 |
בעלים: ג'ון סולומון, 54, מנהלת בתחום הנדל"ן, גרה בבולטימור עם שני בניה, אריק (16) ודיוויד
(19). כרגע, נמצאת בחופשה ארוכה בארץ, "במושב בשרון, בצפון ובתל אביב".
מותג: לא מצליחה להיזכר בשמו, אבל מדברת על מפלצת בגודל חדר. "הוא מאוד פנסי שמנסי".
מקרר עכשווי: משתמשת בשטחים ממקררם של המארחים.
על המקרר בביתה: "שום מגנטים. שונאת את החרא הזה, זה מעצבן אותי".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ג'ון סולומון. צילום: גבי בר חיים
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מאמינה באוכל פשוט וטעים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
תמיד יש: חלב, שמנת, יוגורט אורגני, פירות וירקות, קולה לילדים.
אג'נדה: "חיי החברה כיום סובבים סביב אוכל. אם אני רוצה לצאת עם חברה נפגשים לארוחה ואת הבנים שלי אני רואה רק בארוחות. נראה לי שזה בגלל שלאנשים הכי כיף להתחבר עם אוכל ואלכוהול".
מיתולוגיה קולינרית: אמה הגיעה לניו יורק מרוסיה בשנות העשרים. "היא בישלה הרבה אוכל יהודי: גפילטע פיש, עוף בתנור, בורשט, שטרודל. "האקס שלי הגדיר את האוכל הזה כמשהו שהוא תמיד חום, ויש ממנו הרבה".
מבשלת: כן, בהשראה חלקית מהבית. "למדתי מאמא שלי קצת, אבל הרוב הגיע מספרים והתנסויות. אני לא טבחית פנסית. מאמינה שאוכל צריך להיות פשוט וטעים".
ספסיאליטה: חצילים בפרמזן, חזה בקר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
חצילים במקרר המארח. צילום: גבי בר חיים
|
|
 |
 |
 |
 |
|
שונאת את עניין הנרות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ישראל: הגיעה לראשונה ב-69, ועבדה כמתנדבת בקיבוצים. "זו היתה אחת התקופות היפות בחיים שלי. הייתי בת 18, וראיתי איך אפשר לחיות אחרת, ורחוק מההורים".
האוכל: "זוועה. הכי סביר היה עוף מכובס, שנתנו לאלו שהיו בדיאטה. לעומת זאת, הסלט היה נהדר, וטעמתי חומוס".
חומוס: פטיש - "בארצות הברית עוד לא יודעים איך לעשות את זה כמו שצריך". מצהירה גם על כמיהה לפלאפל.
אכזבה מקומית: "כמון. שונאת את התבלין הזה".
ארוחות יום שישי: לא עושים. "שונאת את העניין הזה עם הנרות". עם זאת, חוגגים את ראש השנה ופסח.
כשרות: לא.
בשורה התחתונה: "אוכל טוב זה פשוט כיף. אין יותר מזה מה להגיד".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | סקציית הגבינות. צילום: גבי בר חיים | |
|