניים. מסתיימים רק בשלב אותו הגדיר דוד המלך בספר תהילים "במתים חופשי". כל עוד האדם חי נכונו לו התמודדויות, אדרבה, כאב ברגל הינו סממן מובהק שהעצבים שברגל חיים וקיימים. ועל כן אין לנו את הלוקסוס לנוח על זרי דפנה ולהשלים עם מצבנו, חיינו גדושים בפעילות מתמדת להתייעל ולהיות טובים יותר. משום שגם אם נצחנו יצר קלוקל אתמול אין זה מבטיח לנו שלא תהיה התמודדות ביום המחר.
מדוע? מדוע היצר צריך להתגדל עימנו? למה לא מגיע לנו להתעלות להתרומם ולהותיר אותו עם התאוות והיצרים של יום אתמול? אני הרי ניצחתי אותו זה מכבר?
הנקודה המרכזית בעולמו של אדם היא זו שמחייבת את התעצמות הנסיונות. כוח הבחירה!
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע... ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". יסוד הקיום הוא יכולת הבחירה. אדם אמור לעמוד כל ימיו מול אין-ספור שאלות של בחירה, "לומר את העקיצה שעומדת לי על הלשון או לא לומר" "להכניס את היד לכיס ולהוציא שקל לצדקה או לא להוציא" "להתעצבן או להישאר רגוע".
אין ספור הזדמנויות כאלה יש ביומו של אדם לבחור בטוב, לפנות לצד החיים, להתעלות להתרומם ולנצח. אילו הוא יתרומם ויתעלה ואת היצר הרע שלו ישאיר ככה קטן מאחור. הוא מאבד את זכות הבחירה. הוא כבר לא עומד בשאלה שקולה של הטוב מול הרע, החיים מול ההיפך.
חייבת להיות הנהגה אלוקית של "זה לעומת זה". של "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו". ובלבד שלא נאבד את זכותנו לבחור בכוחות עצמנו את הטוב או את הרע.
חטא העגל היה מכשול איום ונורא לבני ישראל. הם נאלצו להתמודד מול "מעשה שטן" אמיתי. ניסיון קשה שאנחנו לא יכולים לדון אותם אודותיו. כי לא בטוח שאנחנו היינו נוהגים אחרת. דווקא הם בגלל מעמדם הרוחני העליון כמי שחוו את ניסי יציאת מצרים עמדו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה, אמרו נעשה ונשמע וכו' וכו', ניסיונות כמו אלה שאנחנו חווים כיום כלל לא יעניינו אותם ולא ידברו אליהם, דווקא ממעמדם הרם הם נאלצו להתמודד עם שאלות גדולות בהרבה ממה שאנחנו יכולים כיום לדמיין.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
